מוצאו של מין זה של עץ האלון באירופה ובצפון אמריקה. זהו עץ יער נשיר ממשפחת האלוניים, שגובהו יכול להגיע ל-40 מטר.
בארץ גדלים חמישה מיני אלון. מביניהם, האלון המצוי (Q.calliprinos) וכן אלון התבור (Q.ithaburensis) משמשים ברפואה העממית של אזורנו בדומה לאלון האנגלי, אך אינם מופיעים בספרי הרפואות ואינם מוכרים באופן רשמי לשימוש רפואי.
ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לבעל עוצמת פעילות מתונה, ומשמש בעיקר כמצמת לעצירת הפרשות ודימומים.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
קליפת הגזע.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחטא (חיצוני), מטפל בפציעות (חיצוני), מצמת, עוצר דימום, סופח.
שימושים מקובלים עיקריים
טחורים (חיצוני), שלשול (אקוטי).
שימושים מקובלים משניים
טחורים, כאבים ודלקות בגרון, פטרת וגינלית (חיצוני), פיסורה (חיצוני).
בטיחות וזהירות
בהתחשב בתכולת הטאנינים הגבוהה שבצמח, יש להימנע משימוש במקרים של עצירות, אנמיה (כתוצאה מחוסר ברזל) ותת-תזונה; יש ליטול הצמח בנפרד מתוספי ברזל, ויטמין B1 ותרופות או צמחים המכילים אלקלואידים, דוגמת תרופות המכילות אפדרין, אטרופין או קודאין; תרופות להרחבת סמפונות; פאראצטמול (אקמול, טיילנול); יש להימנע מיישום חיצוני על שטחים נרחבים, כולל אמבטיות, מחשש
לספיגה של טאנינים.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 25% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
מרתח: 2-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
