Ruscus aculeatus - ראן בוטניקס

אינדקס צמחי מרפא

זהו שיח ירוק-עד הנמנה עם משפחת השושניים. בית גידולו
הטבעי בחורשים וטרשים באגן הים-התיכון, והוא נפוץ עד איראן במזרח ודרום ארה"ב במערב. מה שנראה לכאורה כמו עלי הצמח הם למעשה עלים מדומים שמקורם בגלגול של ענפים, וכינויים פילוקלאדים: שריד העלה האמיתי הנו החלק העליון של
הפילוקלאד, שצורתו דמוית קוץ. מקור שמו העממי של הצמח קשור לענפים אותם היו קושרים הקצבים באירופה לאגודה, אשר שימשה כמטאטא לשמירת ניקיון משטחי העבודה באטליז.
למרות שידועים שימושים מגוונים בצמח כבר לפני אלפיים שנה, כיום הוא משמש בעיקר לטיפול בבעיות ורידים. עוצמת פעילותו מתונה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
קנה שורש, שורשים.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחזק כלי-דם, מחזק כלי-דם (חיצוני), משלשל עדין, משתן מטבולי, משתן נפח, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד דלקת, נוגד קרישה.

שימושים מקובלים עיקריים
דליות, דלקת הוורידים, ורידי רגליים תפוחים וכואבים, ורידי רגליים תפוחים וכואבים (חיצוני), טחורים, טחורים (חיצוני).

שימושים מקובלים משניים
בצקות, בצקות (חיצוני), בצקת לימפתית, חבורות (חיצוני), יתר קרישות הדם, עצירות.

בטיחות וזהירות
דווח על מיעוט של תופעות לוואי בעקבות שימוש בצמח, שכללו לעתים שלשולים וכאבי בטן; בשל תכולת קומרינים יש להימנע משילוב עם תרופות נוגדות קרישה, ובשל תכולת התיראמין יש להימנע משילוב עם תרופות נוגדות דיכאון מסוג מעקבי מונואמינאוקסידאז (MAO).

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה 1:3, 45% אלכוהול, 4-2 מ"ל TID.
מרתח: 4-2 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה: 30%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מעט מתקתק ופיקנטי, קריר, יבש.

השפעה רפואית
מעצים את הדם.
-תקיעות דם בוורידים: דליות, כבדות וכאב ברגלים, התכווצויות שרירים ליליות, דלקת הוורידים, טחורים.
-תקיעות וגודש דם ברחם: דימום וסתי כבד\מקדים, כאב עוויתי או עמום בבטן תחתונה, ציסטות בשחלות.

מעצים את צ'י הרחם ואת התמצית.
-לטיפול
בתסמונת טרום וסתית ובתסמונת גיל המעבר עם תסמינים דוגמת גודש ורגישות
בחזה, עייפות וחולשה, חוסר עניין מיני, גלי חום, יובש וגינלי.
- לטיפול בליקויי פוריות.

מנקז נוזלים ומפנה לחות ורעילות.
-גודש נוזלים בכליות: בצקת ונפיחות-בעיקר של הרגליים.
-תקיעות צ'י השלפוחית עם לחות ורעילות: אבנים בדרכי השתן, שיגדון, עייפות כרונית, תחושה כללית רעה, כאבים שונים.

תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: euparone, ruscodibenzofuran
- קומרינים
- אנטראקינונים: chrysophanic acid
- תרכובות פלבונואידיות: rutin
תרכובות איזופרנואידיות:
- טריטרפנים
- ספונינים טריטרפנואידיים: ruscogenin, neoruscogenin, ruscine, ruscoside
וכן מגוון ספונינים סטרואידיאליים מסוג furanostanolו- spirostanol,כולל aculeoside A & B
- סטרולים: sitosterol, campesterol, stigmasterol
אלקלואידים: sparteine
שרפים ואולאורזינים
חומרים מוצילגניים (רירה): 10-15%
תרכובות פוליסכרידיות: עמילן (12%), סיבים (10%)
חומצות אורגניות: hydroxyacetic acid וכן tetracosanoic acid ונגזרותיה
ויטמינים: פרו-ויטמין ,A ויטמיני B1, B2, B3, ויטמין C
מינרלים: אשלגן, סידן, מגנזיום, זרחן, ברזל, אלומיניום, צורן, מנגן, כרום, קובלט, סלניום ומינרלי קורט נוספים
חומרים נוספים: טיראמין

הצמח מכיל 0.1-0.3% שמן נדיף.

הספרות המקצועית עשירה במידע המתמקד בשימוש הנפוץ של הצמח לטיפול אי-ספיקה ורידית\לימפתית: מטא-אנליזה מ-2003 מסכמת מספר מחקרים קליניים שבדקו את הפעילות של התכשיר הצמחי Cyclo-3-Fort (שילוב של תמצית רוסקוס, הספרידין מתיל- צ'אלקון וחומצה אסקורבית)- כמפחיתה משמעותית חומרת אי-ספיקת ורידים כרונית בהשוואה לפלצבו.1

במחקר קליני שבו השתמשו בתמצית הצמח, נמצאה השפעה מכווצת על כלי דם בחולים עם אי ספיקה ורידית או אי-ספיקה לימפתית, ונצפתה הקלה בתסמיני בצקת, כאב, כובד ברגליים וגרד.2

במחקר קליני בהשתתפות 166 נשים הסובלות מאי-ספיקת ורידים
כרונית הוסק כי מיצוי הצמח במינון היומי המומלץ במונוגרף הגרמני המקורי, למשך 3 חודשים - הנו בטוח ויעיל לטיפול במצב זה.3

במחקר קליני אקראי שנערך במספר מרכזים רפואיים נמצא כי התכשיר הצמחי Cyclo-3-Fort (ראה מחקר מספר 1) היה בטוח, ואף יותר יעיל מאשר התכשיר hydroxyethyl rutoside בטיפול באי- ספיקה ורידית ולימפתית.4

במחקר קליני נמצא כי בנוסף לתועלת הצמח באי ספיקה ורידית \
לימפתית, יש לו גם השפעה מועילה בדליות המופיעות לעתים קרובות בקרב נשים בהריון.5

מחקר משנת 2000 מצביע על אפשרות תועלת של הצמח בהקלה על מצבי לחץ דם נמוך אורתוסטטי.6

התמצית הכוהלית של הצמח וכן גם הרוסקוגנינים הדגימו פעילות נוגדת דלקת, כמו גם הפחתת חדירות של כלי הדם. הצמח גם הדגים השפעה מועילה ברטינופתיה ובהפחתת רמות שומני הדם של חולים סוכרתיים.7

1. Boyle P et al Int Angiol. 2003 Sep;22(3):250-62.
2. Consoli A Minerva Cardioangiol. 2003 Aug;51(4):411-6.
3. Vanschiedt W et al. Arzneimittelforschung. 2002;52(4):243-50.
4. Beltramino R et al Angiology. 2000 Jul;51(7):535-44.
5. Berg D (1992) Fortschr. Med. 110(3):67.
6. Redman D (2000) J. Alt. Compl. Med. 6(6):539.
7. Adamek B et al (1996) Phytother. Res. 10:659.