מוצאו של צמח זה, ממשפחת השפתניים, בצפון אמריקה. המין europaeus Lycopus גדל באירופה ובארץ ישראל ומשמש לאותן המטרות הרפואיות.ברפואת הצמחים המודרנית נחשב כף הזאב לצמח עדין, המותווה בעיקר לטיפול בתופעות שמקורן בפעילות יתר של מערכת העצבים ושל בלוטת התריס.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלווה.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחזק לב, מעכב בלוטת התריס, מצמת, מרגיע, נוגד שיעול, עוצר דימום.
שימושים מקובלים עיקריים
דופק מואץ (טכיקרדיה), תריסיות יתר.
שימושים מקובלים משניים
אי-שקט, שיעול מגורה/עוויתי, שיעול ליחתי.
בטיחות וזהירות
תופעות לוואי עלולות לכלול כאב ראש, הגדלה של בלוטת התריס ולעתים רחוקות החמרה בתסמינים של יתר פעילות בלוטת התריס כגון עצבנות, דופק מהיר ואיבוד משקל. אובחנה הגדלה של בלוטת התריס גם בקרב אנשים הסובלים מצפק; מינון יתר עלול לגרום להגדלה של בלוטת התריס; הצמח אסור בשימוש בשילוב עם תרופות המיועדות לטיפול בבלוטת התריס ובשילוב עם איזוטופים ראדיואקטיבים; הצמח אסור בשימוש לסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס ולסובלים מהגדלה של בלוטת התריס ללא הפרעה תפקודית.
הריון: הצמח אסור לשימוש בהריון.
הנקה: הצמח אסור לשימוש בהנקה.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה 1:3, 45% אלכוהול, 4-1 מ"ל TID.
תמצית יבשה 200-100 מ"ג TID.
כחלק מפורמולה – 30%-20%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר