מינים שונים של ריבס משמשים במסורות שונות של רפואת הצמחים. מוצאו של הצמח בסין, שם הוא זוכה להערכה רבה ומשמש לטיפול במגוון של בעיות.
למטרות רפואה אוספים את קני השורש של צמחים בני לפחות שלוש שנים בין ספטמבר לאוקטובר, לאחר שהעלים הצהיבו. ייחודו של הריבס בהתוויות הטיפוליות השונות הנגזרות ממינונים שונים של הצמח: בעוד שמינון גבוה מטפל בעצירות, מיועד המינון הנמוך לטיפול בשלשולים.
בהתאמה, נחשב הריבס ברפואת הצמחים המודרנית לבעל עוצמת פעילות בינונית כאשר משתמשים בו במינון גבוה, ולבעל עוצמת פעילות מתונה כאשר משתמשים בו במינון נמוך.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
קנה שורש.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחזק, ממריץ מרה, ממריץ קיבה, מצמת, משלשל אקטיבי, נוגד זיהום, נוגד דלקת, סופח, עוצר דימום.

שימושים מקובלים עיקריים
חולשת מערכת העיכול, עצירות.

שימושים מקובלים משניים
דלקת הכבד (כרוני), דלקת כיס/דרכי המרה, זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, טחורים, פיסורה, קשיי עיכול (דיספפסיה).

בטיחות וזהירות
תופעות לוואי עשוית לכלול כאבי בטן, בחילות, הקאות ושלשולים; יש לנקוט זהירות בשימוש בסובלים מאבנים בכליות (בשל תכולת האוקסלטים בצמח); יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם צמחים או עם תרופות המכילים גליקוזידים קרדיואקטיביים (דיגוקסין); כמו כן, יש לנהוג זהירות רבה בשילוב עם צמחים או תרופות המגבירים איבוד אשלגן (תרופות משתנות, משלשלות, סטרואידים וצמח
ה-Glycyrrhiza); הצמח אסור לשימוש בילדים מתחת לגיל 12; הצמח אסור לשימוש במצבים דלקתיים של המעיים (קרוהן, קוליטיס ואפנדציט), חסימת מעיים, שלשול וכאב בטן ממקור שאינו ידוע; הצמח אסור לשימוש משך זמן העולה על 10 ימים.
הריון: הצמח אסור לשימוש בתקופה זו.
הנקה: הצמח אסור לשימוש בתקופה זו.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה 1:3, 45% אלכוהול, 5 -2 מ"ל TID או לפי הצורך.
מרתח: 4-2 גרם TID או לפי הצורך.
תמצית יבשה 5:1 ,300 -100 מ"ג TID או לפי הצורך.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מריר, קריר, יבש.

השפעה רפואית
מסלק חום ולחות מהמעיים, הקיבה, הכבד וכיס המרה.
- חום בקיבה: צימאון, עצירות, חיפוי צהוב על הלשון, ריח חריף מהפה, תיאבון מופרז, פצעים בפה.
- מסלק חום ולחות מהכבד ומכיס המרה: בחילות והקאות, דלקת בכיס המרה, צהבת, יציאות לא סדירות.
- אש בכבד: חוסר שקט, כאב ראש, שתן מועט וכהה, עצירות.
- חום, לחות ורעילות במעיים: זיהומים אקוטיים וכרונים במעיים, דלקת התוספתן.

מניע צ'י הכבד, הקיבה וכיס המרה.
- תקיעות צ'י הכבד: בחילות, גזים, רגישות בצדי הגוף, עצירות.
- תקיעות צ'י בקיבה ובכיס המרה: קשיי עיכול, נפיחות, חוסר תיאבון.

מייבש לחות ומפסיק הפרשות ודימומים, מניע דם ומסלק חום מהדם.
- לחות חמה במעיים: הפרעות עיכול, שלשול.
- תקיעות דם: אל וסת, מיומות וגידולים של הרחם.
- חום בדם: דם בצואה, הקאות דמיות, דימום מהאף, טחורים מדממים.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: caffeic acid ,gallic acid ,ferulic acid ,cinnamic acid. נגזרות של stilbene
- טאנינים (5%-10%): gallotannin, glucogallin, catechin, epicatechin, rheum, tannic acid, procyanidin
- אנטראקינונים (5%): rhein, physcion, aloe-emodin, emodin, chrysophenol, sennosides A-F
- תרכובות פלבונואידיות: rutin
תרכובות איזופרנואידיות:
- סטרולים: phytosterols
שרפים ואולאורזינים: resin
תרכובות פוליסכרידיות: פקטין, עמילן (15%-16%)
חומצות אורגניות: phenyl propionic acid, oleic acid, palmitic acid
חומרים נוספים: (lindeyin, calcium oxalate (6%
תוצאות ניסוי קליני סיני (2007) שכלל 103 משתתפים הסובלים מטרשת עורקים מעידות על כך שהצמח (Rhubarb) משפר באופן משמעותי את תפקוד האנדותל בחולי טרשת עורקים, בעיקר בשל השפעה מפחיתת רמות שומנים. הניסוי נערך באופן אקראי,
בתנאי סמיון כפול, היה מבוקר בפלסבו ונמשך שישה חודשים.1

