התמר הסיני הינו עץ המתנשא לגובה של עד 10 מטרים, בן למשפחת האשחריים. הוא מכונה כך בשל הדמיון החיצוני בינו לבין התמר, אם כי מבחינה בוטנית אין ביניהם כל קרבה. הצמח דורש קיצים חמים וכמות מספקת של מים בכדי להניב פירות, אולם יש לו עמידות גבוהה גם לטמפרטורות קרות ולתנאים מדבריים. פירותיו בעלי גודל משתנה ומגיעים עד לאורך של 3 ס"מ וקוטר של 1.5 ס"מ. צבע הפרי הלא בשל הינו ירוק, והוא הופך אדום, חלק, מבריק ובשרני במהלך הבשלתו, ומשתנה לחום אדמדם ומקומט כפרי יבש. הפרי מכיל זרע אחד קשה ולעיתים אף שניים. טעמו מתוק ומרקמו רירי. הצמח התפשט לאסיה ומשם לרוסיה, צפון אפריקה, אירופה ורק ב- 1908 הגיע לאמריקה הצפונית. התמר הסיני הינו פרי נפוץ בסין וניתן לקנותו כמעט בכל חנות שכונתית. במטבח הסיני הוא משמש להמתקת דייסת האורז הנאכלת עם שחר. הצמח נזכר בכתבים סיניים, הודיים, יפניים וקוריאניים כבר לפני 2500 שנה. ברפואה המסורתית, הפרי שימש להפחתת חרדה, הקלה בבעיות שינה, כמעורר תיאבון, לשיפור העיכול ולטיפול בהפרעות קצב לב. ברפואת הצמחים המודרנית מוגדר הצמח כמתון בעוצמתו, נטול רעילות ומתאים לשימוש ממושך.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
פרי

השפעה ידועה בספרות המקצועית
אנטי-סרטני, מגן על הכליות, מוריד לחץ דם, מזין, מחזק, מרגיע, מרכך/מלחלח, משלשל עדין, משקם/מגן כבד, משרה שינה, נוגד אלרגיה, נוגד חמצון, נוגד חרדה, נוגד שיעול.

שימושים מקובלים עיקריים
נדודי שינה (אינסומניה), עצירות, שיעול יבש, תשישות וחולשה.

שימושים מקובלים משניים
אלרגיות, אסטמה, גידולים ממאירים, הזעת לילה, חולשת מערכת העצבים, חוסר תיאבון (אנורקסיה), חרדה, לחץ דם גבוה, ליקויים בתפקודי הכבד, סחרחורות (ורטיגו), סרטן (תמיכה ומניעה), קוצר נשימה, קשיי עיכול (דיספפסיה).

בטיחות וזהירות
במינון גבוה עלול הצמח לגרום לנפיחות ושלשולים. במקרה אחד דווח כי נטילת הצמח בו זמנית עם התרופה Venlafaxine גרם לתגובת סרוטונין אקוטית. ברפואה הסינית המסורתית נמנעים ממתן הצמח במצבי חום שמקורו בעודף, לחות חמה ולחות במחמם האמצעי. מדד רעילות LD 50 לתמצית עשירת פלבונואידים של התמר הסיני: 2.5g/kg בנקבות עכברים.
הריון: לא קיים מידע עדכני, אך רצוי להימנע בשל השפעה ידועה על הפוריות.
הנקה: לא קיים מידע עדכני, אם כי גם אין עדויות לבעייתיות

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה 1:3, 5-10 מ"ל TID
תמצית יבשה: 5:1, 350-700 מ"ג TID
מרתח: 3-6 גרם TID
כחלק מפורמולה: 30-40%

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מתוק, חמים, מעט לחלוחי.

השפעה רפואית
מזין את הדם ומרגיע את הנפש.
-חוסר דם עם תסמינים דוגמת חיוורון, אי שקט, חרדה, חוסר יציבות רגשית, נדודי שינה.

מעצים הדם ומעשיר את יין הכבד.
- חוסר בדם ויין הכבד: דלקת כבד כרונית, שחמת הכבד.

