הו צמח רב שנתי הגדל באנגליה.
ברפואת הצמחים המודרנית הוא משמש בעיקר לטיפול פנימי וחיצוני בטחורים. עוצמת פעילותו מתונה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלווה.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מצמת, מרכך/מלחלח.

שימושים מקובלים עיקריים
טחורים, טחורים (חיצוני).

שימושים מקובלים משניים

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 3-6 מ"ל TID.
חליטה: 5-2 גרם TID.
קרם: לשימוש מקומי- 20% בבסיס מתאים.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מריר, סופח, ניטרלי.

השפעה רפואית
מניע דם, מסלק גודש:
- תקיעות דם בוורידים: טחורים.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים
- טאנינים
- תרכובות פלבונואידיות: kaempferol ונגזרותיו, נגזרות של quercetin וכן vitexin, orientin
תרכובות איזופרנואידיות:
- ססקוויטרפנים: protoanemonin, anemonin, ranunculin
- טריטרפנים: oleanolic acid
- ספונינים טריטרפנואידיים: haderagenin
- סטרולים
חומצות אמינו
ויטמינים: ויטמין C
מינרלים
על פי מחקר מ- 1982, לספונינים שהצמח מכיל יש פעילות מקומית בעלת השפעה חיובית על ריפוי טחורים, המועצמת מנוכחותם של טאנינים בצמח.1
1.Pourrat, H. et al. (1982) Ann. Pharm. F. 40, 373

B.H.P (1983) p. 177
B.P.C (1934) p. 456