מוצאו של עץ זה בצפון אמריקה. המסורת הפיזיומדיקלית מייחסת לאגוז השפעה חיובית על תפקודי הכבד ועל מערכת העיכול התחתונה, כמו גם על זרימת הדם הפורטלית.
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות בינונית, והוא משמש בעיקר לטיפול בתולעי מעיים ובעצירות כרונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
קליפת השורש, גזע.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
אנטי-פרזיטי, ממריץ/מניע, ממריץ מרה, מצמת, משלשל עדין, מתמיר (אלטרטיבי), סופח, קוטל תולעי מעיים.

שימושים מקובלים עיקריים
עצירות, תולעי מעיים.

שימושים מקובלים משניים
אקזמה, אבני מרה, טחורים, ליקויים בתפקודי הכבד, מחלות מעיים דלקתיות (IBD), פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה).

בטיחות וזהירות
לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד.
הריון: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו. רצוי שלא ליטול במינונים גבוהים.
הנקה: אין מספיק מידע

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
מרתח: 6-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה : 30%-20%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מעט מריר, מצמת, מעט חריף, קריר, ויבש.

השפעה רפואית
​מסלק רוח,לחות, חום ורעילות: - רוח-לחות-חום\קור: בלוטות נפוחות, דלקת וכאב במפרקים, שיגדון. - רוח-לחות-חום בעור: פריחות, גרד, אקזמה. מניע את צ'י המעיים: - תקיעות צ'י במעיים: עצירות כרונית. סופח ומפסיק הפרשות ודימומים, תומך בטחול, מעלה את הצ'י ומטפל בצניחת איברים: - לחות קרה\חמה במעיים: שלשול, דלקות של הקיבה והמעי. פרזיטים במעיים. - לחות במחמם תחתון: הפרשות וגינאליות, קנדידה(רב מערכתית). - דימומים. - צניחת צ'י הטחול: צניחת רחם ומעיים.
תרכובות פנוליות:
- טאנינים
- נפטאקינונים: juglone (5-hydroxy-alphanapthaquinone),
juglandin, juglandic acid
תרכובות איזופרנואידיות:
- קרוטנואידים: beta-carotene
ויטמינים: ויטמין B1, ויטמין C.
מינרלים: סידן, מגנזיום, אשלגן, ברזל, זרחן.
מחקר קנדי (2003) מצא כי תמצית מהעץ הציגה פעילות נוגדת-פטרת כנגד מגוון רחב של פטריות, כולל זנים שהיו עמידים בפני התרופות נוגדות הפטרת, Amphotericin B ו- Ketoconazole.1

מחקר קנדי (2000) מצא כי תמצית מקליפת הגזע של העץ הציגה פעילות אנטי-מיקרוביאלית בעלת טווח הפעולה הרחב ביותר מבין 14 עצים הצומחים במזרח צפון אמריקה ונמצאים בשימוש הרפואה העממית המקומית. התמצית פעלה במיוחד כנגד Candida albicans, Saccharomyces cerevisiae, Cryptococcus neoformans, Trichophyton mentagrophytes, Microsporum gypseum ו- Aspergillus fumigatus.2
1. Ficker CE et al., Mycoses. 2003 Feb;46(1-2):29-37. 2. Omar S et al., J Ethnopharmacol. 2000 Nov;73(1-2):161-70. B.H.P (1983) p. 1123 Merck Index 9th Edn. p. 5118