לבטטה היסטוריה ארוכה ומגוונת של שימוש רפואי במסורות ריפוי שונות. ילידי צפון אמריקה משבט האצטקים במכסיקו, השתמשו בה לטיפול בבעיות מפרקים וכנוגד כאבים. שבטים אחרים במרכז אמריקה טיפלו באמצעות הבטטה בבעיות נשים, ובעיקר להקלת כאבי מחזור ולידה. בנוסף הרבו להשתמש בצמח להקלת בחילות ומצבים עוויתיים, כמו שיעולים, הקאות ועוויתות שרירים – וכן למניעת הפלה מוקדמת. המרפאים הפיזיומדיקליים של תחילת
המאה הגדירו את הצמח כמרגיע למערכת העצבים האוטונומית, והתייחסו אליו כאל מרגיע כללי, עם התמחות בבעיות של מערכת העיכול ושל מערכת השלד, הנובעות משיבושים בתפקודי הכבד והמעיים.
הרפואה המודרנית גילתה את הצמח במחצית המאה ה-20. הספונין
דיוסג'נין (Diosgenin), אחד החומרים הפעילים בצמח, התגלה כחומר מוצא לייצור ולסינתזה של קורטיזון ופרוגסטרון במעבדה. נכון להיום מספק הדיוסג'נין חלק ניכר מכלל חומר הגלם לייצור של סטרואידים. שימוש זה בחומר הוביל לייצורם של קרמים מבוססי בטטה, המיועדים לטיפול במגוון בעיות נשים וטוענים להעלאת רמות הפרוגסטרון בגוף. אך לא זו בלבד שאין בנמצא הוכחה כלשהי לפעולתם זו של הקרמים, אלא שנראה שהרעיון מקורו בטעות ומבחינה כימית הוא אינו סביר בעליל. הדעות חלוקות גם באשר לסוג ההשפעה ההורמונלית שיש לצמח כשהוא נלקח בבליעה. על כל פנים, נכון להיום אין הוכחה כלשהי ליכולתו להעלות רמות של פרוגסטרון בגוף החי (In Vivo).
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הבטטה לצמח עדין, המתאים לשימוש לטווח ארוך ובינוני, והוא מותווה לטיפול בטווח רחב ביותר של בעיות. פעילותו מקבילה במידה רבה לזו של צמח אחר שמקורו במסורת האינדיאנית, הקוהוש השחור, אך לבטטה מיוחסת עוצמת פעילות מתונה יותר.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מאזן/מזין מערכת הורמונלית (נשים), מייזע, ממריץ מרה, מקדם/מסדיר מחזור חודשי, מרגיע, משלשל עדין, נוגד דלקת, נוגד עווית, נוגד עווית (רחם), תומך בלידה.

שימושים מקובלים עיקריים
אבני מרה, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה), תסמונת המעי הרגיז (IBS), תסמונת קדם וסתית (PMS).

שימושים מקובלים משניים
אי-שקט, אי-סדירות מחזור חודשי, אל-וסת (אמנוריאה), אנדומטריוזיס, בחילות, בחילות הריון, גלי חום של גיל המעבר, דימומים לא תקינים מהרחם, דלדול העצם (אוסטיאופורוזיס), דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), דלקת כיס/דרכי המרה, זיהומים ודלקות במערכת הרבייה (נשים), חוסר איזון הורמונלי (נשים), יובש וגינלי, כאבי בטן עוויתיים (Colic), כאבי ביוץ, כאבי מחזור, לידה (תמיכה), מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, נדודי שינה (אינסומניה), פיברומיאלגיה, צירי לידה מוקדמים, קשיי עיכול (דיספפסיה), שחלה פוליציסטית, שיגדון (גאוט), שיגרון (ראומטיזם), שמירת הריון (חשש מהפלה).

בטיחות וזהירות
ידועים מקרים מעטים בהם הופיעה תגובה אלרגית מקומית; תופעת לוואי אפשרית היא שלשולים. מינון יתר עלול לגרום הקאה; יש לנקוט זהירות במתן הצמח לאנשים הסובלים מעיכול חלש או בעלי נטייה לשלשולים.
הריון: בעבר היה נהוג השימוש בצמח בתקופת ההיריון בכדי למנוע בחילות ובכדי להימנע מהפלה, כיום הועלו ספקות לגבי הבטיחות של נוהג שימוש זה. בכל מקרה, יש לנהוג זהירות בשימוש בזמן ההריון.
הנקה: הצמח אינו מתאים לשימוש במהלך תקופת ההנקה.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-8 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 16% דיוסג'נין, 400-200 מ"ג TID.
מרתח: 2-4 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-40%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מריר, מתקתק, חמים/קריר, יבש/מלחלח.

