זהו צמח רב-שנתי השייך למשפחת המורכבים, המתאפיין בפרחים בצבע כחול סגלגל ונפוץ בצדי דרכים ובשדות. העולש גדל בר באירופה ובארצות הים התיכון, אך התאקלם גם בצפון אמריקה, דרום אפריקה, אוסטרליה וניו-זילנד.
בארץ גדל המין עולש מצוי (C. pumilum). מין נוסף הנקרא אנדיב (C. endivia), מקורו בהודו ובאיראן. באירופה מגדלים לצורך השימוש בשורש את הזנים בראונשוויג ומגדבורג, ולצורך השימוש בעלים את הזן וויטלוף.
בעולש התרבותי משתמשים להכנת תחליף קפה הידוע בשם ציקוריה- המופק משורש מיובש וקלוי (במהלך הקלייה המרכיב אינולין הופך לאוקסי-מתיל פורפורול שהארומה שלו דומה לקפה). בנוסף, משמש שורש העולש למאכל ולמטרות רפואה. בהקשר האחרון מוכר הצמח עוד מימי הרומאים, אשר השתמשו בו לטיפול במחלות כבד.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב העולש לצמח עדין ונטול רעילות המתאים לשימוש ממושך.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש, וכן העלים והפרחים
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מוריד רמות סוכר בדם, מוריד רמות שומנים/כולסטרול בדם, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, משלשל עדין, משקם/מגן כבד, משתן מטבולי, נוגד דלקת, נוגד חמצון.
שימושים מקובלים עיקריים
דלקת הכבד (כרוני), ליקויים בתפקודי הכבד, קשיי עיכול (דיספפסיה).
שימושים מקובלים משניים
אבני מרה, אנמיה, בצקות, דלקת הכבד (אקוטי), דלקת כיס/דרכי המרה, דלקת מפרקים ריאומטית (RA), חולשת מערכת העיכול, חוסר תיאבון (אנורקסיה), יתר כולסטרול, יתר שומנים בדם, כבד שומני, סוכרת, עצירות, פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), שיגדון (גאוט).
בטיחות וזהירות
מגע ישיר עם הצמח עלול לגרום גירוי עורי אצל הרגישים לצמחים ממשפחת המורכבים; לא ידועות אינטראקציות עם תרופות; במקרה של שימוש בצמח לטיפול באבני מרה מומלץ להיוועץ באיש מקצוע.
הריון: מומלץ להימנע משימוש בתקופה זו. מספר עבודות מחקר מעידות על זיקה אפשרית בין השימוש בצמח ובין עליית הסיכון להפלה (בשל פעילותו האמנגוגית).
הנקה: הצמח מותר לשימוש במהלך תקופה זו.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 30% אלכוהול, 6-3 מ"ל TID
תמצית יבשה: 5:1, 800-400 מ"ג TID
מרתח: 4-2 גרם TID
כמרכיב בפורמולה: 40%-30%
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר