זהו צמח ממשפחת הפיגמיים שמוצאו בסין. צמחים שגילם כ-10 שנים נאספים בין מרץ ליוני ומשמשים למטרות רפואה. מבחינת איכויותיו, המרכיבים הפעילים וייעודיו הרפואיים, דומה הפלודנדרון לקופטיס (Huang lian) ולהידרסטיס (Golden seal). עוצמת פעילותו פחותה משל שני אלה, ודומה לזו של הברבריס (Berberis vulgaris). ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הפלודנדרון לצמח עדין, המשמש לטיפול בזיהומים של המעיים, דרכי השתן ומערכת הרבייה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
קליפת השורש, קליפת הגזע.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
אנטי-בקטריאלי, אנטי-ויראלי, אנטי-פטרייתי, אנטי-פרזיטי, מוריד רמות שומנים/כולסטרול בדם, ממריץ מרה, נוגד דלקת, נוגד זיהום.

שימושים מקובלים עיקריים
הליקובקטר פילורי, יתר כולסטרול, פטרת וגינלית, פטרת וגינלית (חיצוני), קנדידה רב-מערכתית.

שימושים מקובלים משניים
דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), דלקת הערמונית, הפרשות וגינליות, זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), טפילים חד-תאיים, מחלות מעיים דלקתיות (IBD).

בטיחות וזהירות
קיים דיווח בודד על אודות מטופל שפיתח פריחה עורית לאחר נטילת הצמח.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: אין מספיק מידע בנושא.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה 1:3 , 45% אלכוהול, 6-3 מ"ל TID.
תמצית יבשה 5:1, 300-150 מ"ג TID.
במרתח 4-1 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה 30%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מר, קר, יבש.

השפעה רפואית
מסלק חום ולחות, בעיקר מפלג הגוף התחתון:
- חום ולחות: הפרשות וגינאליות צהובות, שלשולים על רקע של זיהום או דלקת.

מנקז אש מהכליות:
- אש בכליות: עם סימנים של חוסר יין דוגמת הזעות לילה, גלי חום, חום בשעות אחה"צ ולעתים קרי לילה והפרשות מאיבר המין הזכרי.

מסלק אש ורעילות מהעור:
- לטיפול בנגעים על פני העור אשר מקורם באש רעילה: אקזמה, מורסות ואבצסים.


הערות
הצמח אינו מתאים לשימוש במצבי חולשה של הטחול, עם או בלי שלשול.
תרכובות פנוליות:
- תרכובות פלבונואידיות
תרכובות איזופרנואידיות:
- סטרולים: campesterol, 7-dehydrostigmasterol, beta-sitosterol
אלקלואידים: איזוקווינוליניים- berberine, palmatine, menisperine, jatrorrhizine, magnoflorine, phellodendrine, canadicine
חומרים מרירים: obacunone, obaculactone
מינרלים: סידן, אשלגן
מחקר אמריקאי (2006) מצא כי תמצית מהצמח Phellodendron amurense מעכבת את השגשוג של תאי סרטן פרוסטטה אנושיים (אלו המגיבים לאנדרוגן ואלו שאינם תלויי אנדרוגן) בתנאי מעבדה, על ידי עידוד אפופטוזיס ועיכוב תקשורת בין-תאית הקשורה להישרדותם.1

מחקר סיני (2005) מצא כי הצמח P. amurense גרם להפחתה ברמות החומצה האורית (Uric acid) בעכברים שסבלו מעודף חומצה אורית (מודל של גאוט בעכברים) וגרם להפחתה בפעילות האנזים xanthine oxidase בכבד, המשחק תפקיד בייצור חומצה אורית.2

מחקר נוסף של החוקרים הסינים מצא כי תמציות שונות מהצמח הציגו פעילות נוגדת-חמצון ועיכבו את תהליך חמצון השומנים שנגרמו בשל פעילות הרדיקלים hypoxanthine-oxidase ו- hydroxyl radical בהתאמה.3

מחקר יפני (1989) מצא כי תמצית מהצמח, שלא הכילה את המרכיב הפעיל ברברין (Berberine), הציגה פעילות נוגדת-דלקת ונוגדת-כיב. התמצית עיכבה באופן משמעותי את היווצרות הכיב בחולדות בעקבות חשיפה לאתנול (Ethanol) ולאספירין. כמו כן מנעה התמצית היווצרות כיב בעכברים שהיו חשופים לסטרס מסוגים שונים. עוד נמצא כי ההפרשה של חומצת קיבה הופחתה באופן משמעותי בחולדות בעקבות הזרקה של התמצית ישירות לתריסריון, אולם לא הייתה השפעה דומה, בהקשר זה, לצריכה אוראלית של התמצית.4
1. Neoplasia. 2006 Jun;8(6):523-33.
2. Zhongguo Zhong Yao Za Zhi. 2005 Jan;30(2):145-8.
3. Zhongguo Zhong Yao Za Zhi. 2001 Apr;26(4):245-8.
4. Yakugaku Zasshi. 1989 Sep;109(9):672-6.