השפעה רפואית
מניע את צ'י הכבד והמעיים, מאזן את העיכול ומקל על כאבים:
-
תקיעות צ'י בכבד ובכיס המרה: כאב בצלעות ובגב העליון בצד הגוף הימני, כאב
ראש, כאב בכיס המרה, אבנים בכיס המרה, עצבנות, כאבים עוויתיים במעיים
ובאיברים שונים.
- תקיעות צ'י בקיבה ובמעיים: כאב בטן, כאב ברום הבטן, בעיות עיכול, גזים, בחילות, הקאות, גיהוקים, תסמונת המעי הרגיז, קוליטיס.

מניע צ'י הרחם ומקל על כאבים:
- תקיעות צ'י הרחם: כאבי מחזור, כאבי ביוץ, התכווצויות וכאבים במהלך ההיריון, הלידה ולאחר לידה.

מחזק את צ'י של הכליות, ממתן הפרשות:
-
חוסר צ'י הכליות עם לחות קרה: כאבי גב תחתון, הפרשות וגינאליות, מחזור לא
סדיר, תסמונת קדם וסתית, חוסר חשק מיני, השתנה תכופה, תסמונת גיל המעבר,
בחילות הריון.

מחזק את הטחול ומעצים את הצ'י.
-חוסר צ'י הטחול: חוסר תיאבון, עייפות, חולשה בגפיים,שלשולים, הקאות.

מסלק רוח-לחות-חום:
- רוח-לחות-חום: דלקות מפרקים ורקמת חיבור
תרכובות איזופרנואידיות:
- ספונינים טריטרפנואידיים: Dioscorin, dioscin, gracillin, diosgenin.
אלקלואידים.
מינרלים: סידן, אשלגן, זרחן, מגנזיום.
בשנת 1992 הוכיחו כי לדיוסג'נין ישנה השפעה אסטרוגנית אך השפעה פרוגסטרונית אין לו כלל.1

מחקר אחר משנת 1998 תמך בטיעון כי הדיוסג'נין אינו מומר בפרוגסטרון בגוף האדם2, וכך גם לגבי שימוש חיצוני בקרם המכיל את הצמח.3

מחקר משנת 1994 הראה כי מתן של תמצית יבשה המכילה מעל 95% ספונינים סטרואידלים וביניהם דיוסג'נין, הפחיתה בשיעור 18%-22% את רמת הכולסטרול בקרב חולדות, ללא כל השפעה על רמת הטריגליצרידים.4

בשנת 1996 פורסם כי לבטטה תכונות נוגדות חמצון. מיצוי של הצמח ניתן למתנדבים בגילאי 65-82 והתוצאות הראו ירידה ברמת חמצון
השומנים, ירידה ברמת טריגליצרידים ופוספוליפידים ועליה ברמת ה-HDL.5 מחקר שנערך בעכברים (2005) מצא כי Diosgenin, המרכיב הפעיל בצמח, הוא בעל יכולת להשפיע לחיוב על תהליך היווצרות כלי דם חדשים (Angiogenesis) המספקים מזון וחמצן לתאי עצם (Osteoblasts). פעילות זו מוסברת בין היתר על ידי היכולת של Diosgenin להיצמד לרצפטורים של אסטרוגן ועל ידי כך להשפיע על מנגנונים שונים שמקדמים את תהליך היווצרות כלי הדם החדשים בתאי עצם. משמעות הדבר היא כי Diosgenin עשוי לסייע בתהליך היצירה של עצמות וכן בתהליכי ההחלמה של עצמות שבורות או פגועות.6
1. A, Rao, AR, Kale, RK, , Indian J Exp Biol. 30(5): pp 367-70, 1992
2. Zava, DT, Dollbaum, CM, Blen, M, Proc Society for Experimental Biology and
3. Medicine, 217(3), pp 369-78, 1998
4. Dollbaum, C, Townsend Letter for Doctors, 10, p 104, 1996
Sauvaire, Y, Ribes, G, Baissac, Y, et al, 1994 1
5. Araghiniknam, M, Chung, S, Nelson-White, T, et al, Life Sci, 59(11) pp 147-57, 1996
6. Mol Pharmacol. 2005 Oct;68(4):1061-73. Epub 2005 Jul 5.