מוצאו של עץ זה במערב אפריקה. כיום גדל כגידול מסחרי בניגריה, בברזיל ובאינדונזיה. ברפואת הצמחים המודרנית נוהגים להשתמש בו במשורה. הצמח אינו מתאים לטיפוסים פעילים ואין להשתמש בו פרקי זמן ממושכים; יש להעלות מינוניו באופן הדרגתי. לקולה מיוחסת עוצמת פעילות בינונית והוא נפוץ בשימוש בעיקר במוצרי מדף ובפורמולות פטנט המיועדות להרזיה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
זרעים

השפעה ידועה בספרות המקצועית
ממריץ לב, ממריץ עצבי, ממריץ/מניע, מעורר, מעלה לחץ דם, מפחית תיאבון, מרחיב כלי-דם, משתן נפח, נוגד דיכאון.

שימושים מקובלים עיקריים
דיכאון, הרזיה (תמיכה).

שימושים מקובלים משניים
דופק איטי (ברדיקרדיה), לחץ דם נמוך, מגרנה, תשישות וחולשה.

בטיחות וזהירות
ככל הצמחים המכילים קפאין יש להימנע משימוש ביתר לחץ דם ובמצבים של עודף עצבי.
הריון: אין מספיק מידע בנושא.
הנקה: אין מספיק מידע בנושא.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3 45% אלכוהול, 1-3 מ"ל TID.
תמצית יבשה: (22% קפאין) 100-200 מ"ג TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מעט מריר ומתקתק, חמים.

השפעה רפואית
מעצים את יאנג הלב והכליות:
- דיכאון, תת לחץ דם, חולשה ועייפות.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: d-catechin, l-epicatechin, kolatin, kolatein, kolanin.
- טאנינים
- אנטוציאנידינים ואנטוציאנינים: kola red.
אלקלואידים: (2.5%) Theobromine ,Caffein ונוספים.
גומי.
ויטמינים: ויטמין C.
מינרלים: סידן.
סדרה של מחקרים צרפתיים שהתבצעו בחולדות הראתה כי לצמח פעילות הגורמת להפחתת הייצור של ההורמון LH ועל ידי כך נגרם עיכוב של תהליך הביוץ והמחזור הנשי הטבעי.1-3

מחקר אמריקני (2004) הצביע על האפשרות כי לתמצית הצמח פעילות מעכבת על מספר מינים של חיידקים הגורמים לשחפת בבקר, ובמקרים מסוימים עלולים גם לגרום שחפת בבני אדם.4

מספר מחקרים בדקו את השפעת הצמח, בדרך כלל בשילוב עם צמחים נוספים המכילים קפאין או אפדרין, על תהליכי הרזיה בבני אדם הסובלים מהשמנת יתר.

אחד המחקרים נערך בארה"ב (2004) והתקיים באופן אקראי ובתנאי סמיון כפול. בניסוי קליני זה, שהתקיים במספר אתרים שונים במדינת ניו-יורק חולקו 102 בני אדם בגילאי 18-65 שסבלו מהשמנת יתר (30
ניסוי קליני נוסף נערך אף הוא בארה"ב (2002) ובו נבדקה השפעתה של תערובת צמחית שהכילה את הצמחים אפדרה סינית ואגוז הקולה (באופן שהביא לצריכה יומית של 90 מ"ג אפדרין ו- 192 מ"ג קפאין) על 167 בני אדם שסבלו מהשמנת יתר (BMI=31.8 בממוצע). המטופלים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות, כאשר קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. במהלך הניסוי, שארך ששה חודשים, נבדקו לחץ הדם, תפקוד הלב והמשקל. כמו כן, נלקחו מדדים מטבוליים. תוצאות המחקר הראו כי המטופלים בקבוצת המחקר ירדו בממוצע 5.3 ק"ג בהשוואה ל 2.6 ק"ג בקבוצת הביקורת. בנוסף הייתה גם הירידה בשומן הגוף גבוהה יותר וכך גם הירידה ברמות הכולסטרול מסוג LDL. בקבוצת המחקר בלבד נצפתה עלייה ברמות הכולסטרול מסוג HDL. הטיפול הצמחי גרם לעלייה קלה בלחץ הדם ובקצב הלב. תופעות לוואי שדווחו כללו יובש בפה, צרבת ונדודי שינה. מסקנות המחקר היו כי התערובת הצמחית יעילה בהפחתת המשקל והשומן, ומובילה לשיפור במצב השומנים בדם, מבלי לגרום לתופעות לוואי חריגות משמעותיות.6
1. Phytomedicine. 2004 Feb;11(2-3):157-64.
2. Phytother Res. 2003 Aug;17(7):756-60.
3. Phytother Res. 2003 Aug;17(7):748-55.
4. Phytother Res. 2004 May;18(5):414-8.
5. Int J Obes Relat Metab Disord. 2004 Nov;28(11):1411-9.
6. Int J Obes Relat Metab Disord. 2002 May;26(5):593-604.