המיטאקי הינה פטרייה גדולת ממדים בעלת שימושים רפואיים עתיקי יומין שראשיתם בסין וביפן. המיטאקי נמנית על משפחת הנקבוביים (Polyporaceae), והיא נפוצה בטבע באזורים הרריים בצפון יפן וכן גם בצפון אמריקה ובאירופה, ומגודלת כיום גם בקנה מידה מסחרי נרחב. בטבע, הפטרייה גדלה לרוב סמוך לבסיסם של עצי אלון ועשויה להגיע לקוטר של 50 ס"מ. בדומה לרבות מהפטריות הרפואיות גם בפטרייה זו החומרים הפעילים העיקריים הינם רב-סוכרים המסייעים בשפעול מערכת החיסון. עוצמת פעילותה הרפואית של המיטאקי מתונה, היא נטולת רעילות ומתאימה לשימוש ממושך.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
הפטרייה בשלמותה

השפעה ידועה בספרות המקצועית
אדפטוגן, אנטי-ויראלי, אנטי-סרטני, מוריד לחץ דם, מוריד רמות שומנים/כולסטרול בדם, ממריץ/משפעל חיסון, מעודד הרזיה, משקם/מגן כבד, נוגד דלקת, נוגד חמצון.

שימושים מקובלים עיקריים
גידולים ממאירים, כימותרפיה (תמיכה), מחלות ויראליות (מניעה), מחלות ויראליות (טיפול), סרטן (תמיכה ומניעה), סרטן במערכת הרבייה הנשית (תמיכה ומניעה), סרטן הערמונית.

שימושים מקובלים משניים
דלקת הכבד (כרוני), הרזיה (תמיכה), יתר כולסטרול, יתר שומנים בדם, לחץ דם גבוה, מחלות אוטואימוניות, מחלת הנשיקה (מונונוקליאוזיס), סוכרת, פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), תסמונת העייפות הכרונית (CFS), תשישות וחולשה.

בטיחות וזהירות
לא ידוע על תופעות לוואי כלשהן או על התוויות-נגד לנטילת הפטרייה. המיטאקי עשויה ליצור תגובה סינרגית עם תרופות היפוגליקמיות ולהגביר השפעתן. בנוסף, היא עלולה להגיב עם וורפארין ובכך להוביל לעליה בערכי INR. עבודות In vitro מצביעות על כך שלפרקצית beta-glucan המופקת ממיטאקי יש השפעה מדכאת, אך לא ציטוטוקסית, על ייצור תאי הדם במינון של 200 mcg/ml. עבודות אחרות מצביעות על כך שפרקציית grifon-D הינה ציטוטוקסית לתאי ערמונית במינון של 480 mcg/ml או יותר.
אין מידע עדכני מוסמך על בטיחות השימוש בפטרייה בעת ההיריון וההנקה, אך לא ידוע גם על נזקים כלשהם משימוש בה.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID
תמצית יבשה תקנית: 30% פוליסכרידים, 100-200 מ"ג TID
מרתח: 1-3 גרם TID
כחלק מפורמולה: 25-30%

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
טעם עצי ועשיר, מעט מתקתק, מעט מצמת, איכות ניטראלית

השפעה רפואית
מחזק, תומך בצ'י המגן ומונע חדירה של פתוגנים.
- חולשת צ'י המגן: חולשה כללית, סחרחורות, הזעה ספונטנית, זיהומים תכופים.

מעצים את הצ'י.
- חוסר צ'י של הטחול: חוסר תיאבון, עייפות וחולשה.
- חולשה עקב מתח מתמשך, מחלה מתמשכת, לידה, תת-תזונה.
תרכובות איזופרנואידיות:
- סטרולים: ארגוסטרול
תרכובות פוליסכרידיות:1,3-beta -glucan, 1,6-beta-glucan, alpha-glucan
חומצות אורגניות: octadecanoic acid, octadecadienoic acid
פוספוליפידים:
phosphatidylethanolamine, phosphatidylcholine, phosphatidylinositol,
phosphatidylserine, phosphatidic acid, lecithin
אנזימים: grifolisin, phytase prolyl aminopeptidase,
מינרלים: אשלגן, סידן, מגנזיום
ויטמינים: ויטמיןB2, ויטמין B3
מחקר קליני פאזה I/II שנערך ב-2009 במרכז הרפואי לטיפול בסרטן Memorial Sloan–Kettering מצביע כי מייטאקי הינה בעלת כושר שפעול של מערכת החיסון בחולות סרטן השד.[1]

מחקרים מצומצמים עם חולות סרטן השד הדגימו שפעול של המערכת החיסונית על ידי הפטרייה באמצעות תאי הרג טבעיים. [3][2]

מחקר In vitro הראה כי פטריית מיטאקי יכולה לעורר את תאי מערכת החיסון. [4]

מחקר In vivo הראה כי הפטרייה יכולה לעורר הן את מערכת החיסון המולדת והן את מערכת החיסון המסתגלת [5]

מחקר In vitro הדגים כי הפטרייה יכולה להשרות אפופטוזיס בקווים של תאי סרטן הערמונית, Hep 3B cells, SGC-7901 cells ו- murine skin carcinoma cells.[6][7][8][9]

הפטרייה יכולה גם לעכב גדילה של סוגים שונים נוספים של תאים סרטניים. [12][11][10]

מחקרים מצומצמים שנערכו על חולי סרטן גילו כי המרכיב הפוליסכרידי, "Maitake D-fraction", הינו בעל פעילות נוגדת סרטן. [14][13]

מחקר In vitro הדגים שהפטרייה הינה בעלת תכונה נוגדת היווצרות גרורות. [15]

שורה של מחקרים הצביעה על כך שהפטרייה הינה בעלת השפעה היפוגליקמית ועשויה לסייע בויסות מצבים סוכרתיים. [16- 21]

ההפחתה ברמות הסוכר נובעת מכך שהפטרייה מכילה רכיב alpha glucosidase inhibitor.[22]

מחקר אודות כושרה נוגד החמצון של הפטרייה מצביע על האפשרות שמקורה של תכונה זו ביכולתה לעכב את האנזים cyclooxygenase. [23] 3

מחקרים על חולדות הוכיחו את יעילותה של 5% אבקת מיטאקי בהפחתת יתר לחץ דם. (24-26)

מחקר מצומצם שנערך על 11 חולי יתר לחץ דם שקבלו 500 מ"ג מיטאקי פעמיים ביום הראה הפחתה דיאסטולית ממוצעת של 8 מ"מ כספית והפחתה סיסטולית ממוצעת של 14 מ"מ כספית. (27)

במחקר תצפית בהשתתפות 30 חולים שסבלו מהשמנת יתר נצפתה הפחתת משקל של 3-12 ק"ג בנטילת טבליות אבקת מיטאקי במינונים של 20-500 מ"ג ליום במשך חודשיים. (28)

