Picrorhiza kurroa

תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: vanillic acid 0.1%
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: האירידואיד המונוטרפני kutkin (3.4%) . picrocins A , B and C.
- טריטרפנים: ( cucurbitacin glycosides (including cucurbitacin B, arvenin-III9
- סטרולים: (0.18%) kutkisterol
חומרים מרירים: picrorhizin
חומרים נוספים: apocynin, androsin(beta-D-glucose), kurrin (0.5%), kuthinol, kuthirterol, kutkin, kutkiol, ,tripalmitin.

ב-1966 פורסם דיווח על סדרת מקרי הפטיטיס ויראלי אקוטי בהודו שטופל בהצלחה בעזרת שילוב של הצמח עם מינרלים שונים.1

בסוף שנות השבעים הודגם כי שימוש בצמח הפחית משמעותית רמות בילירובין וטראנסאמינאזות בחולי הפטיטיס ויראלי.2

תוצאות אלו אוששו במחקר מבוקר וכפול סמיות שנערך בסוף שנות השבעים והוצג בכנס רפואי שנתי ב-1981 בהודו.3

כ- 15 מחקרים נערכו בבעלי חיים לצורך הערכת היעילות של פיקרוריזה מתוקננת ו\או רכיבים בודדים שלה לתמיכה כבדית. כל המחקרים מעידים על יעילותו של הצמח בטיפול בהפטיטיס ויראלי ובנזקי חשיפת הכבד לכימיקלים הפטו-טוקסיים, ועל היותו בעל השפעות נוגדות דלקת. הצמח נבדק כהפטו-פרוטקטיב כנגד חשיפות בעלי חיים להרעלה מכוונת של אלכוהול, פאראצטמול ואטיניל אסטרדיול - חומרים הידועים ברעילותם לכבד. במחקרים אלה הודגם כי הצמח יעיל אף יותר מגדילן מצוי ככולרטי וכאנטי-כולסטטי.4-8

במחקר קליני אקראי, מבוקר וכפול-סמיות שנערך ב-1996 בחולי הפטיטיס ויראלי אקוטי, ניתנה אבקת שורש הצמח במינון 375 מ"ג שלוש פעמים ביום במשך שבועיים (קבוצת טיפול בת 15 חולים). קבוצת הביקורת (18 איש) קיבלה פלצבו. ההבדלים בערכי בילירובין, SGOT and SGPT היו משמעותיים לטובת קבוצת הטיפול בהשוואה לביקורת. הזמן שנדרש לבילירובין לרדת לערך של 2.5 מ"ג לד"ל היה 27.44 יום בקבוצת הטיפול, לעומת 75.9 בקבוצת הביקורת.9

בניסוי קליני שנערך במשך 12 חודשים בהשתתפות 20 חולי אסטמה
בגילים 14-60 שנה, שימשה הפיקרוריזה כתכשיר טיפולי בלעדי. החולים סבלו מהמחלה במשך 5-20 שנה. במהלך הניסוי נצפתה ירידה משמעותית בתדירות ובחומרת התקפי האסטמה, תוך הפחתה בצורך במשאפים מרחיבי סימפונות. מניתוח התוצאות עלה גם כי חולים שסבלו מאסטמה על רקע אלרגי למזונות ספציפיים פיתחו
עמידות לאלרגנים אלו במהלך הטיפול, כפי הנראה הודות לתכונת ייצוב תאי פיטום שיש לצמח. 8

המחקר הפרמקולוגי מצא כי מרכיבי הצמח האחראים לעיקרי פעילותו הרפואית הינם: Kutkin -אחראי על פעילות הפטו-פרוטקטיבית; Apocynin - פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת; Androsin - פעילות אנטי-אסטמתית.10

1.Anonymous, J Res Ind Med 1966;1:1-13
2.Antarkar DS, Vaidya AB, Doshi JC, Athavale AV, Vinchoo K, Natekar MR, Tathed PS, Vijaya R, Kale N, et al. A double-blind chinical trial of Arogyawardhani - An ayurvedic drug - in acute viral hepatitis. Ind J MedRes 1980; 72:588.
3. Vaidya AB, Antarkar DS, Athhavale AV, Vijaya R, Baxi AJ, Doshi JC. Treatment of acute viral hepatitis with Picrohiza kurroa. Assn Phys Ind (Abstracts) 1981.
4. Ansari RA, Tripathi SC, Patnaik GK, Dhawan BN. Antihepatotoxic properties of picroliv and other
fractions from rhizome of Picrorhiza kurroa. J Ethno-pharmacol 1991; 34:61-69.
5. Dwivedi Y, Rastogi R, Sharma SK, Garg NK, Dhawan BN.
Picroliv affords protection against thioacetamide-induced damage in rats. Planta Med 1991; 57:25-28.
6. Mogre K, Vora KK, Sheth UK. Effect of Picrorhiza kurroa and Eclipta alba on Na+ K+ T Pase in hepatic injury by hepatotoxic agents. Ind J Pharmac 1981; 13:252-259.
7. Pilankar PD. A study of hepatoprotective effects of some indigenous plants in experimental animals. Ph.D. Thesis. University of Bombay; 1981.
8. http://www.mdidea.com/products/new/new048.html
9. Vaidya AB, Antarkar DS, Doshi JC, Bhatt AD, Ramesh VV, Vora PV, Perissond DD, Baxi AJ, Kale PM. Picrorhiza kurroa (Kutaki) Royle ex Benth as a hepatoprotective agent--experimental & clinical studies. J Postgrad Med 1996;42:105 10. Amrit Pal Singh, B.A.M.S, M.D, (2004) Kutkins- A Review of Chemistry Pharmacology. India.