הצמח משתייך למשפחת המצליבים. בית גידולו הטבעי באזורי הקווקאז, מערב אסיה ומרכז אסיה ועד מזרח סיביר. למן העת העתיקה ניתן למצוא את הצמח גם בדרום ומרכז אירופה.
על פי הספרות המקצועית, ניתן להשתמש לחילופין בשורש הצמח Baphicacanthus cusia כמקור לחומר הרפואי Ban lan gen.
הרפואה הסינית המסורתית מתייחסת לעלי הצמח ולשורשיו כאל ישויות נפרדות, ולכל אחד מהם שם משלו,
העלים מכונים Da qing ye, ואילו השורשים Ban lan gen. בשורשי הצמח השתמשו הסינים בעיקר לטיהור חום, אש ורעילות, ולטיפול בזיהומים שונים. עוצמת פעילותו מתונה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
אנטי-בקטריאלי, אנטי-ויראלי, אנטי-סרטני, מוריד חום, ממריץ/משפעל חיסון, נוגד דלקת, נוגד זיהום.

שימושים מקובלים עיקריים
דלקת אוזניים, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, חום גבוה, כאבים ודלקות בגרון, מחלות ויראליות (טיפול), שפעת והצטננות.

שימושים מקובלים משניים
ברונכיטיס (אקוטי), גידולים ממאירים, דלקת הכבד (אקוטי), דלקת כיס/דרכי המרה, דלקת ריאות, הרפס, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, סינוסיטיס.

בטיחות וזהירות
תופעת לוואי מינורית אפשרית של שורש הצמח הינה תגובה אלרגית וסחרחורת; שימוש במינון יתר או שימוש ממושך עלול להיות רעיל לכליות.
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך ההיריון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך ההנקה.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 8-4 מ"ל TID
תמצית יבשה: 5:1, 500-200 מ"ג TID
מרתח: 9-3 גרם TID
כחלק מפורמולה: 30%-25%

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מר, קר.

השפעה רפואית
מסלק חום, אש ורעילות. מצנן את הדם:
- חום ורעילות: חום גבוה, דלקות גרון ושקדים, זיהומים חיידקיים ונגיפיים.

הערות
ברפואה הסינית המסורתית קיימת אזהרה מפני השימוש בשורש הצמח בקרב "אנשים חלושים".
תרכובות איזופרנואידיות:
- סטרולים: beta-sitosterol
אלקלואידים: tryptanthrin, וכן פיגמנטים אינדול-אלקלואידיים דוגמת (פיגמנט אדום) indirubin, (פיגמנטים כחולים) isatin ,indigotin
גליקוזידים גלוקוזינולטיים: sinigrin
חומצות אורגניות: palmitic acid
חומצות אמינו: ארגינין, גלוטמין, פרולין, טירוזין, וולין, חומצה גאמא-אמינו-בוטירית
חומרים נוספים:
indoxyl-beta-glucoside, , thiocyano-2-hydroxy-3-butene, epigoitrin
מחקרים קליניים שנערכו בסין ומחקרים מעבדתיים In vitro מעידים כי לשורש (כמו גם לעלי הצמח ולצמח כולו) תכונות אנטי בקטריאליות, אנטי ויראליות ומעוררות חיסוניות. המחקרים מאשרים כי הפעילות האנטי בקטריאלית של מיצוי השורש הינה יותר רחבת טווח מאשר זו של עלי הצמח.1,2,3

דיווחים אנקדוטיים מעידים כי שורש הצמח יכול לסייע בטיפול בדלקת ריאות נגיפית מסוג סארס.4

תמציות המופקות מהשורש שימשו את הסינים לטיפול בגידולים ובלויקמיה. שימוש מסורתי זה הוביל לבידוד של הרכיב indirubin . סקירת ספרות מחקרית מסין מראה כי מתן פומי של 150-200 מ"ג אינדירובין נקי ליום הוביל לרמיסיה בקרב 60% מחולי לויקמיה מיילוציסטית כרונית.5

המרכיב האלקלואידי אינדירובין זוהה כמעכב פוטנטי של Cyclin-dependent kinases . כן נמצא כי אינדירובין מעכב את השגשוג של תאים בפאזה G2/M. גם לאלקלואידים אחרים שבודדו מהצמח יוחסה יכולת עיכוב תפקוד לויקוציטים ולהפחית תגובות דלקתיות.6-7

במחקרים שנערכו בעכברים נמצא כי פוליסכרידים שמוצו משורש הצמח גרמו להגדלת משקל הטחול, גדילה במספר התאים הלבנים, ובמיוחד של הלימפוציטים. כמו כן, נמצא שפוליסכרידים אלו נטרלו חלק מדיכוי התגובה החיסונית המושרה על ידי מתן הידרוקורטיזון.8
1. Bensky D, Gamble A. Chinese Herbal Medicine: Materia Medica. Revised Ed. Seattle: Eastland Press; 1993.
2.Wang T, et al. Evaluation on antiendotoxic action and antiviral action in vitro of tetraploid Isatis indigotica. Zhongguo Zhong Yao Za Zhi 2000;25:327-9.
3. Hoessel R, et al. Indirubin, the active constituent
of a Chinese antileukaemia medicine, inhibits cyclin-dependent kinases. Nat Cell Biol 1999;1:60-7.
4. Saulny S. In Chinatown, An Outbreak of Fear. The New York Times 2003;April 4:D1 5. Mingzhu M, Bangyuan Y. Progress in indirubin treatment of myelocytic leukemia. J Tradil Chin Med 1983;3:245-248.
6. Molina P, et al. Inhibition of leukocyte functions by the alkaloid isaindigotone from Isatis indigotica and some new synthetic derivatives.J Nat Prod 2001;64:1297-300.
7. Hoessel R, et al. Indirubin, the active constituent of a Chinese antileukaemia medicine, inhibits cyclin-dependent kinases. Nat Cell Biol 1999;1:60-7.
8. Xu YM, Lu PC. Experimental studies on immunostimulatory effects of the Isatis indigotica polysaccharide. Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi 1991;11:357-9, 325-6.