1. Deng G, Lin H, Seidman A, et al. (September 2009). "A phase I/II trial of a polysaccharide extract from
Grifola frondosa (Maitake mushroom) in breast cancer patients: immunological effects". Journal of Cancer Research and Clinical Oncology 135 (9): 1215–21.
2. Kodama N, Komuta K, Nanba H (2003). "Effect of
Maitake (Grifola frondosa) D-Fraction on the activation of NK cells in cancer patients". Journal of Medicinal Food 6 (4): 371–7.
3. Kodama N, Komuta K, Sakai N, Nanba H (December 2002). "Effects of D-Fraction, a polysaccharide from Grifola frondosa on tumor growth involve activation of NK cells". Biological & Pharmaceutical Bulletin 25 (12): 1647–50.
4. Kodama N, Asakawa A, Inui A, Masuda Y, Nanba H (March
2005). "Enhancement of cytotoxicity of NK cells by D-Fraction, a polysaccharide from Grifola frondosa". Oncology Reports 13 (3): 497–502.
5. Kodama N, Murata Y, Nanba H (2004). "Administration of a
polysaccharide from Grifola frondosa stimulates immune function of normal mice". Journal of Medicinal Food 7 (2): 141–5.
6. Fullerton SA, Samadi AA, Tortorelis DG, et al. (2000). "Induction of apoptosis in human prostatic cancer cells with beta-glucan (Maitake mushroom polysaccharide)". Molecular Urology 4 (1): 7–13. 7. Lin JT, Liu WH
(October 2006). "o-Orsellinaldehyde from the submerged culture of the edible mushroom Grifola frondosa exhibits selective cytotoxic effect against Hep 3B cells through apoptosis". Journal of Agricultural and
Food Chemistry 54 (20): 7564–9.
8. Cui FJ, Li Y, Xu YY, et al. (April 2007). "Induction of apoptosis in SGC-7901 cells by polysaccharide-peptide GFPS1b from the cultured mycelia of Grifola
frondosa GF9801". Toxicology in Vitro 21 (3): 417–27.
9. Gu YH, Belury MA (March 2005). "Selective induction of apoptosis in murine skin carcinoma cells (CH72) by an ethanol extract of Lentinula edodes". Cancer Letters 220 (1): 21–8.
10. Konno S (2004). "Potential growth inhibitory effect of maitake D-fraction on canine cancer cells". Veterinary Therapeutics 5 (4): 263–71.
11. Konno S (March 2007). "Effect of various natural products on growth of bladder cancer cells: two promising mushroom extracts". Alternative Medicine Review 12 (1): 63–8.
12. Nanba H (September 1995). "Activity of maitake D-fraction
to inhibit carcinogenesis and metastasis". Annals of the New York Academy of Sciences 768: 243–5.
13. Kodama N, Komuta K, Nanba H (June 2002). "Can maitake MD-fraction aid cancer patients?". Alternative Medicine Review 7 (3): 236–9.
14. Nanba H, Kubo K (December 1997). "Effect of Maitake D-fraction on cancer prevention". Annals of the New York Academy of Sciences 833: 204–7.
15. Masuda Y, Murata Y, Hayashi M, Nanba H (June 2008). "Inhibitory effect of MD-Fraction on tumor metastasis: involvement of NK cell activation and suppression of
intercellular adhesion molecule (ICAM)-1 expression in lung vascular endothelial cells". Biological & Pharmaceutical Bulletin 31 (6): 1104–8.
16. Konno S, Tortorelis DG, Fullerton SA, Samadi AA,
Hettiarachchi J, Tazaki H (December 2001). "A possible hypoglycaemic effect of maitake mushroom on Type 2 diabetic patients". Diabetic Medicine 18 (12): 1010.
17. Hong L, Xun M, Wutong W (April 2007).
"Anti-diabetic effect of an alpha-glucan from fruit body of maitake (Grifola frondosa) on KK-Ay mice". The Journal of Pharmacy and Pharmacology 59 (4): 575–82.
18. Kubo K, Aoki H, Nanba H (August 1994). "Anti-diabetic activity present in the fruit body of Grifola frondosa (Maitake). I". Biological & Pharmaceutical Bulletin 17 (8):1106–10.
19. Lo HC, Hsu TH, Chen CY (2008). "Submerged culture
mycelium and broth of Grifola frondosa improve glycemic responses in diabetic rats". The American Journal of Chinese Medicine 36 (2): 265–85.
20. Manohar V, Talpur NA, Echard BW, Lieberman S, Preuss HG
(January 2002). "Effects of a water-soluble extract of maitake mushroom on circulating glucose/insulin concentrations in KK mice". Diabetes, Obesity & Metabolism 4 (1): 43–8.
21. Horio H, Ohtsuru M (February 2001). "Maitake (Grifola frondosa) improve glucose tolerance of experimental diabetic rats". Journal of Nutritional Science and Vitaminology 47 (1): 57–63.
22. Matsuur H, Asakawa C, Kurimoto M, Mizutani J (July 2002). "Alpha-glucosidase inhibitor from the seeds of balsam pear (Momordica charantia) and the fruit bodies of Grifola
frondosa". Bioscience, Biotechnology, and Biochemistry 66 (7): 1576–8.
23.Zhang Y, Mills GL, Nair MG (December 2002). "Cyclooxygenase inhibitory and antioxidant compounds from the mycelia of the edible mushroom
Grifola frondosa". Journal of Agricultural and Food Chemistry 50 (26): 7581–5.
24. Kabir Y , Yamaguchi M , Kimura S . Effect on shiitake (
Lentius edodes ) and maitake ( Grifola frondosa ) mushrooms on blood pressure and plasma lipids of spontaneously hypertensive rats . J Nutr Sci Vitaminol . 1987;33:341-346.
25. Kabir Y , Kimura S . Dietary mushrooms reduce blood pressure in spontaneously hypertensive rats
(SHR) . J Nutr Sci Vitaminol . 1989;35:91-94.
26. Adachi K , Nanba H , Otsuka M , Kuroda H . Blood pressure-lowering activity present in the fruit body of Grifola frondosa (maitake): I . Chem Pharm Bull . 1988;36:1000-1006.
27. Gerson S . (Director of the Foundation for Holistic Medical Research in NYC). 1994 (unpublished).
28.Yokota M . Observatory trial at anti-obesity activity of maitake mushrooms ( Grifola frondosa ) [in Japanese]. Anshin . 1992:202-204.