Gentiana lutea spp - ראן בוטניקס

אינדקס צמחי מרפא

מוצאו של הג'נטיאן באזורים ההרריים של אירופה.
הוא נחשב לאחד הצמחים המרים ביותר שבנמצא, וככזה הוא משמש ברפואת הצמחים המודרנית כממריץ עיכול. מיוחסת לו עוצמת פעילות בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מגביר תיאבון, ממריץ מרה, ממריץ קיבה, משלשל עדין.

שימושים מקובלים עיקריים
חוסר תיאבון (אנורקסיה), קשיי עיכול (דיספפסיה).

שימושים מקובלים משניים
אנורקסיה נרווזה, דלקת כיס/דרכי המרה, כבד שומני, עצירות, תת-חומציות בקיבה.

בטיחות וזהירות
לא ידועות תופעות לוואי; מינון יתר עלול לגרום לבחילות ובמקרים נדירים אף להקאות; יש לנקוט זהירות בטיפול באנשים הסובלים מכיבים פפטיים ו/או מחומציות יתר בקיבה; הצמח אסור לשימוש במצבים דלקתיים של מערכת העיכול.
הריון: הצמח מתאים לשימוש בהריון. שימוש מוגבל בנשים לא הראה כל רעילות. עם זאת, כבכל הצמחים המרים, עדיף להימנע משימוש בטרימסטר הראשון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש בהנקה.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3 25% אלכוהול, 1-2מ"ל TID.
מרתח: 2-0.5 גרם TID.
תמצית יבשה: 5:1, 200-100 מ"ג TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מר, מעט מתוק, קר, יבש.

השפעה רפואית
מניע צ'י הכבד, כיס המרה והקיבה:
- תקיעות צ'י בקיבה ובכיס המרה: כאב או חוסר נוחות ברום הבטן, עצירות, חוסר תיאבון.

מסלק לחות חמה, מפחית הפרשות והקאות:
- לחות חמה בכבד ובכיס המרה: בחילות, הקאות, כאב בצד ימין של הבטן העליונה, עצירות, דלקת כבד, צהבת, דלקת בכיס המרה.
- אש בכבד: כאב ראש, פנים סמוקות, עיניים אדומות, תחושת חום, עוויתות שרירים.
- לחות חמה במחמם התחתון: הפרשות וגינאליות צהובות, גרד בנרתיק, שתן כהה ומועט עם כאב במתן שתן, מחלות דלקתיות של איברי האגן.

מסלק חום ורעילות:
- חום ורעילות: מורסות ואבצסים, דלקת עיניים.

תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: gentisic acid, caffeic acid, protocatechuic acid.
- טאנינים.
- תרכובות פלבונואידיות: gentisin.
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: האירידואידים המרירים gentiopicroside (24%), amarogentin.
- טריטרפנים: .lupeol, b-amyrin.
אלקלואידים: gentianine, gentialutine.
תרכובות פוליסכרידיות: inulin, pectin, gentianose, gentiobiose.
מינרלים: סידן, מגנזיום, אשלגן, זרחן.
חומרים נוספים: קסנטונים - isogentisin, gentisein, gentioside.

מניסויים בבעלי חיים עולה כי חומר מריר שנמצא בצמח - Gentiopicroside מגביר הפרשת מיצי קיבה והפרשת מרה בכבד. וייס (1988) מדווח כי התגלה בצמח מרכיב נוסף (Amarogenin) בעל רמת מרירות גבוהה ביותר.1

מחקר סלובני (2006) מצא כי תמצית מתנולית של העלים והשורשים מהצמח הציגו פעילות נוגדת חמצון ניכרת.2

מחקר אמריקאי (2005) מצא כי לתמצית משורשי הצמח פעילות מעכבת על החיידק הליקובקטר פילורי בריכוז של 100 מק"ג/מ"ל.3

מחקר טורקי (2002) שהתבצע בעכברים מצא כי במינונים של 250 ו- 500 מ"ג/ק"ג התמצית המתנולית של שורשי הצמח גרמה לעלייה משמעותית בכוח הסבל של העכברים במבחן שחייה והציגה גם פעילות נוגדת כאב קלה.4

1. Weiss, R. F. MD: Herbal Medicine (1988) p. 40-41.
2. Hum Exp Toxicol. 2006 Oct;25(10):599-604.
3. Phytother Res. 2005 Nov;19(11):988-91.
4. Phytother Res. 2002 Nov;16(7):627-31.