Cimicifuga (Actaea) racemosa - ראן בוטניקס

אינדקס צמחי מרפא

מוצאו של הקוהוש השחור בארה"ב ובקנדה. זהו שיח רב שנתי, המגיע לגובה של שני מטר ונאסף בסתיו לצורך הכנת התמצית הרפואית. הקוהוש נחשב לאחד מצמחי המרפא החשובים של ילידי צפון אמריקה, יועד לטיפול במגוון בעיות נשים ובעיקר שימש להקלה בעוצמת הכאב של צירי הלידה. בנוסף, שימש הצמח ברפואה המסורתית לטיפול בהכשות נחשים.
ברפואת הצמחים המודרנית מותווה הצמח לטיפול בקשת רחבה של בעיות נשים, כמו גם בדלקות מפרקים וביתר לחץ דם. הוא נחשב לאחד הצמחים היעילים ביותר בטיפול בגלי חום של גיל המעבר. עוצמת פעילותו בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
קנה שורש.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מאזן/מזין מערכת הורמונלית (נשים), מוריד לחץ דם, ממריץ/מניע, מקדם אסטרוגן, מקדם/מסדיר מחזור חודשי, מקרר, מרגיע, מרחיב כלי-דם, משכך כאבים, נוגד דלקת, נוגד עווית, נוגד עווית (רחם), נוגד פרכוסים, נוגד שיעול, תומך בלידה.

שימושים מקובלים עיקריים
גלי חום של גיל המעבר, כאבי מחזור, כאבי מפרקים/שרירים, לחץ דם גבוה, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה).

שימושים מקובלים משניים
אי-סדירות מחזור חודשי, אישיאס (סיאטיקה), אי-שקט, אל-וסת (אמנוריאה), אנדומטריוזיס, דופק מואץ (טכיקרדיה), דלדול העצם (אוסטיאופורוזיס), דלקת מפרקים ניוונית (OA), דלקת מפרקים ריאומטית (RA), זיהומים ודלקות במערכת הרבייה, חוסר איזון הורמונלי (נשים), טנטון, כפיון (אפילפסיה), לידה (תמיכה), ליקויי פוריות (נשים), מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, נדודי שינה (אינסומניה), עוויתות שרירים, פלפיטציות, צירי לידה מוקדמים, שחלה פוליציסטית, שיעול מגורה/עוויתי, תסמונת קדם וסתית (PMS).

בטיחות וזהירות
תופעות לוואי (בשכיחות של 5.5%) עשויות לכלול תחושת אי נוחות בבטן, כאבי ראש, סחרחורות;
מינון יתר עלול לגרום בחילות, הקאות, סחרחורות, כאבי ראש, כאבי מפרקים ודופק חלש; קיימים מספר דיווחים על רעילות בכבד שנגרמה עקב שימוש בצמח, אשר נעלמה עם הפסקת השימוש;
מחקרים שנעשו בתנאי מעבדה (in-vitro) הראו הגברה של רעילות תרופות כימותרפיות (doxorubicin, docetaxel ). לא נערכו מחקרים קליניים נוספים שיאשרו/יפריכו רלוונטיות ממצאים אלו;
בעבר נטען כי הצמח אסור לשימוש בנשים הסובלות מגידולים תלויי אסטרוגן; מחקרים נוספים שנערכו בשנים האחרונות שללו פעילות אסטרוגנית של הצמח ואף שללו המרצה של גידולים מסוג זה; במספר מחקרים שנעשו לא נתגלתה רעילות גם במינונים גבוהים (ניסוי שנערך בארנבות; 5 גרם לכל קילו משקל במשך 26 שבועות).
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההיריון, למעט שלושה שבועות לפני מועד הלידה.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההנקה.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 60% אלכוהול, 3-1 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 2.5% טריטרפנים, 200-100 מ"ג TID.
מרתח: 3-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-20%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מעט חריף, מריר, קריר, יבש.

השפעה רפואית
מניע ומחזק את צ'י הרחם, מקדם מחזור וסופח הפרשות ודימומים:
- תקיעות צ'י הרחם: כאבי מחזור, חוסר שקט, מתח נפשי, מחזור מאחר, אל וסת, תסמונת קדם וסתית, תסמונת גיל המעבר, גלי חום.
- לחות קרה במחמם התחתון: הפרשות וגינאליות לבנות, כאבי גב תחתון.

מניע צ'י ומקל על מתח וכאבים, מסלק רוח פנימית ועוויתות:
- תקיעות צ'י באדרנל (כליות): מתח נפשי.
- תקיעות צ'י בריאות: שיעול עוויתי, צפצופים, אסטמה, ברונכיטיס.
- תקיעות צ'י בלב (עליית יאנג הכבד): פלפיטציות, חרדה, מתח נפשי, כאבי ראש, טנטון, יתר לחץ דם.
- רוח פנימית: רעד, התכווצויות ופרכוסים, אפילפסיה, מתח שרירי עודף.
- כאבי עצבים, שרירים, מפרקים.

