עץ זה מקורו בצ'ילה. ברפואת הצמחים המודרנית ידוע הבולדו כצמח בעל עוצמת פעילות בינונית, המשמש בעיקר לניקוז הכבד ובפורמולות הרזיה. יתרונו הגדול בכך שאינו מגביר את התיאבון למרות היותו כולגוג רב עוצמה.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלים.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מוריד רמות שומנים/כולסטרול בדם, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, מעודד הרזיה, מרגיע,משלשל עדין, משתן נפח, נוגד עווית.
שימושים מקובלים עיקריים
אבני מרה, הרזיה (תמיכה), עצירות.
שימושים מקובלים משניים
אי-שקט, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני/מניעה), יתר כולסטרול, יתר שומנים בדם, ליקויים בתפקודי הכבד, קשיי עיכול (דיספפסיה).
בטיחות וזהירות
לא ידועה רגישות לצמח; יש לנקוט זהירות בשימוש בסובלים מרמה גבוהה של בילירובין בדם (מחלות המוליטיות, סינדרום גילברט וסינדרום קריגלר-נג'אר), או מכאבי בטן ומדלקות בכיס או בדרכי המרה; יש לנקוט זהירות בשימוש בסובלים מאבנים בכיס המרה. בשימוש במצבים אלו יש צורך בביצוע מעקב מקצועי. למרות האמור לעיל, ברפואה המסורתית של דרום אמריקה משמש הצמח לטיפול בבעיות כבד ובאבנים בדרכי המרה; אין להשתמש בצמח משך תקופות ארוכות או במינונים גבוהים מאלה המצוינים בספרות הרפואית; הצמח אסור לשימוש לסובלים ממחלות כבד (צהבת ויראלית או רעלנית, שחמת וסרטן הכבד), חסימה בדרכי המרה, סרטן בדרכי המרה, מחלות כליות וסרטן בלבלב; קיים חשש לתגובה בין הצמח לבין תרופות נוגדות קרישה באופן שמעצים את פעולת התרופה. החשש נובע ממקרה בודד בו אדם נטל את התרופה Warfarin במקביל עם צמחים (Boldo, Trigonella) ונצפתה ירידה בקרישיות הדם. התגובה נעלמה עם הפסקת השימוש בצמחים ונצפתה שוב לאחר מספר ימים במקביל לחידוש נטילת הצמחים; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; 6 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 60% אלכוהול, 1-3 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 100-200 מ"ג TID.
חליטה: 1-0.5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
