עץ טרופי ירוק-עד הנמנה על משפחת הקומברטיים. מקורו בהודו, בה הוא גדל בקרבת נהרות ומים זורמים. עץ הארג'ון, כפי שהוא מכונה לעיתים, מגודל כיום באזורים רבים ברחבי העולם. הוא מתנשא לגובה של כשלושים מטר, קליפתו אפורה/ורדרדה, עבה וחלקה, פרחיו צהובים בהירים ופירותיו בעלי צורה כדורית-סגלגלה ובקוטר של כחמישה סנטימטר.
במסורת ההודית העץ נחשב לקדוש, וקליפתו ידועה בשימוש הרפואה האיורוודית כתרופה לטיפול במחלות לב מזה לפחות 3000 שנה. ברפואת הצמחים הקלינית המודרנית מוגדר הצמח כבעל עוצמת פעילות בינונית, הניתן לשימוש לפרקי זמן ממושכים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
קליפת הגזע

השפעה ידועה בספרות המקצועית
אנטי-בקטריאלי, אנטי-סרטני, מגן/מזין שריר הלב, מוריד לחץ דם, מוריד רמות שומנים/כולסטרול בדם, מחזק לב, מסדיר פעילות הלב, משקם/מגן כבד, נוגד זיהום, נוגד חמצון,נוגד קרישה.

שימושים מקובלים עיקריים
הפרעות קצב (לב), חולשת שריר הלב, לחץ דם גבוה, תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס).

שימושים מקובלים משניים
בצקות, יתר כולסטרול, ליקויים בתפקודי הכבד, סרטן (תמיכה ומניעה).

בטיחות וזהירות
הצמח נחשב לבטוח בשימוש ונטול תופעות לוואי משמעותיות. באחד המחקרים קיים דיווח על דלקת קלה בקיבה בעקבות נטילת הצמח. בהיותו צמח בעל פעילות נוגדת צימות ונוגדת קרישה יש לנקוט עימו זהירות בנוטלי תרופות נוגדות קרישה.
הריון והנקה: אין מידע עדכני על שימוש בצמח בהריון ובהנקה, לכן רצוי להימנע משימוש בו בתקופות אלו עד אשר יתברר העניין באופן מספק.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה 1:3, 45% אלכוהול, 3-5 מ"ל TID.
תמצית יבשה: תקנית (1% חומצה ארג'ונית), 100-500 מ"ג TID.
מרתח: 0.5-3 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-30%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מתקתק, פיקנטי, מצמת, צונן ויבש

השפעה רפואית
מחזק את צ'י ודם הלב:
- חוסר צ'י הלב: אי ספיקה לבבית.
- תקיעות דם בלב: ליקויים בזרימת דם הכלילית, תעוקת חזה.

מניע צ'י הלב.
- תקיעות צ'י הלב: הפרעות קצב, יתר לחץ דם.

מזין את יין ודם הכבד.
- חוסר יין הכבד: נוגד פגיעה רעלנית בכבד, יתר כולסטרול.
תרכובות פנוליות:
- טאנינים: catechol, gallocatechol, epigallocatechol
- תרכובות פלבונואידיות: arjunolone, arjunone
- אנטוציאנידינים ואנטוציאנינים: (oligomeric proanthocyanidins (OPCs
תרכובות איזופרנואידיות:
- טריטרפנים: arjunosides I-IV, arjunin, arjunetic acid, friedelin, arjunctine, arjunic acid, arjunolic acid, oleanolic acid, arjungenin
- סטרולים
שרפים ואולאורזינים
חומצות אמינו
מינרלים: מלחי סידן, מלחי מגנזיום
מידע מחקרי קליני משמעותי הצטבר אודות הצמח בהתייחס למחלת לב כלילית, שלושת המחקרים הקליניים הראשונים שלהלן נערכו עם תמצית יבשה של קליפת העץ במינון של 500 מ"ג 3 פעמים ביום:

הפחתה משמעותית בתעוקת חזה ושיפור מהותי בלחץ הדם הדיאסטולי הודגמו ב- 40 חולים עם Ischemic Mitral Regurgitation, לאחר תקופה של חודש ושלושה חודשים בטיפול עם תמצית הצמח. 1
השפעות דומות לאלו הנצפות עם שימוש בתרופה Isosorbide Mononitrate במינון יומי של 40 מ"ג הודגמו ב- 58 חולים זכרים עם תעוקת חזה כרונית יציבה שנטלו תמצית של הצמח. נצפו הן הפחתה בתדירות ההתקף האנגינוטי, והן שיפור בביצועים אתלטיים. 2

