Lavendula officinalis - ראן בוטניקס

אינדקס צמחי מרפא

צמח ריחני ירוק עד ממשפחת השפתניים, הצומח לגובה של כ- 1 מטר. עליו צרים וצבעם ירוק-אפרפר, הפרחים סגלגלים-כחולים ורכובים על גבעול ארוך ושעיר. מקורו באזורים ההרריים של אירופה הים-תיכונית. גדל באופן אופטימאלי באדמה יבשה ובגבהים שבין 700-1400 מטר מעל פני הים. הפריחה מתרחשת בחודשי הקיץ. כיום הצמח מגודל באופן מסחרי בכל רחבי העולם, כאשר היצרניות העיקריות הן בולגריה, צרפת, קרואטיה ורוסיה. קיימים כ- 30 מיני לבנדר, אשר מביניהם הלבנדר הצרפתי נחשב כאיכותי ביותר ובעל חשיבות רבה במיוחד לתעשיית הבשמים.
מקור השם לבנדר במילה הלטינית "Lavare" שפירושה לרחוץ, זאת מכיוון היוונים והרומאים נהגו לרחוץ באמבט פרחי לבנדר.
עיקר שימושיו של הלבנדר כיום הם כשמן נדיף ארומתרפי וכן בתעשיית הבשמים והקוסמטיקה. עם זאת, השימוש בחליטות ותמציות של הצמח עדיין מקובל בשימוש ההרבליסטי. עוצמת פעילותו מתונה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
פרחים.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מפיג גזים, מרגיע, נוגד דיכאון, נוגד עווית.

שימושים מקובלים עיקריים
כאב ראש (אקוטי), כאבי בטן עוויתיים (Colic), קשיי עיכול עם גזים.

שימושים מקובלים משניים
אי-שקט, דיכאון, נדודי שינה (אינסומניה).

בטיחות וזהירות
זהו צמח עדין שאין לגביו כל אזהרות מיוחדות. במינונים המקובלים לא צפויות כל תופעות לוואי. מינון גבוה מהמומלץ בלקיחה פנימית עלול לגרום לכאב בטן.
הריון: לא נמצאה פגיעה בעובר משימוש מבוקר. בשל השפעה קלה של המרצת הרחם יש להימנע משימוש בתחילת ההיריון.
הנקה: הצמח מותר לשימוש בהנקה.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 60% אלכוהול, 4-2 מ"ל TID
חליטה: 2-1 גרם TID
כחלק מפורמולה: 30-25%
שמן נדיף אורגני לבליעה: 1-3 טיפות TID

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מעט מריר ופיקנטי, מתקתק, צונן, יבש

השפעה רפואית
מניע צ'י הלב, הריאה, הכבד והמעיים:
- תקיעות צ'י הלב (עליית יאנג הכבד): פלפיטציות, דופק מהיר, חרדה, חוסר שקט, הפרעות שינה, יתר לחץ דם, מיגרנה.
- תקיעות צ'י הריאה: שיעול, קוצר נשימה, אסטמה, שעלת, ברונכיטיס.
- תקיעות צ'י המעיים: כאבי בטן עוויתיים, נפיחות, תסמונת המעי הרגיז.
- תקיעות צ'י הכבד: דיכאון אגיטטיבי, בחילות והקאות, כאבי בטן.

מרגיע נפש ומסלק חום עודף:
- אש בלב (עליית יאנג): חוסר שקט, הפרעות שינה, סחרחורות, דופק מואץ.

מגרש רוח חום:
- פלישת רוח חום: חום גבוה, כאבים, חוסר שקט, כאב גרון, מחלות חום, שפעת.

מסלק חום, לחות, רוח ורעילות:
- לטיפול חיצוני בזיהומים ודלקות, עקיצות, כוויות, פצעים וגרד.

תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: caffeic acid, rosmarinic acid
- טאנינים (5-10%)
- קומרינים: umbelliferone, herniarin, coumarin, dihydrocoumarin
- תרכובות פלבונואידיות: luteolin
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים:
linalyl acetate (30% to 55%), linalool (20% to 35%) cineole, borneol ,1,8 , camphor, limonene, geraniol, beta-ocimene, 4-butanolide perillyl alcohol lavandulyl acetate
- ססקוויטרפנים: Beta-caryophyllene
- טריטרפנים: ursolic acid
- סטרולים

הצמח מכיל שמן נדיף (1%-3%), המכיל למעלה מ-150 תרכובות שונות.

אין מחקרים קליניים על שימוש בחליטות של פרחי לבנדר יבשים או בתמצית הצמח. כל המחקרים בספרות מתייחסים לשמן הנדיף בלבד.
במחקר שבדק יעילות שמנים נדיפים לטיפול בפתוגנים של חלל הפה נמצא כי לשמן הלבנדר פעילות אנטי-בקטריאלית עדינה.1

מחקר קליני שנערך במטרה לבחון יעילות יישום ארומתרפי של שמן הלבנדר בטיפול בבעיות שינה, קובע כי לשמן יעילות דומה לזו של תרופות היפנוטיות ומרגיעות המשמשות לטיפול בבעיות אלה.2

נמצא כי שמן הלבנדר מגביר יכולת מנטאלית ומסייע בהפגת חולשה ועייפות. במחקר אחר נמצא כי השמן משפר מצב רוח ומפחית דאגה.3,4

נמצא כי שימוש בשמן הלבנדר משפר מצבים אגיטטיביים בלוקים בדמנציה חריפה.5
למונוטרפן perillyl alcohol הנמצא בשמן הלבנדר פעילות אנטי סרטנית. ממצא זה מהווה בסיס למגוון מחקרים קליניים לבדיקת תפקידו, מנגנון פעולתו ויעילותו במניעה ובטיפול בסרטן.6,7,8

1. Takarada K, Kimizuka R, Takahashi N, Honma K, Okuda K, Kato T. A comparison of the antibacterial efficacies of essential oils against oral pathogens. Oral Microbiol.Immunol. 2004;19:61-4. 2. Hardy M, et al. Lancet . 1995;346(Sept 9):701. 3. Leshchinskaia I, et al. Kosm Med . 1983;17(2):80-83. 4. . Dunn C, et al. J Ad Nurs . 1995;21(1):34-40. 5. Holmes C, Hopkins V, Hensford C, MacLaughlin V, Wilkinson D, Rosenvinge H. Lavender oil as a treatment for agitated behaviour in severe dementia: a placebo controlled study. Int J Geriatr.Psychiatry 2002;17:305-8. 6. Jones C. Herbs for Health . 1998;(Jan/Feb):17. 7. Kelloff G, et al. J Cell Biochem Suppl . 1996;26:1-28. 8. Gould M. Environ Health Perspect . 1997;105(Suppl)4:977-79.