מקורו של עץ זה, בעל הפרחים הלבנים-ורדרדים בעלי צורת המשפך, בהודו. השימוש בו כצמח מרפא מתועד היטב ברפואה המסורתית של ארץ זו, האיור-ודה. כיום הוא נפוץ ברבים מבין האזורים הטרופים על פני הגלובוס, דוגמת אינדונזיה, סין, הפיליפינים, דרום אמריקה, אוסטרליה ואפריקה. לישראל הובא במהלך שנות ה-40 כעץ נוי.
עץ הסיזיגיום מיתמר לגובה של 20 עד 30 מטר. הוא מצמיח פירות
סגולים, המשחירים בעת הבשלתם. גודלו של הפרי הבשל כשל זית וטעמו מתקתק ואפיץ. יש המתארים את ריחו וטעמו של הפרי הבשל כשל פרי האננס. לפני הבשלתו טעמו מר וחריף. ברפואה המסורתית נהוג להכין מהפרי חומץ, יין, ריבות וחמוצים. בתוך כל פרי ישנו זרע אחד המשמש גם כן למטרות רפואיות. הזרע מכיל בין היתר סידן וברזל.
ברפואת האיור-ודה נחשבת תמצית זרעי הסיזיגיום לתרופה בדוקה
כנגד התופעות המזוהות כיום עם מחלת הסוכרת: השתנה מרובה וצימאון גדול.
ההודים נהגו לעשות שימוש דומה גם בפרי המיובש, הטחון לאבקה. את פנים הגזע נהגו לשרוף ולהשתמש באפר הלבן כטיפול בסוכרת. חומץ שהופק מהפירות משמש במסורת רפואה זו לטיפול בכאבי בטן ובשלשולים. בפיליפינים הפיקו מהגזע מי פה ששימשו לטיפול בכיבים בפה ובדלקות חניכיים, ובשימוש פנימי לטיפול בכיבים פנימיים. בחלקים של דרום אסיה נהוגים להשתמש בשורשי הצמח לטיפול כנגד אפילפסיה.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הסיזיגיום לבעל עוצמת פעילות מתונה, והוא משמש לטיפול תומך במחלת הסוכרת.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
פרי, זרע.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מוריד רמות סוכר בדם, מצמת, מפיג גזים, מריר/ארומתי, משפר תפקודי לבלב.

שימושים מקובלים עיקריים
יתר סוכר בדם, סוכרת.

שימושים מקובלים משניים
קשיי עיכול (דיספפסיה), קשיי עיכול עם גזים, שלשול (כרוני).

בטיחות וזהירות
לא ידועות כל תופעות לוואי הכרוכות בנטילת הצמח; אין מידע על קיומן של תגובות ביניים עם תרופות כלשהן, התוויות נגד ו\או אזהרות אחרות הנוגעות לשימוש בצמח; יחד עם זאת, ולאור פעילותו ההיפוגליקמית של הצמח, אין להפסיק מתן אינסולין ללא פיקוח רפואי נאות; הצמח אינו נחשב רעיל: סף הרעילות מתחיל ב- 500 מ"ג\ק"ג משקל גוף בבעלי חיים.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 3-5 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 300-150 מ"ג TID.
מרתח: 2-0.5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מריר, מתקתק, פיקנטי, ניטרלי.

השפעה רפואית
מעצים את צ'י הטחול.
- חוסר צ'י הטחול: הפרעות עיכול, חוסר תיאבון, שלשולים, סוכרת.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: gallic acid, ellagic acid,
- טאנינים:
3,6-hexahydroxy-diphenoylglucose, 4,6-hexahydroxy-diphenoylglucose,
1-galloylglucose, 3-galloylglucose, corilagin
-תרכובות פלבונואידיות: quercetin
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים
- ססקוויטרפנים
- סטרולים: beta-sitosterol
אלקלואידים: jambosine
שרפים ואולאורזינים:
מינרלים: אשלגן, נתרן, וונדיום, כרום, אבץ, סידן, ברזל.
חומרים נוספים: גליקוזידים שונים, אלבומין, כלורופיל.

זרעי הצמח מכילים עקבות שמן נדיף.

* פירות הצמח מכילים אוליגוסכרידים שונים, חומצה גאלית, חומצות אורגניות , כולל:
חומצה ציטרית וחומצה מאלית, אנטוציאנינים דוגמת delphinidin-3-gentiobioside,
petunidin-3-gentiobioside, malvidin-3-laminaribioside
פעילות הצמח מיוחסת לשני מנגנוני פעולה. בראשון, יש לאלקלואיד Jambosine תפקיד משמעותי. נמצא כי הוא מונע את הפיכתו של העמילן לסוכר ובכך מפחית ייצור של גלוקוז ומוריד את רמות הסוכר בדם. מנגנון הפעולה השני נוגע לאפשרות שלמיצויים של הזרע והפרי היכולת לשקם תאי לבלב הרוסים עד כדי ייצור מחודש של אינסולין. ממצאים אלו עולים ממחקר בבעלי חיים ואין להם ביסוס מחקרי קליני בבני אדם.1

מחקר שנערך ב-2004 בדק את השפעת חלקי הגרעין השונים על חולדות סוכרתיות. הערכים שנמדדו היו רמות הגלוקוז בדם, הכולסטרול הכללי, רמת הסבילות לגלוקוז, רמות הגליקוגן בכבד ורמות האנזימים המעורבים בייצור הגלוקוז. נבדקו בנפרד פעולת הגרעין השלם, ליבת הגרעין וציפוי הגרעין. החולדות קיבלו את חלקי הצמח בכמויות שוות של mg/gk 100. ממצאי המחקר הצביעו על השפעה משמעותית של תמצית ליבת הגרעין: ערכי הגלוקוז בדם ירדו משמעותית וכן רמת הכולסטרול הכללי. בנוסף נצפו עלייה ברמת הגליקוגן בכבד, ירידה ברמות האנזימים והגברה בסבילות הגוף לגלוקוז. כשהחולדות קיבלו את הגרעין כולו נצפתה תגובה דומה, אך מתונה יותר ואילו כלפי ציפוי הגרעין לא נצפתה תגובה כלשהי. ממצאי המחקר הצביעו על יעילות דומה של ליבת הגרעין לזו של התרופה 2glibeclamide

זרעי הצמח משמשים ברפואה ההודית המסורתית להפחתת סוכר בדם
וטיפול בסוכרת, ומיוחסות להם תכונות נוגדות חמצון, מפחיתות רמות שומנים וטריגליצרידים בדם ואף נוגדות דלקת. השפעותיו המועילות של העץ מיוחסות בעיקר לרכיבים הפעילים שבו דוגמת טאנינים, אלקלואידים, סטרואידיםופלבונואידים.3
1. Brazilian journal of Veterinary Research and Animal Science. ISSN 1413-9596. Vol.41 no.4 July\Aug. 2004.
2.Journal of medicinal Food. Anti-Diabetic Activity of Eugenia jambulana seed kernels on streptzotocin-Inducted Diabetes Rats. Jun 2004,Vol.7,No.2: 187-191
3. Srivastava S, Chandra D, J Sci Food Agric. 2013 Jul;93(9):2084-93.