מלחלח את המעיים ומקדם ניקוז.
- לטיפול בעצירות, בעיקר על רקע של חוסר דם.

מזין את יין הריאות.
- יובש בריאות: שיעול יבש, אי שקט.


תרכובות פנוליות:
- טאנינים:
- קומרינים:
- תרכובות פלבונואידיות: spinsin, 6-sinapoylspinosin, 6-feruloylspinosin, rutein, 6, 8-di-C-glucosyl-2 (S)-naringenin, 6, 8-di-C-glucosyl-2 (R) –naringenin, swertisin, 6-p-coumaroylspinosin
תרכובות איזופרנואידיות:
-טריטרפנים: 3-O-trans-p-counmaroyl maslinic acid, 3-O-cis-p-coumaroyl
maslinic acid ,alphitolic acid, 3-O-trans-p-coumaroyl alphitolic acid,
2-O-trans-p-coumarolyl alphitolic acid, 3-O-cis-p-coumaroyl
alphitolic acid, zizyphus saponin I, II, III and jujuboside A, B, C
zizybeoside I & II, zizyvodide I & II, roseoside, ethyl-alfa-D-fructofuranoside
- סטרולים: beta-sitosterol, stigmasterol, desmasterol
- קרוטנואידים: carotene
אלקלואידים: stepharine, N-nornuciferine, asimilobine, daechualkaloic A
שרפים ואולאורזינים:
חומרים מוצילגניים (רירה):
תרכובות פוליסכרידיות: zizyphus pectin
חומצות אורגניות: betulinic acid, oleanolic acid, maslinic acid, malic acid, tartaric acid catechin, oleic acid, linoleic acid, palmitic acid, stearic acid, myristic acid, oleamide
חומצות אמינו: 13 חומצות אמינו שונות
אנזימים: ויטמינים: riboflavine, thiamine, nicotinic acid, ויטמין A, ויטמין C
מינרלים: סידן, זרחן, ברזל, סלניום
חומרים נוספים: 30-40% סוכרים (בעיקר, גלוקוז, פרוקטוז, סכרוז), cAMP, cGMP

הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
במחקרים בחיות, בהם נעשה שימוש בספונינים ופלבונואידים מפרי התמר הסיני ובתמציות שהופקו מהזרעים, הודגמו הפחתה בחרדה, שיפור בקואורדינציה ובתגובתיות וכן העצמה של השפעה משרת שינה שמקורה בשימוש בברביטורטים. (1,2,3)

בניסוי בעכברים שנערך במשך 3 שבועות נעשה שימוש באולאמיד מתמצית הפרי שגרם להפחתת שכחנות מושרית סקופולאמין. בנוסף, נצפה שיפור בליקויים קוגניטיביים דוגמת אלה האופייניים למחלת אלצהיימר. משערים כי השיפור נובע מהעלאת רמת השפעול של האנזים כולין-אצטיל-טרנספראז. (4)

במחקרים בהם נעשה שימוש בספונינים מפרי התמר הסיני נצפה פוטנציאל ציטוטוקסי. משערים כי מוות תאי מתוכנן ועצירה במעגל ההתמיינות של התאים הם שאחראים לתגובה תלוית המינון של הפחתה בחיות של התאים. פעילות כנגד מספר סוגי תאי סרטן אנושי הודגמה במבחנה. (5-7)

לפרי הצמח שימושים מסורתיים ידועים לזירוז ושיפור העיכול. בניסויים בבעלי חיים הודגם כי תמצית הפרי מפחיתה את זמן המעבר במערכת העיכול, תוך כדי העלאת לחות תוכן הצואה. כמו כן, נצפתה העלאת ריכוז חומצות שומן במעי העיוור והפחתה בתכולת אמוניה צואתית ובפעילות אנזימתית חיידקית. (8)

במחקר קליני קטן, שנערך בישראל בבי"ח מאיר על 50 חולים, נבדקה השפעת תמצית הפרי על עצירות אידיופטית. בניסוי, הודגם שיפור במצב לעומת קבוצת הביקורת בשימוש ממוצע של 20 טיפות תמצית הפרי ליום. המחקר אישש את העובדה כי תמצית פרי התמר הסיני מספקת חלופה טבעית ובטוחה לטיפול בעצירות. (9)

