מוצאו של הצמח בארה"ב ובקנדה. תכונתו הרפואית הבולטת ביותר של ההממליס הוא יכולת הצימות הגבוהה שלו (Astringent). תודות לריכוז גבוה של טאנינים, המקרישים ומשקעים חלבונים ברקמות ריריות ופצועות, יוצר ההממליס שכבת מגן על פני הרירית או הרקמה הפגועה. בדרך זו הוא מקהה את תחושת הגירוי, מעכב תהליכים דלקתיים, ויוצר שכבה בלתי חדירה כלפי רוב הגורמים המזהמים וכלפי רעלנים (טוקסינים) רבים. מנגנון פעולה זה הופך אותו לאחד מצמחי הבחירה לטיפול חיצוני בבעיות של טחורים ופיסורה וזה, אמנם, הייעוד העיקרי שמועידה לו רפואת הצמחים המודרנית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
קליפת הגזע. לעתים גם העלים וקצות הענפים.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחזק כלי-דם (חיצוני), מטפל בפציעות (חיצוני), מעודד התחדשות רקמות, מצמת, נוגד דלקת, סופח, עוצר דימום.

שימושים מקובלים עיקריים
טחורים (חיצוני), פיסורה (חיצוני).

שימושים מקובלים משניים
דימומים ודלקות בחניכיים (חיצוני), וסת שופעת, פציעות (חיצוני), שטפי דם (חיצוני), שלשול (אקוטי).

בטיחות וזהירות
הצמח עלול (במקרים נדירים) לגרום לאי נוחות קלה במערכת העיכול; בשל תכולת הטאנינים הגבוהה, עדיף להימנע משימוש במקרים של עצירות, אנמיה (כתוצאה מחוסר ברזל) ותת-תזונה. כמו כן, יש לנקוט זהירות בשימוש בצמח במצבים דלקתיים או כיביים בדרכי העיכול; יש ליטול הצמח בנפרד מתוספי ברזל, ויטמין B1 ותרופות או צמחים המכילים אלקלואידים. לדוגמא: תרופות המכילות אפדרין, אטרופין או קודאין; תרופות להרחבת סימפונות; פאראצטמול (אקמול,
טיילנול).
הריון: הצמח מתאים לשימוש בהריון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש בהנקה.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה 1:3, 25% אלכוהול, 4-2 מ”ל TID.
מרתח: 3-1 גרם TID
משחה: 20%בבסיס מתאים.
כחלק מפורמולה 20% -15%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
חמוץ, קריר, יבש.

השפעה רפואית
מניע דם, מסלק גודש וממתן את המחזור, סופח:
- תקיעות דם בורידים: דליות, רגליים כבדות או כאבים לאחר עמידה ממושכת, התכווצויות בשרירי הרגליים בלילה, טחורים.
- תקיעות דם ברחם: תחושת כובד ברצפת האגן, וסת מקדימה עם דימום רב, כאבי מחזור, דימום לאחר הלידה.
- דימומים מהאף, הריאות, הקיבה, הכליות, הרחם ומטחורים.

מסלק ליחת לחות ומפסיק הפרשות, מעלה את צ'י המרכז ומטפל בצניחת איברים.
- לחות קרה בראש: נזלת שקופה, גודש באף, קדחת השחת.
-לחות קרה\חמה: שלשול כרוני או אקוטי, הפרשות וגינאליות.
- צניחת צ'י הטחול: תחושת כבדות בבטן תחתונה, כאב רקטאלי, צניחת מעיים ורחם.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: gallic Acid, L-epigallocatechin, L-epicatechin.
- טאנינים: hamamelitannins (Bark 1%-7%), gallo-tannins (Leaf 8-10%) ונוספים.
- תרכובות פלבונואידיות: kaempferol, quercetin ונוספים.
- אנטוציאנידינים ואנטוציאנינים: cyanidin, delphinidin.
שרפים ואולאורזינים.
תרכובות פוליסכרידיות.
חומצות אמינו: cholin.

הצמח מכיל עד 0.5% שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
מחקר גרמני (1998) מצא כי תחליב המכיל 10% תזקיק מהצמח ("מי הממליס") היה יעיל בהפחתת האדמה (Erythema) של העור לאחר חשיפה לקרני UVB. הניסוי כלל 30 בני אדם והם נמרחו בתחליב
בקביעות למשך 48 שעות לאחר שנחשפו לכמה עוצמות של קרני UVB. נמצא כי לאחר 7 ו- 48 שעות חלה הפחתה של 20% ו-27% בהתאמה. בקבוצת הביקורת שנמרחה במוצר אחר חלה הפחתה של 11-15% בלבד בהאדמה של העור.1

מחקר גרמני (1996) מצא כי מרכיבים פעילים מהצמח (Polymeric proanthocyanidins) בלמו באופן משמעותי את פעילות וירוס ההרפס סימפלקס מסוג 1 וכמו כן הציגו פעילות נוגדת דלקת חזקה במודל שלדלקת אוזניים בעכברים.2ממספר מחקרים פרמקולוגיים שנערכו בבריטניה וביפן עולה כי המרכיב הפעיל של הצמח שאחראי לפעילות נוגדת הדלקת ברקמת העור הוא Hamamelitannin.3-5
1. Dermatology. 1998;196(3):316-22.
2. Planta Med. 1996 Jun;62(3):241-5.
3. Toxicon. 2002 Jan;40(1):83-8.
4. J Dermatol Sci. 1995 Jul;10(1):25-34.
5. Biol Pharm Bull. 1995 Jan;18(1):59-63.