זהו צמח ממשפחת הקיסוסיים אשר מינים שונים שלו משמשים למטרות דומות במסורות רפואה שונות ברחבי אמריקה, אירופה ואסיה. ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח עדין המותווה בעיקר לטיפול בבעיות עור כרוניות.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש, קנה שורש.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מייזע, משתן מטבולי, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד דלקת, נוגד זיהום.

שימושים מקובלים עיקריים
אקזמה, דלקת מפרקים ריאומטית (RA), פסוריאזיס.

שימושים מקובלים משניים
אין אונות (אימפוטנציה), אקנה, דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס), חום גבוה,שיגדון (גאוט), שפעת והצטננות.

בטיחות וזהירות
לא ידוע על תופעות לוואי או התוויות נגד. מינונים גבוהים עלולים לגרום לתחושת אי נוחות בבטן.
עקב כמות הספונינים הרבה בצמח, קיסוסית אינה מתאימה לשימוש באנשים הסובלים מבעיות של ספיגת שומנים ו/או חוסר של ויטמיני A, D, E, K.
הריון: עקב חוסר מידע, מוטב שלא להשתמש בצמח בתקופה זו.
הנקה: עקב חוסר מידע, מוטב שלא להשתמש בצמח בתקופה זו.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 3-5 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 200-400 מ"ג TID.
מרתח: 4-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מתקתק, מעט מריר, ניטרלי.

השפעה רפואית
מסלק חסימות רוח-לחות. מפנה חום ורעילות.
- חסימת רוח-לחות: דלקות וכאבי מפרקים ושרירים, גאוט.
- רוח/ לחות/חום בעור: פריחות, גרד, אקזמה, סרפדת, פסוריאזיס.
- חום ולחות בכבד: צהבת.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: caffeoylshikimic acid, shikimic acid, ferulic acid, sarsapic acid
- תרכובות פלבונואידיות: kaempferol, quercetin
תרכובות איזופרנואידיות:
- ספונינים טריטרפנואידיים (1%-3%): ספונינים סטרואידליים המבוססים על האגליקונים smilagenin, sarsapogenin
שהחשובים שבהם: parillin (=sarsaponin), smilasaponin (=smilacin), sarsaparilloside
וכן ספונינים נוספים: diosgenin, tigogenin, asperagenin
- סטרולים: pollinastanol ,stigmasterol ,beta-sitosterol, epsilon-sitosterol
שרפים ואולאורזינים:
תרכובות פוליסכרידיות: עמילן (50%)
מינרלים: אשלגן, סידן, מגנזיום, ברזל, כרום, קובלט, סלניום, אלומיניום, אבץ.

הצמח מכיל עקבות של שמן נדיף.
דיווחים של רופא צרפתי משנת 1574 מתארים שימוש בצמח לטיפול בעגבת, ודיווח מ-1812 מתאר טיפול בצמח בחיילים פורטוגזיים שסבלו מעגבת. בטיפול זה הושווה קצב ההחלמה מול טיפול בכספית שהיה הטיפול התקני הנהוג אז, והדיווח מקנה עדיפות לשימוש בצמח על פני הכספית.1

בעת החדשה שימש הצמח בכל רחבי העולם לטיפול בעגבת וכן במחלות נוספות המועברות ביחסי מין. בנוסף שימש הצמח כמרכיב בטיפול בצרעת בשנת 1959.2

יכולתו של הצמח לקשור רעלנים פנימיים מהווה מנגנון אפשרי להסבר פעילותו. בעיות הקשורות עם רמות גבוהות של רעלנים בדם, דוגמת מחלות כבד, פסוריאזיס, מחלות חום גבוה ותהליכים דלקתיים - בכל אלו קיים שיפור במחלה עם נטילת הצמח. גם הפעילות האנטיביוטית שמדגים הצמח, כולל טיפול בצרעת ובלפטוספירוזיס משנית, כפי הנראה, להשפעה קושרת הרעלנים בדם המיוחסת לצמח.3,1,4

במחקר שנערך בשנת 1940 הודגם כי היכולת קושרת הרעלנים בדם, המיוחסת לסרספונינים שבצמח, גרמה לשיפור של מצב מחלת הפסוריאזיס ב- 62% מהחולים, וכן להיעלמות מוחלטת של המחלה ב-18% מהם.5

במחקר מ-1991 שנערך עם המין S. regelii הודגמה פעילות נוגדת דרמטופיטים (סוג של פטריות).6

עבודות מ-1996 מגבות את הפעילות נוגדת הדלקת שיש לצמח, דבר העושה אותו שימושי במחלות דוגמת דלקת מפרקים שגרונית ושיגדון.1,4
1. Murray M. The Healing Power of Herbs, 2nd Ed. Rocklin, CA: Prima Publishing, 1995;302-5.
2. Rollier R. Int J Leprosy 1959;27:328-40.
3. Newall C, et al. Herbal Medicines. London, England: Pharmaceutical Press, 1996;233-34.
4. Chevallier A. Encyclopedia of Medicinal Plants. New York, NY: DK Publishing 1996;268.
5. Rafatullah S, et al. Hepatoprotective and safety evaluation studies on sarsaparilla. Int J Pharmacognosy 1991;29(4):296-301.
6. Caceres A, et al. Plants used in Guatemala for the treatment of dermatophytic infections. 1. Screening for antimycotic activity of 44 plant extracts. J Ethnopharmcol 1991 Mar;31(3):263-76.