מוצאו של הברוש, המשתייך למשפחת הברושיים, באזור הים התיכון, והוא המין היחידי הגדל בר בישראל. ברפואת הצמחים המודרנית הוא משמש בעיקר כצמח מצמת (אסטרינג'נט) לעצירת דימומים והפרשות. עוצמת פעילותו בינונית.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
פרי ולעתים גם קצוות הענפים.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מוריד רמות סוכר בדם, מחזק כלי-דם (חיצוני), מחזק שלפוחית השתן, מטפל בפציעות (חיצוני), מפחית ליחה, מצמת, נוגד שלשול, סופח, עוצר דימום, עוצר הפרשות.
שימושים מקובלים עיקריים
דימומים לא תקינים מהרחם, טחורים (חיצוני), שלשול (אקוטי).
שימושים מקובלים משניים
דימומים ודלקות בחניכיים (חיצוני), דליות, דליפת שתן, הפרשות וגינליות, הרטבת לילה, ורידי רגליים תפוחים וכואבים (חיצוני), יתר סוכר בדם, כיבים (חיצוני), כיבים בחלל הפה (אפטות), סוכרת, פיסורה (חיצוני), פציעות (חיצוני), צניחת איברים, שלשול (כרוני), שרירנים ברחם (מיומות).
בטיחות וזהירות
יש להימנע משימוש במצב של עצירות.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 4-2 מ"ל TID.
מרתח: 4-2 גרם .TID
שימוש חיצוני: 20% בבסיס מתאים.
כחלק מפורמולה 25%-20%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
