עץ זה מקורו בצ'ילה. ברפואת הצמחים המודרנית ידוע הבולדו כצמח בעל עוצמת פעילות בינונית, המשמש בעיקר לניקוז הכבד ובפורמולות הרזיה. יתרונו הגדול בכך שאינו מגביר את התיאבון למרות היותו כולגוג רב עוצמה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלים.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מוריד רמות שומנים/כולסטרול בדם, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, מעודד הרזיה, מרגיע,משלשל עדין, משתן נפח, נוגד עווית.

שימושים מקובלים עיקריים
אבני מרה, הרזיה (תמיכה), עצירות.

שימושים מקובלים משניים
אי-שקט, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני/מניעה), יתר כולסטרול, יתר שומנים בדם, ליקויים בתפקודי הכבד, קשיי עיכול (דיספפסיה).

בטיחות וזהירות
לא ידועה רגישות לצמח; יש לנקוט זהירות בשימוש בסובלים מרמה גבוהה של בילירובין בדם (מחלות המוליטיות, סינדרום גילברט וסינדרום קריגלר-נג'אר), או מכאבי בטן ומדלקות בכיס או בדרכי המרה; יש לנקוט זהירות בשימוש בסובלים מאבנים בכיס המרה. בשימוש במצבים אלו יש צורך בביצוע מעקב מקצועי. למרות האמור לעיל, ברפואה המסורתית של דרום אמריקה משמש הצמח לטיפול בבעיות כבד ובאבנים בדרכי המרה; אין להשתמש בצמח משך תקופות ארוכות או במינונים גבוהים מאלה המצוינים בספרות הרפואית; הצמח אסור לשימוש לסובלים ממחלות כבד (צהבת ויראלית או רעלנית, שחמת וסרטן הכבד), חסימה בדרכי המרה, סרטן בדרכי המרה, מחלות כליות וסרטן בלבלב; קיים חשש לתגובה בין הצמח לבין תרופות נוגדות קרישה באופן שמעצים את פעולת התרופה. החשש נובע ממקרה בודד בו אדם נטל את התרופה Warfarin במקביל עם צמחים (Boldo, Trigonella) ונצפתה ירידה בקרישיות הדם. התגובה נעלמה עם הפסקת השימוש בצמחים ונצפתה שוב לאחר מספר ימים במקביל לחידוש נטילת הצמחים; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; 6 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 60% אלכוהול, 1-3 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 100-200 מ"ג TID.
חליטה: 1-0.5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מריר, קר, יבש.

השפעה רפואית
מניע צ'י הכבד והמעיים. מסלק חום ולחות:
- תקיעות צ'י הכבד: כאב בצדי הגוף, עצירות.
- תקיעות צ'י המעיים: נפיחות, עצירות כרונית.
- לחות חמה בכבד ובכיס המרה: בחילות, כאב ראש, כאב בצדי הגוף, טעם מר בפה, דלקת הכבד, דלקת בכיס המרה.
- לחות חמה בשלפוחית: זיהומים בדרכי השתן.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: eugenol
- טאנינים
- תרכובות פלבונואידיות: גליקוזידים פלבונואידיים המבוססים על הפלבונול isorhamnetin
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: linalool, 1,8-cineole, pinene, limonene, camphene, terpineol, ascardiole, p-cymol, p-cymene
אלקלואידים: איזוקווינוליניים (עד 0.7%): boldine, isoboldine, isocorydine
שרפים ואולאורזינים
חומרים נוספים: כ- 0.3% גליקוזיד בשם boldoglucin

הצמח מכיל שמן נדיף (2.5%) הכולל מגוון של תרכובות פיטוכימיות.
בניסוי שנערך בארה"ב (2004), המרכיב הפעיל של הצמח, Boldine, הפחית את החמצון של כולסטרול מסוג LDL בתנאי מעבדה. בניסויים שנערכו בעכברים נמצא כי Boldine הפחית את התהליך הטרשתי בעורקים של עכברים שסבלו מעודף כולסטרול בעקבות תזונה עתירת שומן.1

בניסוי קוריאני (2000) בחולדות נמצא כי Boldine עשוי לעכב ההשפעה השלילית של החומר STZ המשמש ליצירת מודל של סוכרת בבעלי חיים. Boldine מנע פגיעה ברקמת הלבלב שנגרמה בעקבות תהליך חמצוני.2

במחקר צ'יליאני (1994) נמצא כי Boldine הציג פעילות נוגדת-דלקת ביחס ישר למינון במודל דלקתי בכף היד של חזיר-ים (שרקן).3

השמן המופק מעלי הצמח הציג פעילות אנטי-מיקרוביאלית כנגד החיידק Streptococcus pyogenes וכנגד זנים של פטריית הקנדידה.4

מחקר צרפתי (1991) מצא כי תמצית מימית-אלכוהולית יבשה מהצמח הציגה פעילות מגנת-כבד (Hepatorprotective) משמעותית בתאי כבד שנחשפו לחומר רעיל (tert-butyl hydroperoxide) בתנאי מעבדה. פעילות זו אומתה גם במודל של עכברים שנחשפו לחומר רעיל אחר (CCl4). המרכיב הפעיל, Boldine, אחראי ככל הנראה לפעילות זו של הצמח. בנוסף, פעילות נוגדת –דלקת נצפתה במודל דלקתי בחולדות וככל הנראה, Boldine, אינו מעורב בפעילות זו של הצמח.5

מניסויים בבעלי חיים עולה, כי לתמצית שהופקה מהצמח והכילה את כל מגוון החומרים הפעילים שבו פעילות כולרטית (הגברת ההפרשה של מרה) חזקה יותר מאשר פעילותו של האלקלואיד Boldine.6
1. Atherosclerosis. 2004 Apr;173(2):203-10.
2. Pharmacol Res. 2000 Oct;42(4):361-71.
3. Agents Actions. 1994 Oct;42(3-4):114-7.
4. Planta Med. 1999 Mar;65(2):178-9.
5. Planta Med. 1991 Apr;57(2):110-5.
6. Fitoterapia. 1976;4:175.