Ephedra sinica

שם עברי: שרביטן סיני

שם עממי: Ma Huan

מוצאו של הצמח, ממשפחת השרביטניים, בסין. שם הוא משמש לטיפול באסטמה ובקדחת השחת זה אלפי שנים. האלקלואידים Ephedrine ו- Pseudoephedrine המופקים מהצמח, משמשים ברפואה המערבית בצורת טיפות אף, טבליות וסירופים לטיפול במצבים שונים. האלקלואיד Ephdrine מעורר את מערכת העצבים הסימפתטית (אגוניסט אדרנרגי), משך פעולתו ארוך מזה של האדרנלין וניתן לתת אותו גם דרך הפה. טינקטורה של אפדרה גורמת לפחות תופעות לוואי מאשר האלקלואיד הבודד Ephedrine וכן לפחות תסמינים דוגמת דפיקות לב. Ephedrine עובר את מחסום דם-מוח ולכן עלול להשפיע על מערכת העצבים המרכזית ולגרום לעצבנות, התרגשות ונדודי שינה. ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לשרביטן עוצמת פעילות חזקה, והוא מותווה בעיקר לטיפול במצבים אלרגיים ועוויתיים של מערכת הנשימה.
השרביטן נחשב לצמח ממריץ ואינו מיועד לטיפול בטיפוסים אקטיביים המבטאים תסמינים של עודף חום. באופן רשמי הצמח אסור לשימוש בישראל.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
ענפים.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מייזע, מכווץ כלי דם היקפיים, ממריץ לב, ממריץ עצבי, ממריץ/מחמם, מעודד הרזיה, מעורר, מעלה לחץ דם, מפחית ליחה, מפחית תיאבון, מרחיב סמפונות, נוגד אלרגיה, נוגד אסטמה, נוגד עווית (מערכת נשימה), עוצר הפרשות.

שימושים מקובלים עיקריים
אלרגיות, הרזיה (תמיכה), אסטמה, קדחת השחת.

שימושים מקובלים משניים
דליפת שתן, הרטבת לילה, לחץ דם נמוך, מחלת השינה (נרקולפסיה), סינוסיטיס, קוצר נשימה, תיאבון יתר.

בטיחות וזהירות
תופעות לוואי עלולות לכלול הפרעות שינה, עצבנות, כאבי ראש, בחילות, הקאות, הפרעות במתן שתן, לחץ דם גבוה ושינויים בקצב הלב; תופעות לוואי נדירות וחמורות יותר עלולות לכלול פרכוסים, הפרעות פסיכיאטריות, רעילות בכבד, שבץ מוחי ואוטם שריר הלב; מינון יתר עלול לגרום הקאות, הזעה מוגברת, כאבי ראש,
דפיקות לב ולחץ דם גבוה; יש להפסיק את השימוש בצמח כשבוע לפני ביצוע הליכים כירורגיים; אין ליטול את הצמח בשילוב עם תרופות מעכבות MAO;
יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות להורדת לחץ דם, ממריצי או מדכאי מערכת העצבים המרכזית, תרופות המעכבות ספיגה של סרוטנין (SSRI) ואגוניסטים אדרנרגיים.
כמו כן , עדיף להימנע משילוב עם גליקוזידים קרדיאליים, halothane,
guanethidine ואוקסיטוצין; הצמח אסור לשימוש במצבים של חרדות, יתר לחץ דם, גלאוקומה, מחלות לב, סכרת והגדלה של הערמונית; הצמח אינו מומלץ לשימוש בילדים מתחת לגיל 6.
הריון: הצמח אינו מומלץ לשימוש בהריון. קיים חשש לפגיעה בעוברים. (מחקרים שנערכו בבעלי-חיים. לא ברורה רלוונטיות לאנשים).
הנקה: הצמח אסור לשימוש בהנקה.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 1-2 מ"ל TID.
תמצית יבשה 5:1 , 200-50 מ"ג TID.
כחלק מפורמולה: מבוגרים: 25%-30%, ילדים: 10%-15%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מעט צורב, מעט מריר, מתקתק, חמים, יבש.

השפעה רפואית
משחרר את החיצון ומסלק קור:
- פלישת רוח-קור: הגורמת לתסמינים דוגמת צמרמורות, חום, כאב ראש. וזאת במשולב עם היעדר הזעה ועם דופק מתוח וצף.

מניע צ'י הריאה ומשחרר חסימות:
- לשיעול וקוצר נשימה עקב חסימת צ'י הריאה על ידי רוח וקור.
תרכובות פנוליות:
- טאנינים.
אלקלואידים: D-N-Methylephedrine, L-Ephedrine, D-Ephedrine, Pseudoephedrine, L-Nor-Ephedrine ונוספים.
מספר מחקרים בדקו את השפעת הצמח בשילוב עם צמחים נוספים המכילים קפאין על תהליכי הרזיה בבני אדם הסובלים מהשמנת יתר.
אחד המחקרים נערך בארה"ב (2004) בתנאי אקראיות וסמיון כפול.
בניסוי קליני זה, שהתקיים במספר אתרים שונים במדינת ניו-יורק חולקו 102 בני אדם בגילאי 18-65 שסבלו מהשמנת יתר (30 להדרכה של המטופלים בנוגע לשינויים בהרגלי החיים כגון תזונה ופעילות גופנית. המחקר נערך במשך 12 שבועות, אשר במהלכם (לאחר יומיים, שבוע, שבועיים, 4 שבועות, 8 שבועות ו- 12 שבועות) נלקחו מדדי בדיקות שונות כגון משקל, אחוז השומן בגוף, מסת השומן, היקף המותניים, BMI, לחץ הדם ובדיקת דופק. תוצאות הניסוי הראו כי ה חלה הפחתה במשקלם של המטופלים בקבוצת המחקר, בשיעור של כ- 1.5 ק"ג יותר מאשר המטופלים בקבוצת הביקורת. הבדל זה הוא משמעותי מבחינה סטטיסטית. בנוסף חלה ירידה גדולה יותר ב BMI ו היקפי
המותניים. לא נצפו שינויים בין הקבוצות בנוגע לאחוז השומן בגוף, מסת השומן, לחץ הדם והדופק. כמו כן, לא נצפו הבדלים בין שתי הקבוצות בנוגע לתופעות לוואי חריגות הקשורות לטיפול.1