ניסוי קליני גרמני (2007) שנערך במשך 12 שבועות באופן אקראי,
בתנאי סימיון כפול ומבוקר בפלסבו, בדק את ההשפעה של תמצית משורשי הצמח R. rhaponticum על 109 נשים בגיל המעבר הסובלות מגלי חום וחרדה. התוצאות מראות כי התמצית יעילה ביותר בהפחתת החרדה בהשוואה לפלסבו וזאת על פי מדד המילטון (Hamilton Anxiety Scale). בקבוצת המחקר חלה ירידה בשיעור של 65.8% בניקוד על פי המדד, לעומת ירידה בשיעור 13.9% בלבד בקבוצת
הביקורת. כמו כן, בקרב 33 מבין 39 הנשים (84.6%) בקבוצת המחקר דווח על ירידה בעוצמת החרדה מ"בינוני-חמור" ל"קל" וממצאים דומים נרשמו גם בהקשר לעוצמת גלי החום. מסקנות המחקר מורות כי תמצית הצמח יעילה עבור נשים הסובלות מחרדה בגיל המעבר ומשפרת את מצב בריאותן ואת איכות חייהן הכללית.2

ניסוי קליני סיני (2002) בהשתתפות 40 בני אדם בדק את ההשפעה של הצמח (Rhubarb) על 78 משתתפים הסובלים מתסמונת תגובה דלקתית מערכתית - SIRS. המטופלים בקבוצת המחקר קיבלו, בנוסף לטיפול הקונבנציונלי, גם אבקה של הצמח ואילו 38 המטופלים בקבוצת הביקורת זכו לקבל רק את הטיפול הקונבנציונלי.
התוצאות הראו כי שיעור ההחלמה בקבוצת המחקר היה גבוה יותר
באופן משמעותי מאשר בקבוצת הביקורת. בנוסף חלו פחות מקרים של מוות וקריסה מערכתית של תפקוד איברים. מסקנות המחקר הצביעו על האפשרות כי הצמח עשוי לשפר את הפרוגנוזה של מטופלים הסובלים מהתסמונת. מנגנון הפעולה של הצמח יוחס להשפעה האנטגוניסטית שלו כנגד ציטוקינים דלקתיים.3

ניסוי קליני סיני (2000) מצא כי הצמח R. palmatun שיפר את השפעתה של התרופה הקונבנציונלית Captopril, בטיפול באי-ספיקה כרונית של הכליה.מתוצאות הניסוי עולה כי רמות הציטוקין IL-6, אשר בקרב הסובלים מהמחלה נמצא ברמות גבוהות בשתן, ירדו באופן משמעותי במטופלים בקבוצת המחקר במקביל לירידה ברמות הקריאטינין.4

ניסוי קליני סיני (1990) בדק את השפעתן של תמציות אלכוהוליות
של שלושת מיני הצמח: Rheum officinale, R. plamatum ו- Rheum tanguticum ב- 312 מקרים של כיב מדמם במערכת העיכול העליונה. הניסוי נערך בתנאי סימיון כפול ונמצא כי יעילות שלושת התמציות בריפוי הכיבים הייתה גבוהה, לאחר שנרשמו מעל ל- 90% הצלחה.5
נמצא כי לצמח פעילות משלשלת הנובעת מהימצאותם של חומרים מסוג אנטראקינונים וכן פעילות מצמתת הודות לפעילותם של טאנינים.6

החומר Emodin שהצמח מכיל הנו בעל פעילות מחטאת, נוגדת עווית ונוגדת דלקת.7
1. Am J Chin Med. 2007;35(4):583-95.
2. Menopause. 2007 Mar-Apr;14(2):270-83.
3. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 2002 Apr;22(4):264-6.
4. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 2000 Feb;20(2):107-9.
5. Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 1990 Mar;10(3):150-1, 131-2.
6. Pharmacol. 1976;14 (Suppl.1):48.
7. Chan H., But P. (1986) " Pharm. App. Chin. Mat. Med. Vol.1".