זהו שרף (Oleo-Gum-Resin) המופק מענפי מינים שונים של קומיפורה, הגדלים במזרח אפריקה ובחצי האי ערב. המור נחשב לאחד הצמחים העתיקים ביותר בשימוש רפואי, והוא מוזכר בתנ"ך בשמו העברי – מור.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב המור לצמח עדין בעל פעילות מתונה, המותווה בעיקר לטיפול בזיהומים בגרון ובמערכת העיכול.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
שרף המופק מקליפת הגזע.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
אנטי-בקטריאלי, אנטי-ויראלי, אנטי-פטרייתי, מכייח ארומתי, ממריץ/משפעל חיסון, מצמת, מקדם/מסדיר מחזור חודשי, נוגד דלקת, נוגד זיהום.
שימושים מקובלים עיקריים
זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, כאבים ודלקות בגרון, כיבים (חיצוני), כיבים בחלל הפה (אפטות), פיסורה (חיצוני).
שימושים מקובלים משניים
אל-וסת (אמנוריאה), זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, מחלות מעיים דלקתיות (IBD), נזלת, פטרת בעור (חיצוני), פטרת וגינלית (חיצוני), פציעות (חיצוני), פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, קונדילומות (חיצוני), שלשול (אקוטי), שפעת והצטננות.
בטיחות וזהירות
קיימים דיווחים בודדים על תגובות אלרגיות (גם מקומיות וגם בשימוש פנימי); יש לנקוט זהירות בשימוש מקומי באנשים בעלי עור רגיש; מינון יתר (מעל 3 גרם) עלול לגרום לגירוי של הכליות ולשלשול; הצמח אסור לשימוש במצבים של דימום רחמי מוגבר; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; יותר מ-3 גרם לכל קילו משקל.
הריון: שימוש מוגבל בנשים ומחקרים שנערכו בבעלי חיים לא הראו רעילות לעוברים. יחד עם זאת, גורמים רשמיים ברפואה הסינית והמערבית כאחד גורסים כי אין להשתמש בצמח בתקופה זו.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בהנקה, אולם יש לנקוט משנה זהירות עקב חשש לתגובה אלרגית.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 96% אלכוהול, 2.5-1 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1 מינון 75-150 מ"ג TID.
כחלק מפורמולה: 15%-20%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
