Cassia spp

תרכובות פנוליות:
- אנטראקינונים: גליקוזידים אנטראקינוניים מסוג rhein-dianthrone diglucosides
(בעיקר sennosides A & B), ואנטראקינונים מסוג rhein-aloe-emodin-heterodianthrone
(בעיקר sennosides C & D), בנוסף אנטראקינונים שונים דוגמת-
palmidin A, rhein anthrone, aloe-emodin glycosides, barbaloin, chrysophanol
- תרכובות פלבונואידיות: isorhamnetin, kaempferol
שרפים ואולאורזינים
חומרים מוצילגניים (רירה) עד 10%: מוצין, גלקטוז, ארבינוז, רמנוז וחומצה גלקטורונית
חומצות אורגניות: tartaric acid, palmitic acid, stearic acid
מינרלים
חומרים נוספים: (naphthalene glycosides, 8% polyol (pinitol

הצמח מכיל עקבות של שמן נדיף

* הפרי בעל הרכב דומה לעלים (מכיל sennosides A & B וכן ,sennoside A1 ובנוסף מכיל גם שמן נדיף ושרף).

קיימים מחקרים קליניים רבים אודות השימוש בסנה, בעיקר כתכשיר לטיפול בעצירות בקבוצות מגוונות של אוכלוסיה דוגמת: מבוגרים, חולים פסיכיאטרים, נפגעי עמוד שדרה, הריון, חולי סרטן ואחרים.

במחקר קליני שהתבצע על 262 חולים שעברו תהליך של הכנה רקטאלית לקראת ביצוע ניתוח באיזור הקולו-רקטלי נמצא כי הכנה עם סנה היתה מוצלחת וקלה יותר מאשר עם פוליאתילן גליקול (PEG), ובמיוחד בחולים שסבלו מהיצרות (סטנוזיס).1

במחקר קליני בו הושוותה השפעת שימוש במשלשל לעומת תכשיר עוצר, הודגם כי ב-44 המתנדבים שנטלו סנה השתפרו זמן המעבר במעי, תדירות היציאות, מרקמן ונפחן. לעומת זאת בקבוצה בת 43 מתנדבים שקבלה לופראמיד (תכשיר אופיאואידי הגורם לעצירות)- כל המדדים היו במגמה הפוכה.2
במחקר השוואתי בין סוגי משלשלים טבעיים שונים הוברר ששילוב של משלשל אקטיבי (סנה) עם מרכך (לקטולוז) היווה שילוב אופטימאלי בתחזוק פעילות מעיים תקינה- במינון הנמוך ביותר ועם מינימום תופעות הלוואי. הניסוי נערך על קבוצות שקיבלו באופן מכוון לופראמיד (הגורם לעצירות).3

במחקר קליני שנערך על 77 חולים מבוגרים עם עצירות כרונית נבדקו תדירות פעולת המעיים, מרקם הצואה וקלות היציאה. תוצאות המחקר מצביעות על תוצאות משמעותיות טובות יותר כאשר החולים קבלו שילוב של סיבים עם סנה (Agiolax), וזאת בהשוואה לחולים שקיבלו לקטולוז.4

במחקר שנמשך על פני 3 חודשים ובו השתתפו 100 חולים עם עצירות כרונית, ניתנה לחולים כמות יומית (פעם אחת לעת ערב) של 2 כפות תכשיר משולב שהכיל סנה וזרעי פסיליום. ב-88% מהחולים חלה חזרה לנורמה של זמן מעבר המעי ורק 12% מהחולים לא הגיבו בצורה משביעת רצון.5

במחקר מ-1993 קובעים מבצעיו כי סנה הינה משלשל בטוח ויעיל, שאינו יוצר תלות לאורך זמן.6

יש לציין כי ממצאי מחקר זה עומדים בסתירה למקובל לגבי משלשלים אקטיביים, ובהם ספציפית גם סנה- שההמלצה הרווחת לגביו הינה להימנע משימוש ארוך טווח בכדי לא ליצור תלות.7

מעניין לציין כי בפרוטוקולים של טיפולי סרטן, סנה מאוזכר כתכשיר היכול ליצור השפעה הפוכה מזו של סמים נרקוטיים הניתנים לחולים אלו וגורמים אצלם לעצירות. הוא מומלץ במקרים אלה למתן משולב עם תרופות נרקוטיות משככות כאב.8

1. Valverde A et al. Arch Surg. 1999 May;134(5):514-9.
2. Lewis SJ, Heaton KW.Scand J Gastroenterol. 1997 Sep;32(9):920-4.
3. Sykes NP.J Pain Symptom Manage. 1996 Jun;11(6):363-9.
4. Passmore AP Pharmacology. 1993 Oct;47 Suppl 1:249-52.
5. Bossi S et al. Acta Biomed Ateneo Parmense.1986;57(5-6):179-86.
6. Muller-Lissner S (1993) Pharmacology 47:138.
7. Blumenthal M, Brinckmann J, Goldberg A, eds. Herbal Medicine: Expanded Commission E Monographs . Newton, MA: Integrative Medicine Communications; 2000.
8. Cameron J. Cancer Nurs 1992;15(5):372-77.