מחקרי מבחנה בדם כבש ובדם אדם הראו פעילות אנטי-קומפלמנטרית (עיכוב 'המשלים' שבמערכת החיסון) של תרכובות טריטרפניות מפרי הצמח.(6,10)

בפרי הצמח נמצאו רמות גבוהות של cAMP מעבר לכל המוכר בצמחים אחרים. בשלב זה לא ברור מהי השפעתו כאשר הוא נספג בגוף, אך פעולתו כמתווך וכזרז תהליכים אנזימטיים תאיים ידועה ומוכרת. (11)במחקר קליני שכלל 86 מתבגרים הסובלים מהשמנת יתר ובעיות של שומנים בדם הנחקרים חולקו לשתי קבוצות אקראיות כאשר האחת היוותה קבוצת ביקורת אשר טופלה בפלסבו, והאחרת טופלה ב-5 גרם אבקת פירות תמר סיני שלוש פעמים ביום למשך חודש ימים. ממצאי המחקר הראו כי בקרב קבוצת המחקר רמות ה- LDLוהטריגליצרידים ירדו באופן משמעותי לעומת קבוצת הביקורת ולפיכך מסקנת החוקרים היא כי לפירות התמר הסיני השפעה חיוביות בסובלים מהפרעת שומנים בדם. (12)

1. Jiang JG, Huang XJ, Chen J. Separation and purification of saponins from Semen Ziziphus jujuba and their sedative and hypnotic effects. J Pharm Pharmacol . 2007;59(8):1175-1180.
2. . Shou C, Feng Z, Wang J, Zheng X. The inhibitory effects of jujuboside A on rat hippocampus in vivo and in vitro. Planta Med . 2002;68(9):799-803.
3. . Peng WH, Hsieh MT, Lee YS, Lin YC, Liao J. Anxiolytic effect of seed of Ziziphus jujuba in mouse models of anxiety. J Ethnopharmacol . 2000;72(3):435-441.
4. Heo HJ, Park YJ, Suh YM, et al. Effects of oleamide on choline acetyltransferase and cognitive activities. Biosci Biotechnol Biochem . 2003;67(6):1284-1291. 5. . Vahedi F, Fathi Najafi M, Bozari K. Evaluation of inhibitory effect and apoptosis induction of Zyzyphus jujube on tumor cell lines, an in vitro preliminary study. Cytotechnology . 2008;56(2):105-111. 6. Lee SM, Park JG, Lee YH, et al. Anti-complementary activity of triterpenoides from fruits of Zizyphus jujuba . Biol Pharm Bull . 2004;27(11):1883-1886.
7. Huang X, Kojima-Yuasa A, Norikura T, Kennedy DO, Hasuma T, Matsui-Yuasa I. Mechanism of the anti-cancer activity of Zizyphus jujuba in HepG2 cells. Am J Chin Med . 2007;35(3):517-532.
8. Huang YL, Yen GC, Sheu F, Chau CF. Effects of water-soluble carbohydrate concentrate from Chinese jujube on different intestinal and fecal indices. J Agric Food Chem . 2008;56(5):1734-1739. 9. Naftali T, Feingelernt H, Lesin Y, Rauchwarger A, Konikoff FM. Ziziphus jujuba extract for the treatment of chronic idiopathic constipation: a controlled clinical trial. Digestion . 2008;78(4):224-228.
10. Chan AS, Yip EC, Yung LY, et al. Immuno-regulatory effects of CKBM on the activities of mitogen-activated protein kinases and the release of cytokines in THP-1 monocytic cells. Biol Pharm Bull . 2005;28(9):1645-1650.
11. High-Level of Cyclic AMP in the Jujube Plum
Hanabusa K; Cyong J; Takahashi M ,Planta Med. 1981; 42(8):380-4 ISSN: 0032-0943Oriental Medicine Research Centre, Tokyo, Japan
12. Sabzghabaee AM, et al., Med Arh. 2013;67(3):156-9.