הצמח משמש במשך אלפי שנים את העוסקים ברפואת הצמחים, בעיקר זו האסייתית. השכיזנדרה נחשבת לצמח מרכזי ברפואה
הסינית, היפנית והקוריאנית.
מספרים שבימי הקיסרויות של סין, היה הצמח יקר ערך ושימש בידי אנשי המלוכה לשם שמירה על החיוניות והמראה הצעיר. הוא היה אהוד גם על נשות החצר, בשל יכולתו ללחלח ולהגביר רגישותם של האיברים האינטימיים.
ברפואה הסינית מוכר הצמח כ"צמח חמשת הטעמים" ויש בו מן
האיכויות של כל הטעמים, למרות שהטעם החמוץ הוא הדומיננטי ביותר. תכונה זו מרמזת על פעילותו הרב גונית של הצמח.
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות בינונית, וגם בה הוא משמש במגוון הרכבים המיועדים למצבים שונים. נהוג לכלול בהרכבים אלה גם את שורש השוש, בכדי למנוע פגיעה ברירית הקיבה בשל חמיצותו הגבוהה של פרי השכיזנדרה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
פרי.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
אדפטוגן, אנטי-ויראלי, אנטי-סרטני, מחזק, מצמת, משקם/מגן כבד, נוגד חמצון.

שימושים מקובלים עיקריים
דלקת הכבד (כרוני), סרטן (תמיכה ומניעה), שלשול (כרוני).

שימושים מקובלים משניים
אי-שקט, דלקת הכבד (אקוטי), הזעה מוגברת, הזעת לילה, הפרשות וגינליות, כבד שומני, ליקויים בתפקודי הכבד, מתח מתמשך (סטרס), פלפיטציות, קרי לילה, שחמת הכבד, שפיכה מוקדמת, תת-חומציות בקיבה.

בטיחות וזהירות
בשל חמיצותו הגבוהה עלול הצמח לגרות את רירית הקיבה ולגרום תסמינים של צרבת וכאב אפיגסטרי; תופעות הלוואי נדירות אך הן עשויות לכלול תחושת אי נוחות בבטן, תיאבון מופחת ועור מגורה; תסמינים של מינון יתר כוללים חוסר מנוחה, הפרעות שינה וקוצר נשימה; על פי הרפואה הסינית המסורתית הצמח אסור לשימוש במצבים של עודף חום (כיבים פפטים, יתר לחץ דם, התקפים אפילפטיים, והתרגשות יתר) ובשלבים הראשונים של שיעול ופריחה; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; 10.5 גרם לכל קילו משקל.
הריון: שימוש מוגבל בנשים בתקופה זו לא הראה רעילות לעוברים. מחקרים שנערכו בבעלי חיים לא הצביעו על רעילות לעוברים. הצמח מותווה ספציפית לעזרה בתהליך הלידה והתוויה זו מגובה מחקרית.
מחקר נוסף הראה ששימוש בצמח בתקופת ההריון שיפר תסמינים לבביים של נשים שסבלו מלחץ דם נמוך במהלך ההיריון. למרות האמור, ברפואה המסורתית הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: אין מספיק מידע.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 100-300 מ"ג TID.
מרתח: 0.5-3 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
חמוץ, פיקנטי, מלוח, מריר, מצמת/סופח, חמים.

השפעה רפואית
מעגן את צ'י הריאה ומפחית שיעולים:
-לשיעולים כרוניים וקוצר נשימה עקב חולשת ריאה וכליה.

מחזק כליה, מחזק ושומר את התמצית ועוצר שלשולים:
-
קרי לילה, הפרשות מאיבר המין, שפיכה מוקדמת, הפרשות וגינאליות והשתנה
מרובה עקב חולשת כליה. לשלשולים בשעות הבוקר המוקדמות עקב חולשת טחול
וכליה.

סופח ומפחית הזעה:
- להזעה מוגברת, להזעות ספונטניות והזעות לילה.

