צמח רב-שנתי השייך למשפחת השפתניים. בית הגידול הטבעי שלו באזורים הסוב-טרופיים והטרופיים של הודו ומזרח אפריקה. הרפואה האיורוודית השתמשה בסוג קוליאוס תחת השם Pashanabhedi, לטיפול במחלות לב וריאה, עוויתות מעיים, נדודי שינה ופרכוסים. מחקר מודרני של הצמח מתועד משנת 1974 ואילך, בעקבותיו הוא מקובל מאד בשימוש במערב. מהמחקרים שנערכו עולה כי דיטרפן בשם פורסקולין אשר בודד מהצמח, פועל באופן ישיר על האנזים אדנילאט ציקלאז. אנזים זה משפעל בתאי הגוף את החומר האנדוגני Cyclic AMP, המקדם שריפת שומנים, מגביר ניצולת של שומנים ומעלה את הקצב המטבולי הבסיסי של הגוף. כתוצאה מקדם צמח הקוליאוס הפחתת משקל. עוצמת פעילותו בינונית.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מוריד לחץ דם, מחזק לב, ממריץ בלוטת התריס, ממריץ קיבה, מעודד הרזיה, מרחיב כלי-דם, נוגד קרישה, נוגד עווית, נוגד עווית (מערכת נשימה), מפיג גזים.
שימושים מקובלים עיקריים
הרזיה (תמיכה), חולשת שריר הלב, טרשת עורקים (מניעה וטיפול), יתר קרישות הדם, לחץ דם גבוה, תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס), תת תריסיות.
שימושים מקובלים משניים
אלרגיות, אסטמה, אקזמה, ברונכיטיס (כרוני), דיכאון, יתר לחץ תוך עיני (גלאוקומה), פסוריאזיס.
בטיחות וזהירות
לא ידועות תופעות לוואי כלשהן כתוצאה מנטילת הצמח במינונים המומלצים; יש לנקוט זהירות בשימוש בצמח בחולים הנוטלים תרופות מרשם, בחולי כיב פפטי (פורסקולין גורם לסטימולציה של ייצור חומצת קיבה) ובחולי סוכרת (פורסקולין גורם לפירוק ליפידים ועקב כך לגלוקוניאוגנזיס); בשל פעילתו הפרמקולוגית הייחודית ומרובת אתרי הפעילות, פורסקולין יכול לגרום לפוטנציאציה של תרופות רבות. לפיכך, יש לנקוט זהירות במיוחד בחולים הנוטלים תרופות להפחתת לחץ דם, תרופות מרחיבות כלי דם ותרופות נוגדות קרישה.
הריון: אין להשתמש במהלך ההיריון.
הנקה: רצוי להימנע משימוש במהלך ההנקה.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 6-3 מ"ל TID
תמצית יבשה תקנית: (5%), 100-50 מ"ג TID
מרתח: 4-2 גרם TID
כחלק מפורמולה: 25-20%
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר