מינים שונים של לחך מקובלים בשימוש, השפעתם דומה וניתן להשתמש בהם לחילופין. בין מינים אלה ניתן לציין את Plantago
major ואת Plantago lanceolata, המקובלים ברפואת הצמחים המודרנית, וכן את הלחך המצוי, Plantago lagopus, הגדל בישראל ואשר שימש ברפואה העממית המקומית. Plantago lanceolata הנו צמח רב שנתי המתהדר בעלים גדולים המסודרים בצורת שושנה וצבעם ירוק עמוק. שפת העלה חלקה, עורקי העלה מקבילים ובולטים. גבעולי התפרחת חסרי עלים ועשויים להגיע עד לגובה של 30 סנטימטרים. פרחיו דו מיניים וזרעיו מכילים חומר רירי שמטרתו למנוע מהם להתרחק מבית הגידול של הצמח. שמו האנגלי, Ribwort, מתייחס למבנה העלה המזכיר צלעות, וגם מרמז על השפעתו הרפואית הפונה לבית החזה. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הלחך לצמח עדין המתאים לטיפול בילדים. הוא מותווה בעיקר לטיפול בשיעולים, בדימום ובמצבים שונים המאופיינים בהפרשה עודפת של ליחה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלים.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחזק שלפוחית השתן, מטפל בפציעות (חיצוני), מכייח מרכך, מצמת, מרכך/מלחלח, משקם/מזין רקמות ריריות, נוגד אלרגיה, נוגד דלקת, סופח.

שימושים מקובלים עיקריים
ברונכיטיס (אקוטי), זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, שיעול יבש, שיעול ליחתי.

שימושים מקובלים משניים
הרטבת לילה, השתנה תכופה/דחופה, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני/מניעה), טחורים, נזלת, סינוסיטיס, פרונקלים וזיהומים תת-עוריים.

בטיחות וזהירות
קיימים דיווחים על אודות תגובות אלרגיות בעקבות השימוש בצמח; יש לנקוט זהירות בשימוש בבעלי נטיות אלרגיות; לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגדשל הצמח; יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות להסדרת קצב הלב (Digoxin) עקב חשש כי הצמח עלול להפריע בניטור התרופה.
הריון: הצמח אפשרי לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש במהלך תקופה זו.

אופני שימוש ומינונים
טינקוטרה: 1:3 45% אלכוהול, 4 -2 מ"ל TID.
חליטה: 4 -2 גרם TID.
קרם: 30% בבסיס קרם צמחי.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מלוח, מעט מריר, קריר, יבש/לח.

השפעה רפואית
מסלק חום,לחות ורעילות:
- חום ורעילות: מורסות, פרונקלים, חום, דלקות עיניים, פה, גרון, חניכיים, אוזן תיכונה.
- רוח-לחות-חום בעור: פריחות אדומות, גרד.
- לחות חמה בראש: סינוסיטיס, נזלת צהובה וצמיגה.
- לחות חמה במעיים: יציאות דחופות המלוות בכאב, יציאות דמיות, שלשול, דיזנטריה.
- לחות חמה באברי המין: הפרשות וגינאליות לבנות או צהובות.
- לחות חמה בשלפוחית: השתנה תכופה המלווה בכאב, זיהומים בדרכי השתן.
- חום בדם: דימומים ספונטניים, פריחות בעור, צימאון, חוסר שקט.
- ליחת חום בריאות: שיעול עם כיח צהוב \ דמי.
- אלרגיות: קדחת השחת, נזלת אלרגית, אסטמה אלרגית.

מחזק את צ'י השלפוחית:
- חולשת צ'י השלפוחית: דליפת שתן, השתנה דחופה ומרובה, הרטבת לילה.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: hydroxycinnamic acid, benzoic acid והאסטרים של חומצות אלו.
- טאנינים (6.5%)
- תרכובות פלבונואידיות: apigenin, luteolin, scutellarin, baicalein, plantagoside
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: (iridoid glycosides (aucubin, catapol, asperuloside
- טריטרפנים: ursolic acid
חומרים מוצילגניים (רירה): (mucilage (6.4%
תרכובות פוליסכרידיות: arabinogalactan, rhamnogalacturonan, glucomannan
מינרלים: silicic acid, אבץ, ריכוז גבוה של אשלגן
ויטמינים: ויטמין C
יסוי קליני בולגרי (1982) שכלל 25 משתתפים שסבלו מברונכיטיס כרוני מצא כי הצמח Plantago major גרם לשיפור מהיר בתלונות הסובייקטיביות ובממצאים האובייקטיביים ב-80% מהמקרים. נצפתה השפעה חיובית על הליך הנשימה החיצוני.
הניסוי ערך 25-30 יום ונמצא כי לא גרם לתופעות של רעילות ונסבל היטב אצל המטופלים.1