משקיט את הנפש ומרגיע את הלב:
- לעצבנות, פלפיטציות, הפרעות ונדודי שינה עקב חוסר בדם וביין של הלב והכליה.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים
- טאנינים
- ליגנאנים
(5%): schizandrin, gama-schizandrin, pseudo-gama-schizandrin,
neoschizandrin, schizandrol A & B, deoxyschizandrin, gomisin A-H,
J-Q, wuweizisu A-C, schizandrate B, nordihydroguaiaretic acid
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: citral וכן כמויות מועטות של מונוטרפנים רבים אחרים.
- ססקוויטרפנים: ,sesquicarene, beta-2-bisabolene, beta-chamigrene
alpha-ylangene
- טריטרפנים: nigranoic acid
- סטרולים: beta-sitosterol, stigmasterol
שרפים ואולאורזינים
חומצות אורגניות (9.1%): ,oleic acid, linoleic acid, citric acid, malic acid
tartaric acid, succinic acid
ויטמינים: פרו-ויטמין A, ויטמיני C, E
חומרים נוספים: כלורופיל

הצמח מכיל שמן נדיף (0.9%) הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
במספר מחקרים בתא החי שנערכו באוניברסיטת הונג קונג כבר ב-1996, הודגמה פעילותו מגנת הכבד של הצמח מפני הרעלה של קדמיום כלוריד ושל AFLATOXIN B1 . המחקר אף השווה השפעות אלו מול השפעות של ויטמין E ונראה כי לשכיסנדרה השפעה משמעותית ויעילה פי כמה מזו של הוויטמין. המחקרים גם הראו כי ההשפעות האנטי טוקסיות אינן ספציפיות לרעלן מסוים.1

עוד הודגמה היכולת של הליגנאן SCISANDRIN B להגן על רקמת הכבד כנגד הרעלה של (CC14) CARBON TERACHLORIDE. במחקר נתגלה שההגנה שיוצר ה-SCISANDRIN B פועלת דרך מנגנון של המרצת
האנזימים היוצרים את הגלוטטיון במיטוכונדריות. הגלוטטיון הוא חומר נוגד חמצון חשוב. החוקרים גילו רמות גבוהות של גלוטטיון תקין לעומת רמות נמוכות של גלוטטיון מחומצן.2

במחקר אחר שנערך באוניברסיטה זו נאספו ממצאים המצביעים על הגנה מפני הרעלת (THA) TACRINEבאמצעות שימוש ב- SCISANDRIN B שלושה ימים לפני החדרת הרעלנים. החומר TACRINE משמש לטיפול במחלת האלצהיימר, והמחקר מצביע על אפשרות שימוש בצמח בכדי להגן מפני השפעות הלוואי השליליות שלו.3

במחקר מעבדה שעסק בהגנה מפני רעילות ונערך ב-2004 באוניברסיטת סיאול, הודגמה יכולתו של הצמח בהגנה ובתיקון של CORTICAL CELLS בחולדות מפני הרעלה נוירולוגית שבוצעה באמצעות החדרת L-GLUTAMATE. במחקר אף בודדו חמישה ליגנאנים ופעילות כל אחד מהם הוערכה בנפרד. החוקרים מצאו השפעה מהותית של הליגנאנים 4.deoxyschisandrin, gomisin N, and wuweizisu C

במחקרים (2002) שנערכו באוניברסיטת אריזונה הן בתא החי והן בתנאי מעבדה, נצפתה הגנה על כבד של חולדות מפני הרעלה של כלורופורם.5

בניסוי החי חולקו החולדות לארבע קבוצות אשר קיבלו במשך שבוע את הטיפול הבא: (יש לציין כי כמות של 200 יחידות שקולה למנה המתאימה יחסית לאדם):
קבוצה 1: 50 יחידות של טינקטורת שכיזנדרה
קבוצה 2: 200 יחידות של טינקטורת שכיזנדרה
קבוצה 3: 500 יחידות של טינקטורת שכיזנדרה
קבוצה 4: 500 יחידות של פלצבו.
ביום השמיני קיבלו החולדות מנה נוספת של הטינקטורה ואז הוזרקו להם 16 ג'/ק' E. coli LPS . רקמת הכבד הוצאה ונבחנה במשך מספר תקופות (24 ש', 48 ש', ו- 72 ש'). המדד היה כמות האשלגן (POTTASIUM+) – מדד ידוע לתפקוד רקמת כבד. התוצאות: בקב' 1 נצפתה עלייה בשיעור של 31%, בקב' 2 עלייה של 39% ובקבוצה 3
עלייה של 20% לעומת קב' 4. לסיכום מחקר זה, ניתן לראות כי טינקטורה של שכיזנדרה הגנה על רקמת כבד מפני רעילות IN-VIVO ויש לציין את הירידה בפעילות דווקא עם הגדלת המינון (קב' 3).
מחקר שנערך בטאיוון ופורסם ב-1996 מראה פעילות משמעותית של החומרים GOMISIN B , GOMISIN Gו- GOSIMIN K כנגד דלקת כבד נגיפית מסוג 6.B

