צמח עשבוני נפוץ ממשפחת המצליבים, הגדל באזורים רבים באירופה, באפריקה ובאסיה. הוא נאסף למטרות רפואיות בסיום תקופת הפריחה ועם הבשלת הפירות הקטנים בעלי המראה הייחודי, אשר נתנו לצמח את שמו.
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לו עוצמת פעילות עדינה והוא ניתן לנטילה לפרקי זמן של עד שלושה חודשים בעת הצורך.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלווה
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחטא (דרכי השתן), ממריץ/מניע, מצמת, נוגד דלקת, נוגד שלשול, סופח, עוצר דימום.
שימושים מקובלים עיקריים
דימומים לא תקינים מהרחם, וסת שופעת, לידה (תמיכה)*.
שימושים מקובלים משניים
דימומים מהאף, הפרשות וגינליות, ורידי רגליים תפוחים וכואבים, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), טחורים (חיצוני), כאבי מחזור, כיב פפטי (אולקוס), פציעות (חיצוני), שלשול (אקוטי).
* הצמח מותווה לעצירת הדימום, כיווץ הרחם ועזרה בפליטת השלייה בתום תהליך הלידה.
בטיחות וזהירות
לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד. מינון יתר עלול לגרום לדפיקות לב מואצות ולעלייה/ירידה בלחץ הדם; הצמח אינו מיועד לשימוש ארוך טווח (מעל שלושה חודשים).
הריון: קיים חשש לפגיעה בעוברים (מחקרים שנעשו בבעלי-חיים. לא ברורה מידת הרלוונטיות לבני-אדם).
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש במהלך תקופת ההנקה, אולם יש לעשות כן במשנה זהירות ותחת פיקוח מקצועי.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: (מהצמח הטרי בלבד) 1:3, 45% אלכוהול, 4-2 מ"ל TID.
חליטה: 5-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
