עשב רב-שנתי ממשפחת הוורדניים הגדל באדמות בור ומתנשא עד לגובה של 50 ס"מ. בית גידולו הטבעי משתרע מצפון סקנדינביה ועד צפון אפריקה מדרום. שמו העברי נגזר מעליו בעלי הצורה המאוצבעת בת חמישה עלעלים.
פעילותו של הצמח נובעת בעיקרה מפעילותן של תרכובות טאניניות שהוא מכיל. כמו כן, קיימת השערה לגבי פעילות מעכבת שגשוג חיידקים של הפיגמנט האדום שבצמח.
ברפואת הצמחים המודרנית הוא משמש בעיקר כמצמת לטיפול בזיהומים ובדלקות של מערכת העיכול. עוצמת פעילותו מתונה.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
קנה שורש
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחטא (חיצוני), מצמת, נוגד דלקת, סופח, עוצר דימום, עוצר הפרשות.
שימושים מקובלים עיקריים
שלשול (אקוטי).
שימושים מקובלים משניים
דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), דלקת עיניים (חיצוני), הפרשות וגינליות, טחורים (חיצוני), מחלות מעיים דלקתיות (IBD), פציעות (חיצוני).
בטיחות וזהירות
לא קיים מחקר עדכני לגבי הצמח. בהתחשב בתכולת הטאנינים הגבוהה שהוא מכיל, ניתן להניח כי עדיף להימנע משימוש במקרים של עצירות, אנמיה (כתוצאה מחוסר ברזל) ותת-תזונה; יש ליטול הצמח בנפרד מתוספי ברזל, ויטמין B1 ותרופות או צמחים המכילים אלקלואידים, דוגמת תרופות המכילות אפדרין, אטרופין או קודאין; תרופות להרחבת סמפונות; פאראצטמול (אקמול, טיילנול).
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 3-1 מ"ל TID.
מרתח: 4-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
