Melissa officinalis

תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים:caffeic acid, chlorogenic acid, rosmarinic acid, thymol
- טאנינים
- תרכובות פלבונואידיות: quercetin, apigen, kaempferol, luteolin
- אנטוציאנידינים ואנטוציאנינים: catechines
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: limonene, linalol, geraniol, nerol
citronellal, citral a (geranial), citral b (neral), methyl citronellate, ocimene, citronellol
- ססקוויטרפנים: humulene, beta-caryophyllene, beta-caryophyllene oxide, germacrene, farnesene
- טריטרפנים: ursolic acid, pomolic acid, oleanolic acid
- סטרולים: campesterol, beta-sitosterol

הצמח מכיל שמן נדיף (0.1%-0.2%), הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

ניסוי קליני שנערך באיראן (2003) בדק את ההשפעה של תמצית מהצמח על חולי אלצהיימר. הניסוי נערך בתנאי סימיון כפול, היה אקראי וכלל קבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו. החולים צרכו במשך ארבעה חודשים 60 טיפות ליום מהתמצית או פלסבו. נמצא כי התמצית הובילה לתוצאות טובות יותר מפלסבו באופן משמעותי מבחינת התפקוד הקוגניטיבי. לא היה הבדל בין הקבוצות בכל הנוגע לתופעות לוואי, פרט לעצבנות שהייתה שכיחה יותר בקבוצת הביקורת. החוקרים הסיקו כי הצמח הוא בעל ערך בטיפול בחולי אלצהיימר ברמה קלה עד בינונית וכי יש לו השפעה חיובית על עצבנות בקרב החולים.1

ניסוי קליני בריטי (2002) אקראי ומבוקר בפלסבו בדק את ההשפעה של שמן אתרי המופק מהצמח על 72 חולים הסובלים מעצבנות הקשורה לדמנציה (Dementia) חמורה. השמן האתרי, מהול בתחליב בסיס, נמרח על הפנים והידיים של המטופלים פעמיים ביום. במהלך ארבעת שבועות הניסוי הושוו פרמטרים הבודקים את העצבנות הקלינית ואת איכות החיים. לא נרשמו תופעות לוואי משמעותיות. 21 מבין 35 המטופלים בקבוצת המחקר (60%) הציגו ירידה של 30% במדד הבודק את רמת העצבנות, בהשוואה ל- 14% בלבד מבין המטופלים בקבוצת הביקורת. השיפור המדייני (מונח סטטיסטי) בעצבנות היה 35% בקבוצת המחקר לעומת 11% בקבוצת הביקורת.2

ב-1974 דווח על האפקט המרגיע של תמצית מליסה על חולים פסיכיאטריים, וצוין שיפור ניכר בתסמינים דוגמת עצבנות, חוסר שקט, דפיקות לב, וכאבי ראש.3

ניסוי קליני גרמני (1999) אקראי בסמיון כפול ומבוקר בפלסבו בדק את ההשפעה של קרם המכיל תמצית תקנית של הצמח בטיפול בווירוס הרפס סימפלקס (Herpes simplex). נבדקו רק מקרים בהם ההרפס הופיע לפחות 4 פעמים בשנה. הניסוי כלל 66 משתתפים, 34 מהם קיבלו את הקרם ו-32 קיבלו פלסבו. המטופלים התבקשו למרוח את הקרם על המקום הנגוע 4 פעמים ביום במשך חמישה ימים. נמצא כי הקרם שהכיל את התמצית היה יעיל בקיצור משך ההחלמה ובמניעת ההתפשטות של הזיהום הוויראלי. בנוסף הוכיח התכשיר השפעה מהירה על סימפטומים כגון עקצוץ, שריפה, דוקרנות, נפיחות, נוקשות ואדמומיות של העור. כמו כן, נמצא כי ניתן להאריך את המרווחים שבין התקפות הווירוס באמצעות שימוש בקרם הצמחי.4

בעבר דווח על שימוש מקומי חיצוני בקרם המכיל תמצית צמח המליסה: נצפתה פעילות אנטי-ויראלית (Herpers Simplex) אשר הוכחה הן בניסוי קליני והן בתנאי מעבדה (In-Vitro).5 משערים כי הפעילות האנטי-ויראלית מקורה בעיקר בחומר Rosmarinic Acid.

ניסוי קליני בריטי, אקראי, בתנאי סימיון כפול ומבוקר בפלסבו שכלל 18 משתתפים מצא כי תמצית תקנית של הצמח במינון 600 מ"ג ביום מנע את ההשפעה השלילית על מצב הרוח שנגרמה באמצעות מכשיר הגורם למצבי סטרס. נמצא כי חלה עלייה משמעותית בציון שנתנו המשתתפים לגבי מצב הרוגע שלהם וכן ירידה בציון שהם נתנו לגבי מצב הערנות שלהם. מינון של 300 מ"ג ליום הוביל לעליה במדד ששיקלל מהירות ודיוק של עיבודים מתמטיים על ידי המשתתפים.6

מחקרים על ההשפעה של מליסה על תפקוד בלוטת התריס הראו שתמצית הצמח מעכבתTSH על ידי מניעת היצמדות של חומר זה לקרום התא, וכן על ידי עיכוב של האנזים Idothyronine Deiodinase
.7 המחקר נערך בתנאי מעבדה (in vitro). בנוסף נמצא כי תמצית הצמח עיכבה קולטנים ופעילות של נוגדנים בדמם של חולי מחלת גרייב (יתר פעילות של בלוטת התריס).8

1. J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2003 Jul;74(7):863-6.
2. J Clin Psychiatry. 2002 Jul;63(7):553-8.
3. Med - Klin. 1974;69(23):1032.
4. Phytomedicine. 1999 Oct;6(4):225-30.
5. Therapiwoche. 1984;34(9):1193.
6. Psychosom Med. 2004 Jul-Aug;66(4):607-13.
7. Endocrinology. 1984;115(2):527
8. Horm. Metab. Res. 198