מוצאו של הצמח במרכז אמריקה והוא הובא לאירופה במאה ה-16. כיום הוא נפוץ כגידול חקלאי בארצות רבות בעולם. פרי הפלפלת הבשל והמיובש משמש להכנת תכשירים רפואיים צמחיים.
המרפאים הפיזיומדיקליים של ראשית המאה ה-20 העריכו ביותר את הפלפלת, וראו בו צמח ממריץ ממדרגה ראשונה.
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לו עוצמת פעילות גבוהה והוא משמש בעיקר לטיפול חיצוני בדלקות וכאבים של מערכת השלד.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
פרי

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מאלחש (חיצוני), מחמם (חיצוני), מייזע, ממריץ קיבה, ממריץ/מחמם, מעודד הרזיה, מעורר, מפיג גזים, משפר זרימת דם היקפית.

שימושים מקובלים עיקריים
כאבי מפרקים/שרירים (חיצוני), ליקויים באספקת הדם ההיקפית.

שימושים מקובלים משניים
הרזיה (תמיכה), חולשת מערכת העיכול, כאבי מפרקים/שרירים, עוויתות שרירים (חיצוני), קשיי עיכול (דיספפסיה), קשיי עיכול עם גזים, שיגרון (ראומטיזם), תת-חומציות בקיבה.

איכויות
חריף מאד, חם, יבש.

השפעה רפואית
מעצים את היאנג,מחמם ומייבש לחות:
- חוסר יאנג בטחול: חוסר תיאבון, שלשול, כאב בטן, גזים, עייפות, בחילות.
- חוסר יאנג בלב ובכליות: גפיים קרות, תשישות, תת חום, כהות חושים, סחרחורת.
- חסימות רוח-לחות-קור: כאבי מפרקים,שרירים ועצבים.

מניע דם וצ'י:
- משפר את זרימת הדם ומטפל בקור בגפיים.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: capsaicin, dihydrocapsaicin, homocapsaicin עד 1.5% במינים השונים.
תרכובות איזופרנואידיות:
- קרוטנואידים: capsanthin, capsorubin, carotene, lutein
- ספונינים טריטרפנואידיים: capsicidins
אלקלואידים.
חומצות אמינו: arginine, cystine, histidine, leucine, lysine, serine, threonine, valine
מינרלים: אשלגן, סידן.
ויטמינים: ויטמין C, ויטמין A.
יסוי קליני שנערך בתאילנד (2003) בדק את ההשפעה של 5 גרם של הצמח על התגובה של הגוף לגלוקוז ועל קצב חילוף החומרים של נשים תאילנדיות. הנשים שתו תמיסת גלוקוז עם או בלי הצמח ולאחר מכן נבדקו רמות הגלוקוז בדמן. נמצא כי העלייה ברמת הגלוקוז בדם 30 דקות לאחר צריכה של הצמח הייתה נמוכה יותר באופן משמעותי (20.6% פחות) מאשר בנשים שלא צרכו את הצמח. עוד נמצא כי קצב חילוף החומרים היה גבוה משמעותית בנשים שצרכו את הצמח, והוא נותר כך במשך 30 דקות לאחר צריכתו.1

ניסוי קליני גרמני (2001) אקראי ובסמיון כפול בדק את ההשפעה של פלסטר המכיל את הצמח על 154 בני אדם שסבלו מכאבים לא ספציפיים בגב למשך שלושה שבועות ובהשוואה לפלסבו. רק מטופלים אשר אצלם חל שיפור של 30% או יותר במדדים שונים של כאב הוגדרו כמגיבים לטיפול. בניסוי נמצא כי בקבוצת המחקר 60.8% מהמטופלים הגיבו לטיפול בהשוואה ל 42.1% בלבד בקבוצת הפלסבו. תופעות לוואי, בעיקר קלות ולא מזיקות, דווח ב-15 מהמטופלים בצמח לעומת 9 בקבוצת הפלסבו.2

משני מחקרים שערכה קבוצת מחקר קנדית (1999) עולה כי צריכה של הצמח מפחיתה את התיאבון ואת ספיגת החלבון והשומן בנשים יפניות, וכמו כן מפחיתה את קליטת האנרגיה בגברים בני הגזע הלבן (Caucasian). השפעה זו קשורה, ככל הנראה, לעליה בפעילות מערכת העצבים הסימפטטית בגברים לבנים.3

ניסוי קליני שנערך בסינגפור (1995) בדק האם לצריכה של 20 גרם מהצמח בליווי כוס מים יש השפעה מגנה מפני נזק שנגרם מנטילה של 600 מ"ג אספירין חצי שעה מאוחר יותר. קבוצת הביקורת קיבלה רק אספירין ללא הצמח. הניסוי התבצע על 18 מתנדבים בריאים אשר עברו שתי בדיקות אנדוסקופיה שנמצאו כנורמליות לפני הניסוי. 6 שעות לאחר צריכת האספירין התבצעה בדיקת אנדו-סקופיה ובה נמצא כי על פי מדד הערכה היתה הפגיעה החציונית (מונח סטטיסטי) ברירית מערכת העיכול ברמה של 1.5 בקבוצת המחקר לעומת פגיעה ברמה 4 בקבוצת הביקורת. החוקרים הסיקו כי לצמח פעילות מגנה על מערכת העיכול (Gastroprotective) בבני אדם.4 לחומר הפעיל Capsaicin שבצמח מיוחסת השפעה על מערכת הדם, על שרירים חלקים ועל מנגנוני ויסות החום, כמו גם השפעה מורכבת על מערכת העיכול.5
1. J Med Assoc Thai. 2003 Sep;86(9):854-60.
2. Arzneimittelforschung. 2001 Nov;51(11):896-903.
3. Br J Nutr. 1999 Aug;82(2):115-23.
4. Dig Dis Sci. 1995 Mar;40(3):580-3.
5. Crit Rev Toxicol. 1982 Oct;10(4):321-39.