ניסוי קליני נוסף נערך אף הוא בארה"ב (2002) ובו נבדקה השפעתה
של תערובת צמחית שהכילה את הצמחים אפדרה סינית ואגוז הקולה (באופן שהביא לצריכה יומית של 90 מ"ג אפדרין ו- 192 מ"ג קפאין) על 167 בני אדם שסבלו מהשמנת יתר (BMI=31.8 בממוצע). המטופלים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות, כאשר קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. במהלך הניסוי, שארך ששה חודשים, נבדקו לחץ הדם, תפקוד הלב והמשקל. כמו כן נבדקו שינויים מטבוליים והרכב הגוף. תוצאות המחקר הראו כי המטופלים בקבוצת המחקר ירדו בממוצע 5.3 ק"ג בהשוואה ל 2.6 ק"ג בלבד בקבוצת הביקורת. בנוסף גם הירידה בשומן הגוף הייתה גבוהה יותר וכך גם הירידה ברמות הכולסטרול מסוג LDL. בקבוצת המחקר בלבד נצפתה עלייה ברמות הכולסטרול מסוג
HDL. הטיפול הצמחי גרם לעלייה קלה בלחץ הדם ובקצב הלב. תופעות לוואי שדווחו כללו יובש בפה, צרבת, ונדודי שינה. מסקנות המחקר היו כי התערובת הצמחית יעילה בהפחתת המשקל והשומן, ומובילה לשיפור במצב השומנים בדם, כל זאת מבלי לגרום לתופעות לוואי חריגות משמעותיות.2

ניסוי קליני קודם שנערך בארה"ב (2001) בדק את השפעה קצרת המועד של תערובת צמחית שהכילה אפדרה (72 מ"ג אפדרין ליום) וגוארנה (Paullinia cupana – 240 מ"ג קפאין ליום) על 67 בני אדם הסובלים מהשמנת יתר (29= לב-ריאה). 24 מטופלים בכל קבוצה סיימו את הניסוי. נמצא כי בקרב קבוצת המחקר חלה ירידה גבוהה יותר במשקל (4 ק"ג לעומת עלייה של 0.8 ק"ג בקבוצת הביקורת) וכן באחוזי השומן בגוף (ירידה של 2.1% לעומת עליה של 0.2% בקבוצת הביקורת). כמו כן נרשמה ירידה גדולה יותר בהיקף המותניים וברמות הטרידליצרידים בקבוצת המחקר. 23% מהמטופלים בקבוצת המחקר פרשו מהניסוי בעקבות תופעות לוואי שכללו בעיקר יובש בפה, נדודי שינה וכאבי ראש. החוקרים סיכמו כי התערובת הצמחית קידמה ירידה במשקל וברמות השומן לטווח הקצר וכי יש לבדוק את ההשפעה ארוכת הטווח של התערובת.3

מחקר שנערך ביפן (2001) מצא כי הכנות שונות מהצמח שיפרו מצבים של היפרגליקמיה במודל של סוכרת בעכברים. נמצא כי האלקלואיד 1-ephedrine הוא ככל הנראה אחראי לפעילות זו של הצמח. בנוסף נמצא כי מרכיב פעיל זה קידם שיקום של איי הלבלב לאחר שהאיבר נחשף לחומר ,STZ שגרם לדלדול רקמת האיבר (Atrophy).4
מחקר סיני (1994) מצא כי תמצית יבשה של חלקים עיליים מהצמח הפכה נזק שנגרם לכליות כתוצאה מחשיפה לחומר רעיל בשם Adenine . התמצית הפחיתה באופן משמעותי את הרעלים בדם. התמצית במינון של 30 מ"ג גרמה לירידה של 37% ברמות BUN, 35% ברמות הקראטינין ולירידה ברמות של פרמטרים נוספים המצביעים על התפקוד הכלייתי.5

מחקר פרמקולוגי יפני (1999) מצא כי תמצית של הצמח בלמה את התפתחותו של וירוס שפעת (influenza A/PR/8/34 (H1N1) (PR8) virus) בתאי כליה של כלבים. ככל הנראה המרכיבים הפעילים של הצמח בהקשר זה הם טאנינים.6

מחקר יפני (1998) מצא כי המרכיב הפעיל בצמח, Ephedrine, גרם לעלייה משמעותית בטמפרטורת הגוף ולעלייה חזקה בתהליך ההזעה.7

מחקר פרמקולוגי סיני (1986) הראה כי לתמצית מימית של הצמח השפעה נוגדת שיעול במתן פומי ובזריקה.8
1. Int J Obes Relat Metab Disord. 2004 Nov;28(11):1411-9.
2. Int J Obes Relat Metab Disord. 2002 May;26(5):593-604.
3. Int J Obes Relat Metab Disord. 2001 Mar;25(3):316-24.
4. Am J Chin Med. 2001;29(3-4):493-500.
5. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 1994 Aug;14(8):485-8.
6. Antiviral Res. 1999 Dec 31;44(3):193-200.
7. Biol Pharm Bull. 1998 Nov;21(11):1169-73.
8. Report of Herbology. 1986;21(4):235.