Verbascum thapsus - ראן בוטניקס

אינדקס צמחי מרפא

זהו צמח דו שנתי הגדל באירופה ובאסיה ומשמש למטרות רפואה. המין V. Sinuatum (בוצין מפורץ) נפוץ בישראל ומשמש ברפואה המסורתית של יושבי האזור באופן דומה, אך לא זהה, לשימוש במין האירופאי. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הבוצין לצמח עדין המתאים גם לטיפול בילדים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלים, פרחים.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מטפל בפציעות (חיצוני), מכייח מרכך, מרכך/מלחלח, נוגד דלקת.

שימושים מקובלים עיקריים
ברונכיטיס (אקוטי), דלקת אוזניים (חיצוני), זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה.

שימושים מקובלים משניים
ברונכיטיס (כרוני), גירוי ואדמומיות בעיניים (חיצוני), דלקת עיניים (חיצוני),דלקת ריאות, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, טחורים (חיצוני), נזלת,פיסורה (חיצוני), פציעות (חיצוני), שיעול יבש, שפעת והצטננות.

בטיחות וזהירות
ידוע מקרה בו הופיע גירוי בעור עקב חשיפה תעסוקתית לצמח; לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד כתוצאה משימוש במינונים רפואיים של הצמח; מדד רעילות LD 50: בניסוי שנערך על עכברים, באמצעות הזרקה תוך בטנית. 1 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו. שימוש מוגבל בנשים בתקופה זו לא הצביע על רעילות לעוברים. מידע ממחקרים שנערכו בבעלי חיים הנו חלקי ואינו מספק.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3 45% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID.
חליטה עלים: 2-5 גרם TID.
שמן חלוט פרחים 1:4: לשימוש חיצוני למריחה מקומית לפי הצורך.
כחלק מפורמולה 25%-30%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מעט מתקתק, מצמת, קריר, לח עם יכולת ייבוש.

השפעה רפואית
מזין את יין הריאות.
- יובש בריאות: שיעול יבש, צימאון, חום, אי שקט.

מסלק ליחה.
- ליחה יבשה בריאות: שיעול יבש עם כיוח של גושי ליחה צמיגים.
- ליחת חום\קור בריאות: שיעול עם כיח צהוב או לבן, ברונכיטיס.

מסלק לחות חמה וממתן הפרשות ודימומים.
- לחות חמה\קרה במעיים: יציאות רכות תכופות, יציאות דמיות.
- לחות חמה בשלפוחית: כאב,דחיפות ותכיפות במתן שתן.

מניע צ'י הריאות והשלפוחית.
- תקיעות צ'י הריאות: שיעול עוויתי, שיעול יבש, קוצר נשימה, שעלת.
- תקיעות צ'י השלפוחית: כאב וקשיים במתן שתן, שלפוחית רגיזה.

מסלק חום, אש ורעילות.
- אש ורעילות: מורסות, פרונקלים, אבצסים, דלקות בפה\עיניים\אוזניים.
- לחות חמה בעור: פריחות עוריות אדומות, אקזמה, פצעים מוגלתיים.

תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים:
caffeic acid, ferulic acid, protocatechuic acid
- טאנינים:
- תרכובות פלבונואידיות (1.5-4%):
verbascoside, hesperidin, rutin, luteolin, apigenin
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: אירידואידים דוגמת:
aucubin, methyl catapol, isocatapol
- ספונינים טריטרפנואידיים: verbascosaponins
- סטרולים: beta-sitosterol, verbasterol
חומרים מרירים: גליקוזידים מרירים של aucubin
שרפים ואולאורזינים
גומי
חומרים מוצילגניים (רירה)
תרכובות פוליסכרידיות: אוליגוסכרידים, uronic acids
חומצות אורגניות: thapsic acid, oleic acid, linoleic acid, stearic acid, palmitic acid
ויטמינים: פרו-ויטמין A, ויטמיני B1, B2, B3
מינרלים: סידן, אשלגן, זרחן, מגנזיום, ברזל, אלומיניום, אבץ ומינרלי קורט.

הצמח מכיל עקבות של שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

בניסוי קליני בתנאי סמיון כפול שנערך במרפאה קהילתית בישראל השתתפו 171 חולים בגילאי 5-18 עם כאבי אוזניים וממצאים קליניים המתקשרים לדלקת האוזן התיכונה. נבדקו מספר תכשירים שונים וביניהם גם תכשיר נטורופתי שהתבסס על מיצוי נוזלי של: שום, בוצין, פרחי קלנדולה, פרע מחורר ולבנדר, בתוספת של ויטמין E בשמן זית (5 טיפות TID). מסקנות הניסוי מאשרות כי במקרים של כאבי אוזניים בילדים הנגרמים בשל דלקת האוזן התיכונה, ואשר בהם נדרשה התערבות רפואית (מעבר לתקופת המתנה של 2-3 ימים), הוכח המיצוי הצמחי כיעיל. מתן בו-זמני של אנטיביוטיקה (אמוקסיצילין) לא נתן ערך מוסף.1

פעילות אנטי-בקטריאלית, בעיקר של המיצוי המימי של בוצין, אובחנה ואושרה כנגד שורת חיידקים: Klebsiella pneumonia, Staphylococcus aureus, Staphylococcus epidermidis and Escherichia coli.2

מחקר פולני שנערך בתנאי מעבדה מאשר פעילות אנטי-ויראלית של מיצויי הצמח כנגד וירוס אבעבועות, מספר זני שפעת ו- HSV. פעילות זו חזקה במיוחד כאשר מיצויי הצמח ניתנים במקביל לתרופה Amantadine.3,4

פעילות אנטי-ויראלית כנגד HSV-1 נמצאה ואושרה במיצויים של שורת צמחים, ביניהם גם בוצין.5

1. Sarrell EM, Cohen HA, Kahan E. Pediatrics. 2003 May;111(5 Pt 1):e574-9.
2. Turker AU, Camper ND. J Ethnopharmacol. 2002 Oct;82(2-3):117-25.
3. Zgorniak-Nowosielska et al. Arch Immunol Ther Exp (Warsz). 1991;39(1-2):103-8.
4. Serkedjieva J (2000) Phytother. Res. 14(7):571.
5. McCutcheon AR et al. J Ethnopharmacol. 1995 Dec 1;49(2):101-10.

B.H.P (1983) p. 226-227.
Martindale 27th Edn. p. 934.