זהו עץ טרופי/סוב טרופי ירוק-עד ממשפחת הזוגניים המתנשא לגובה ממוצע של עשרה מטרים. העץ נפוץ באיי הודו המערבית (הקריביים), פלורידה, מרכז אמריקה והחוף הצפוני של דרום אמריקה. לגואיאקום פריחה כחולה בהירה ופרחיו משמשים כסמל הלאומי של ג'מייקה. פריו הינו בעל צורת לב אופיינית וצבע כתום עז, זרעיו אדומים ובהתייבשם הופכים שחורים.
התרבות האירופית נחשפה אל הגואיאקום עם גילוי יבשת אמריקה ע"י קולומבוס והוא נודע כעץ המשמש כמזור למחלות העגבת והשיגדון. הגואיאקום הינו העץ הכבד והדחוס ביותר בעולם ובשל משקלו הסגולי ישקע עד לקרקעית לכשיושם במים. הוא גדל באיטיות רבה, עמיד ביותר בפני חרקים ונזקי אקלים ושורד בטבע מאות שנים.
כיום, עיקר השימוש הרפואי בו הינו לטיפול במחלות שלד ומפרקים. עוצמת פעילותו בינונית והוא ניתן לשימוש לתקופה של מספר חודשים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
ליבת העץ הכוללת שרף רב, השרף הטהור.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחטא (חיצוני), מייזע, מכייח ארומתי, ממריץ/מחמם, משלשל עדין, משפר זרימת דם היקפית, משתן מטבולי, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד דלקת, נוגד זיהום, נוגד חמצון.

שימושים מקובלים עיקריים
דלקת מפרקים ניוונית (OA), דלקת מפרקים ריאומטית (RA), כאבי מפרקים/שרירים, שיגרון (ראומטיזם).

שימושים מקובלים משניים
כאבים ודלקות בגרון, ליקויים באספקת הדם ההיקפית, מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, עגבת, פיברומיאלגיה, שיגדון (גאוט).

בטיחות וזהירות
אין להשתמש בצמח במקרים של רגישות יתר ידועה כלפיו. דווח על מקרים של קונטקט דרמטיטיס כתוצאה ממגע בצמח. בשל ריכוז גבוה של שרפים הצמח עלול לגרות את רירית הקיבה ולכן יש לנהוג זהירות בשימוש בסובלים מגסטריטיס וכיב עיכולי.
מדד רעילות LD50 בחולדות עומד על מינון הגבוה מ – 5g\kg
הריון: מחקרים הראו השפעה מעודדת הפלה ועל-כן אין לעשות שימוש בצמח בתקופה זו.
הנקה: אין מידע מחקרי מספק אודות בטיחות השימוש בתקופת זו ולכן רצוי להימנע.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 90% אלכוהול, 1-2 מ"ל TID
מרתח: 1 גרם TID
כמרכיב בפורמולה: 15-20%

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מתקתק, מעט מריר, פיקנטי, חמים, יבש.

השפעה רפואית
מסלק רוח-לחות-קור ופותח חסימות.
-חסימות רוח-לחות-קור: דלקת וכאב במפרקים\גידים\שרירים, כאב גב.

משחרר החיצון, לטיפול בפלישת רוח-לחות-קור.
- רוח קור: צמרמורות, כאבים בגוף, רתיעה מקור, כאב גרון.

מחזק יאנג.
- חולשת יאנג הכליה: כאב בגב התחתון ובברכיים.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: vanillin
- ליגנאנים: furoguaiacidin, guaiacin, furoguaiacin, furoguaiaoxidin,

tetrahydrofuroguaiacin A & B

תרכובות איזופרנואידיות:
- טריטרפנים: guaiaguttin
- ספונינים טריטרפנואידיים: Guaianin, Officigenin, guaiacosaponin
שרפים ואולאורזינים
(18-25%):alpha & beta guaiaconic acids, guaiaretic acid,
hydroguaiaretic acid, guaiacic acid


הצמח מכיל 1% שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
הרכיבים הפעילים של הצמח מאופיינים היטב (1-5), אך קיימות מעט עבודות פרמקולוגיות או מחקר קליני משמעותי; למעט עבודות המאששות את פעילותו נוגדת הדלקת של הצמח (7-9)
1. King FE, Wilson JG. The chemistry of extractives from hardwoods. Part XXXVI . The lignans of
Guaiacum officinale L. J Chem Soc 1964; 4011- 4024.
2.Kratochvil JF et al . Isolation and characterization of a-guaiaconic acid and the nature of guaiacum blue . Phytochemistry 1971 ; 10:2529-3251
3. Majumder PL, Bhattacharyya M . Structure of
furoguaiacidin : a new furanoid lignan of the heartwood of Guaiacumofficinale L. Cheni Ind1974; 77-78 .
4. Majumder P, BhattacharvyaM . Furoguaiaoxidin - a new enedione lignan of Guaiacum officinale : a novel method of sequential introduction of alkoxyfunctions in the 3- and 4-methyl groups of 2,5-diaryl-3,4-dimerhylfurans. JCS Chem Commun 1975;702-703 .
5. Ahmad VU et al . Officigenin, a new sapogenin of Guaiacum officinale . J Nat Prod 1984; 47: 977- 982.
6. Ahmad VU et al . Guaianin, a new saponin from Guaiacum officinale . J Nat Prod 1986; 49: 784-786
7. Duwiejua M et al. (1994) J. Pharm. Pharmacol. 46(4):286
8. http://www.naturalpedia.com/Guaiac.html
9. http://obtrandon.files.wordpress.com/2010/05/guaiacum-officinale-guaiacum.pdf