מזין יין, מסלק חום ריק:
- חוסר יין בכליות ובלב: גלי חום, חוסר שקט, חרדה, הפרעות שינה, דופק מהיר.
- חוסר יין בריאות: שיעול יבש, ברונכיטיס אקוטי, שעלת, דלקת הצדר.

מייזע, מסלק רוח חום:
- רוח חום: כאבים בגוף, כאב אוזניים, חום, כאב גרון, שיעול.
- רוח-לחות-חום: כאבי מפרקים ושרירים, כאב גב, פיברומיאלגיה.

תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: salicylic acid , caffeic acid, isoferulic acid .
- טאנינים.
- תרכובות פלבונואידיות: formononetin, keampferol.
תרכובות איזופרנואידיות:
- ספונינים טריטרפנואידיים: racemoside, actein, cimicifugoside, cimigoside ונוספים.
- סטרולים.
אלקלואידים: .n-methylcytisine-7
שרפים ואולאורזינים: (%15%-20) cimicifugin
חומצות אורגניות: acetic acid, butyric acid, formic acid, palmitic acid
מינרלים: אשלגן, מגנזיום, זרחן.

ניסוי קליני אקראי שנערך באיטליה (2005) בדק את יעילותה של תמצית מימית של הצמח על 64 נשים בגיל המעבר הסובלות מגלי חום בהשוואה לאסטרדיול (אסטרוגן). הנשים בקבוצת המחקר קיבלו 40 מ"ג תמצית מהצמח ביום למשך שלושה חודשים, ואילו אלו שבקבוצה השנייה קיבלו 25 מק"ג אסטרדיול פעם אחת בכל שבעה ימים, וב- 12 הימים האחרונים של שלושת חודשי הטיפול קיבלו בנוסף 10 מ"ג ביום של Dihydrogesterone (טיפול הורמונלי). תוצאות הניסוי הראו כי בשתי הקבוצות חלה ירידה משמעותית בתדירות גלי החום כבר בחודש הראשון לטיפול. השפעה חיובית זו של הטיפול נמשכה לכל אורך שלושת החודשים ללא הבדל בין שתי הקבוצות.

בנוסף, חל שיפור בתופעות כגון חרדה ודיכאון בשתי קבוצות המחקר. בקבוצה שקיבלה את תמצית הצמח חלה עלייה קלה אך משמעותית ברמות הכולסטרול מסוג HDL וירידה משמעותית ברמות ה-LDL בסוף תקופת הטיפול. לא חלו שינויים ברמות הכולסטרול הכללי והטריגליצרידים. כמו כן, לא חלו שינויים ברמות FSH, LH וקורטיזול בשתי הקבוצות. החוקרים הסיקו כי מתן תמצית מהצמח במינון 40 מ"ג ביום עשוי להוות תחליף לטיפול הורמונלי בנשים בגיל המעבר המסרבות או שאינן יכולות לקבל טיפול קונבנציונלי.1

ניסוי קליני גרמני (2002) שבדק השפעה של שני מינונים של תמצית מימית מהצמח (39 מ"ג ו 127.3 מ"ג ליום, למשך 24 שבועות) על נשים עם תופעות גיל המעבר, מצא כי התמצית יעילה בהפחתת הסימפטומים וכי אין הבדל בהשפעת שני המינונים. כמו כן נמצא כי התמצית אינה בעלת פעילות כמו-אסטרוגנית.2

ניסוי בחולדות שנערך בגרמניה (2005) מצא כי לתמצית הצמח במינון של 133 מ"ג ליום למשך שלושה חודשים פעילות מונעת אוסטיאופורוזיס, כפי שנקבע על פי ניתוח ממוחשב של המטפיזה של עצם הטיביה. החוקרים הסיקו כי התמצית עשויה להיות יעילה במניעת המחלה בגברים מבוגרים, אשר ייצור הטסטוסטרון אצלם נמוך. במחקר זה, מינון נמוך יותר של התמצית (33 מ"ג ליום) לא היה יעיל.3

מחקר גרמני שבוצע בחולדות (2002) מצא כי תמצית מימית מהצמח במינונים שונים אינה מאיצה את קצב הגידול של גידולים סרטניים בחולדות ללא רחם, וזאת בניגוד לתוצאות שהתקבלו בקבוצת הביקורת שקיבלה טיפול הורמונלי קונבנציונלי (Mestranol). בנוסף, לא חלו שינויים ברמות ההורמונים פרולקטין, FSH ו-LH. החוקרים הסיקו כי תוצאות המחקר מעידות על כך שהתמצית בטוחה לשימוש בטיפול בתופעות גיל המעבר בנשים עם היסטוריה של סרטן השד אשר טיפול הורמונלי תחליפי מהווה עבורן קונטרה-אינדיקציה.4

1. Gynecol Endocrinol. 2005 Jan;20(1):30-5.
2. J Womens Health Gend Based Med. 2002 Mar;11(2):163-74.
3. Maturitas. 2005 Jun 16;51(2):177-86.
4. Cancer Res. 2002 Jun 15;62(12):3448-52.