מקורו של הצמח בצפון אמריקה.
ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב למעורר חיסון בעל עוצמת פעילות מתונה, המיועד לטיפול בשפעת ובמחלות חום.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלווה.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מייזע, ממריץ/משפעל חיסון, משלשל עדין.

שימושים מקובלים עיקריים
שפעת והצטננות.

שימושים מקובלים משניים
ברונכיטיס (אקוטי), זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, מחלות ויראליות (טיפול), נזלת.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול 2-4, מ"ל TID.
חליטה: 2-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
קריר, יבש.

השפעה רפואית
מסלק רוח חום:
- רוח חום: חום גבוה, כאב גרון, כאבים בגוף.

מסלק חום ולחות:
- לחות חמה: נזלת, ברונכיטיס.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: gallic acid
- טאנינים: tannic acid, glucosidal tannin
- תרכובות פלבונואידיות:
quercetin, kaempferol, hyperoside, astragalin, rutin, eupatorin
תרכובות איזופרנואידיות:
- ססקוויטרפנים:
eupafolin, euperfolitin, eufoliatin, eufoliatorin, euperfolide, euperfolin, eucannabinolide, helenalin, farnesene
- דיטרפנים: dendroidinic acid, hebenolide
- סטרולים
תרכובות פוליסכרידיות
שרפים ואולאורזינים:
גומי
ויטמינים: ניאצין (B3)
מינרלים: סידן, מגנזיום, זרחן.

הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

ללקטונים ססקוויטרפנים ולתרכובות פוליסכרידיות מהצמח נמצאה פעילות מעוררת חיסון ומגבירת פעילות פאגוציטית (Phagocytosis). כמו כן, נצפתה בניסויים פעילות נוגדת דלקת קלה.1,2

חלק מהמרכיבים הססקוויטרפניים וכן הפלבונואיד אאופטורין הראו פעילות ציטו-טוקסית בניסויים בתנאי מעבדה.2
1.Wagner, H. (1972) Phytochem. 11, 1504
2.Vollmar, A. et al. (1986) Phytochem. 25, 377

- B.H.P (1983) p. 86-87