במחקר קליני מוצלב וכפול סמיות בו נבדק תפקוד לקוי של אנדוטל העורק הברכיאלי בקבוצה בת 18 מעשנים צעירים בריאים- חל שיפור משמעותי אחרי שבועיים של שימוש בתמצית הצמח בהשוואה לקבוצת הביקורת. 3

במחקר קליני אקראי ומבוקר שנערך על קבוצת חולי מחלת לב כלילית בת 105 איש עם מינון של 500 מ"ג ליום של תמצית יבשה מהצמח, הודגמה השפעתה נוגדת החמצון בהשוואה לוויטמין E. כמו כן, במינון הנ"ל הודגמה הפחתה משמעותית ברמת הכולסטרול בדמם של הנבדקים. 4

במחקרי חיות ובמחקרים קליניים שנערכו עם תמצית הצמח נמצאה השפעה הפטו-פרוטקטיבית. 5,6,7

המחקר הקליני שצוין לעיל (7) היה אקראי, כפול סמיות ומבוקר. מחקר זה נמשך 6 חודשים ונערך על 36 חולי צירוזיס שקיבלו פורמולה צמחית, Liv-52, שכללה גם תמצית טרמינליה. השערת החוקרים היא כי הפורמולה הוכחה כיעילה בהשפעתה ההפטו-פרוטקטיבית בשל תכונות נוגדות דלקת, נוגדות חמצון ואימונו- מודולטוריות של מרכיביה. 7

תמצית יבשה של הצמח נחקרה ביחס לפעילותה הפוטנציאלית כנגד קווי תאים סרטניים אנושיים. עיכוב גדילה והשפעה ציטוטוקסית נצפו במחקרים הנדונים, כולל אפופטוזיס ונמק תאי תלויי-מינון. 8,9

1. Dwivedi S, Aggarwal A, Agarwal MP, Rajpal S . Role of Terminalia arjuna in ischemic mitral regurgitation . Int J Cardiol . 2005;100:507-508.
2. Bharani A, Ganguli A, Mathur LK, Jamra Y, Raman PG . Efficacy of Terminalia arjuna in chronic stable angina: a double-blind, placebo-controlled, crossover study comparing Terminalia arjun a with isosorbide mononitrate . Indian Heart J . 2002;54:170-175.
3. Bharani A, Ahirwar LK, Jain N . Terminalia arjuna reverses impaired endothelial function in chronic smokers. Indian Heart J . 2004;56:123-128.
4. Gupta R, Singhal S, Goyle A, Sharma VN . Antioxidant and hypocholesterolaemic effects of Terminalia arjuna tree-bark and powder: a randomised placebo-controlled trial . J Assoc Physicians India . 2001;49:231-235.
5. Anand KK, Singh B, Saxena AK, Chandan BK, Gupta VN, Bhardwai V . 3,4,5-Trihydroxy benzoic acid (gallic acid), the hepatoprotective principle in the fruits of Terminalia bellirica -bioassay guided activity . Pharmacol Res . 1997;36:315-321.
6. Manna P, Sinha M, Sil PC . Aqueous extract of Terminalia arjuna prevents carbon tetrachloride induced hepatic and renal disorders . BMC Complement Altern Med . 2006;6:33.
7. Huseini HF, Alavian SM, Heshmat R, Heydari MR, Abolmaali K . The efficacy of Liv-52 on liver cirrhotic patients: a randomized, double-blind, placebo-controlled first approach . Phytomedicine . 2005;12:619-624.
Ethnopharmacol . 2002;81:327-336.
8. Nagpal A, Meena LS, Kaur S, Grover IS, Wadhwa R, Kaul SC . Growth suppression of human transformed cells by treatment with bark extracts from a medicinal plant, Terminalia arjuna . In Vitro Cell Dev Biol . 2000;36:544-547.
9. Sivalokanathan S, Vijayababu MR, Balasubramanian MP . Effects of Terminal arjuna bark extract on apoptosis of human hepatoma cell line HepG2 . World J Gastroenterol . 2006;12:1018-1024.