מחקר יפני משנת 2000 התבסס על יעילות של פורמולת צמחים מרפואת ה- KAMPO בפעילות כנגד דלקת כבד נגיפית מסוג C.
הפורמולה שנבדקה כללה שלושה צמחים, אחד מהם כמובן שכיזנדרה. החוקרים בדקו את יעילות פעילותו של כל צמח בנפרד ומצאו כי לשכיזנדרה ההשפעה המשמעותית ביותר.7

שני מחקרים קליניים (IN-VIVO) שנערכו בסין (1977) הראו גם הם יכולת של הצמח לסייע בריפוי דלקת כבד ויראלית כרונית על רקע ויראלי.8

מחקרים נוספים מסין משנת 1989 הראו השפעה כנגד דלקת כבד ויראלית וכימית.9

במחקר (2004) שנערך בקוריאה ברקמות של חולדות נצפתה הרפיה של כלי דם מכווצים (בהשפעת אפינפרין) לאחר ש"טופלו" ע"י שכיזנדרה. החוקרים אף מצאו כי המנגנון האחראי לכך הוא הפעלה של רצפטורים של אסטרוגן. עם זאת רצפטורים של אנדרוגן לא הופעלו. עובדות אלו יכולות להצביע על אפשרות שלשכיזנדרה השפעה פיטואסטרוגנית.10

חיזוק נוסף ליכולות הצמח מגיע ממחקר שפורסם ב-1991 ומראה כי שכיזנדרה מגבירה סינתיזה של חלבוני כבד ושל גליקוגן, מגבילה חמצון של שומנים וממריצה פעילות אנזימטית.11

במחקר משנת 1990 נתגלה כי לחומרים SCISANDRIN B ו- SCISANDRIN C יש השפעה חזקה כנגד רדיקלים מחמצנים אקטיביים.12

מחקר אחר (1986) גילה פעילות אנטי בקטריאלית חזקה בתנאי מעבדה כנגד: BACILLUS SUBTILIS , BACILLUS DYSENTERAIE, BACILLUS TYPHI , ו-13.STAPHYLOCOCCUS AUREU


1. Ip SP, Poon MK, Che CT, Ng KH, Kong YC, Ko KM. Department ofBiochemistry, Hong Kong University of Science & Technology, HongKong.Pharmacol Toxicol. 1996 Jun;78(6):413-6.
2. Department of Biochemistry, Hong Kong University of Science & Technology, Hong Kong. Radic Biol Med. 1996;21(5):709-12.
3.Department of Biochemistry, Hong Kong University of Science &
Technology, Hong Kong. : Planta Med. 2002 Mar;68(3):217-20.
4.College of Pharmacy and Research Institute of Pharmaceutical Science,Seoul National University, Seoul, Korea. J Neurosci Res. 2004 May
1;76(3):397-405.
5. http://www.blc.arizona.edu/UBRP/conference02/abstracts/45.html
6.Department of Chemistry, National Sun Yat-Sen University, Kaohsiung,Taiwan. Chem Pharm Bull (Tokyo). 2003 Nov;51(11):1233-6.
7.Department of Bioregulatory Function, Graduate School of Medicine,University of Tokyo, Japan. Am J Chin Med. 2000;28(3-4):351-60.
8.Liu KT. Studies on fructus Schizandrae chinensis. Annex 12: Studies onfructus Schizandrae chinensis. Plenary lecture, World HealthOrganization (WHO) Seminar on the Use of Medicinal Plants in HealthCare, Sept 1977, Tokyo, Japan.
In: WHO Regional Office for the Western Pacific, Final Report, November 1977, Manila, 101–12.
9. Liu GT. Pharmacological actions and clinical use of fructus Schizandrae. Chin Med J 1989;102:740-749.
10. Sejong University, Seoul, Korea.Biol Pharm Bull. 2004 Jul;27(7):1066-9
11. Li XY. Bioactivity of neolignans from fructus Schizandrae. Mem Inst Oswaldo Cruz 1991;86:31-37.
12.Li XJ, Zhao BL, Liu GT, Xin WJ. Scavenging effects on active oxygenradicals by schizandrins with different structures and configurations.Free Radic Biol Med 1990;9:99-104.
13. Hong YH. Oriental Materia Medica: A Concise Guide. Long Beach, CA: Oriental Healing Arts Institute; 1986.