מחקר יפני (2001) מצא כי תמצית אלכוהולית של עלי הצמח
Plantago major מעכבת הפרשה של היסטמין מתאים של חולדות ששימשו כמודל לתאי-מאסט בעקבות פעילות נוגדני IgE. תוצאות המחקר מעידות על כך שהתמצית עשויה לשמש כטיפול באסטמה ומחלות אלרגיות אחרות.2

מחקר אמריקאי (2000) שהתבצע בתנאי מעבדה מצא כי תמצית מתנולית (Methanol) של עלי הצמח Pantago major במינונים שונים הובילה לייצור מוגבר של NO ושל TNF-alfa על ידי תאים מאקרופאגים של חולדות. בנוסף, התמציות בשילוב עם חומר בשם Con A, חומר המשמש בין היתר להגברת היצור של לימפוציטים, הובילו לשגשוג בקצב מהיר יותר של תאים לימפוציטים של מערכת החיסון בהשוואה לאפקט שהתקבל במתן של Con A בלבד. נמצא שהשפעה זו מתעצמת
ביחס ישר למינון. החוקרים הסיקו כי לתוצאות המחקר, המצביעות על יכולת הצמח להסדיר תהליכים חיסוניים, יש השלכות בכל הנוגע לטיפול במחלות שמקורן בזיהומים ויראליים, כגון שחפת, סרטן ואיידס.3

מחקר טורקי (1993) בדק את ההשפעה של תמציות צמחים שונים הידועים בשימוש לטיפול בכיבים עיכוליים. המחקר נערך במודל של חולדות. שילוב של תמציות מתנלויות ואתנוליות של הצמח
Plantago major במינון 1.2 גרם/ק"ג עיכב את היווצרות הכיב בשיעור 40% בהשוואה לקבוצת הביקורת. התמצית המימית, במינון 1 גרם/ק"ג, עיכבה את היווצרות הכיב בשיעור 37%. עם זאת, הצמח לא נמנה עם הצמחים הפעילים ביותר מבין אלו שנבדקו במחקר.4

הצמח Plantago major נכלל במחקרים שבדקו את היעילות של צמחים שונים ביכולתם להילחם בזיהומים בקטריאליים ופטרייתיים בעור או במערכת העיכול. תמצית מתנולית של הצמח הייתה פעילה כנגד הבקטריה Salmonella typhimurium וכנגד הפטריות F. triticum ו- M. gypseum. תמציות אתנולית בריכוז 50% היו יעילות כנגד בקטריות גראם חיוביות ושליליות כאחד, ביניהן: S. aureus, B. subtilis, S. dysenteriae ו- E. coli. תמציות אתנלויות בריכוז של 70% היו יעילות בעיקר כנגד הבקטריה S. flexneri.5 תמצית מימית מעלי הצמח Plantago major שניתנה באופן אוראלי הציגה פעילות נוגדת-דלקת ונוגדת כאב בחולדות ובעכברים, ככל הנראה בשל עיכוב הסינטזה של פרוסטגלנדינים (Prostaglandin). במחקר אחר נצפתה פעילות נוגדת-דלקת במודל דלקתי בחולדות והממצאים מהמחקר הצביעו על כך שמנגנון הפעולה של התמצית ששימשה את החוקרים היה עיכוב הסינטזה של Cyclooxygenase, וכי מנגנון זה היה
משמעותי יותר מאשר הפעילות נוגדת היסטמין של הצמח.5
1. Vutr Boles. 1982;21(2):133-7.
2. J Ethnopharmacol. 2001 May;75(2-3):249-56.
3. Phytother Res. 2000 Dec;14(8):617-22.
4. Phytotherapy Research. 1993;7:263–265.
5. J Ethnopharmacol. 2000 Jul;71(1-2):1-21.