זהו צמח אירופי ממשפחת המורכבים, אשר פרחיו הצהובים והעלים המופיעים לאחר הפריחה משמשים למטרות רפואיות. ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח עדין המותווה בעיקר להקלה ולטיפול סימפטומתי בשיעולים ובמחלות דרכי הנשימה.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
פרחים, עלים.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחטא (דרכי הנשימה), מכייח מרכך, ממריץ/משפעל חיסון, מרכך/מלחלח, נוגד דלקת, נוגד עווית (מערכת נשימה), נוגד שיעול, סופח.
שימושים מקובלים עיקריים
ברונכיטיס (אקוטי), ברונכיטיס (כרוני), שיעול יבש, שיעול מגורה/עוויתי.
שימושים מקובלים משניים
אסטמה, דלקת ריאות, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, שעלת.
בטיחות וזהירות
בשל תכולה (מזערית) של אלקלואידים פירוליזידיניים הצמח אסור לשימוש ממושך (מעל ל 4-6 שבועות בשנה). בשורש הצמח כמות גבוהה משמעותית של אותם אלקלואידים מאשר בעלים או בפרחים ועל כן אין לעשות בשורש שימוש למטרות רפואה; הצמח אסור לשימוש לאנשים הסובלים, או אשר סבלו בעבר, ממחלות כבד דוגמת צהבת, שחמת וסרטן של הכבד; מחקרים שנערכו בבעלי חיים במינונים הגבוהים פי 100 ויותר מאלו המשמשים ברפואה הראו האצה של גידולים סרטניים.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו. קיים דיווח על מקרה בודד של תינוק אשר לקה במחלת כבד ונפטר לאחר שאמו שתתה חליטה מהצמח במהלך ההיריון.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 4-1 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 100-300 מ"ג TID.
חליטה: 2-0.5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-20%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
