מוצאו של הצמח באירופה והוא משתייך למשפחת הערטניתיים.
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לברברית המצויה עוצמת פעילות בינונית, והוא מותווה בעיקר לטיפול במצבים זיהומיים של כיס המרה ושל מערכת העיכול.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
קליפת הגזע, שורש.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
אנטי-פרזיטי, מוריד חום, ממריץ מרה, ממריץ/מניע, משלשל עדין, נוגד זיהום, סופח.

שימושים מקובלים עיקריים
אבני מרה, דלקת כיס/דרכי המרה, קנדידה רב-מערכתית.

שימושים מקובלים משניים
אקזמה, אקנה, זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, טפילים חד-תאיים, עצירות, פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, שלשול (אקוטי).

בטיחות וזהירות
לא ידוע על תופעות לוואי; יש לנקוט זהירות בשימוש במצבים של שינויים היסטולוגיים בכבד (כגון מחלת כבד חריפה, שחמת, צהבת ויראלית), דלקת זיהומית של כיס המרה, מחלת גילברט וסרטן הכבד; מינון יתר עלול לגרום לישנוניות, גירוי בעור ובעיניים, בחילות, שלשולים והפרעות שתן.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההיריון.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההנקה.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 4-2 מ"ל TID.
תמצית יבשה : 5:1 , 200-100 מ"ג TID.
מרתח: 2-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה:20%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מריר, קריר, יבש.

השפעה רפואית
מסלק לחות חמה, עוצר הפרשות:
- לחות חמה במעיים: יציאות דחופות עם תחושת שריפה, יציאות דמיות, דיזנטריה, אמבות, סלמונלה, קנדידה.
- לחות חמה במחמם התחתון: זיהומים באברי המין עם הפרשה צהובה.
- לחות חמה בכבד ובכיס המרה: בחילות, כאב ראש, כאב בצד הבטן הימני העליון, צהבת, חוסר שקט, חום.
- אש בקיבה: רעב, צימאון לשתיה קרה, כיבים בפה, חניכיים מדממות.

מניע צ'י הכבד ומפחית גודש בכבד:
- תקיעות צ'י בקיבה ובכבד עם לחות חמה בקיבה: כאב בטן, עצירות או שלשול, עייפות, חוסר תיאבון, בחילות, מצב רוח ירוד, כאב בצד ימין ובגב אמצעי.

מניע דם, מסלק גודש וממתן את המחזור:
- תקיעות דם בורידים: דליות, טחורים, עצירות, עייפות.
- תקיעות דם ברחם: מחזור גדוש עם כאב עמום באגן ותחושת כבדות, כאבי מחזור.

הערות
דומה לצמחים הסינים HUANG BAI ו- HUANG LIAN .
אלקלואידים: איזוקוינוליניים (עד 13%) - Isotetrandrine, berberine, palmatine, oxycantnine, jattorrhizine, berbamin .
מינרלים: סידן, ברזל, מגנזיום, אשלגן.
חומרים נוספים: Chelidonic Acid.
מעט מחקרים נערכו על מין זה. כולם התבצעו בניסויים על בעלי חיים ומרביתם נערכו באיראן.

מחקר איראני (2005) שנערך בחולדות מציג דיווח על פיו תמצית מימית של פירות הצמח הינה בעלת אפקט מועיל על המערכת הקרדיו-וסקולרית וכן מערכת העצבים. על פי החוקרים התמצית עשויה להועיל בטיפול ביתר לחץ דם, טכיקרדיה והפרעות עצביות מסוימות כגון אפילפסיה.1

במחקר איראני נוסף (1999) שנערך על המעי העקום של שרקן (קביה) בתנאי מעבדה נמצא כי תמצית מימית של פירות הצמח הינה בעלת פעילות אנטי-היסטמינית וכן אנטי-כולינרגית (מונח המתייחס לבלימת הפעילות של אצטילכולין בתוך מערכת העצבים הפאראסימפטתית).2

מחקר בולגרי (1996) הראה כי לתמצית אלכוהולית שהופקה משורשי הצמח פעילות אנטי-דלקתית בשימוש מקומי כנגד בצקת בכף רגל של בעלי חיים שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוימים.3


1. J Ethnopharmacol. 2005 Oct 31;102(1):46-52.
2. J Ethnopharmacol. 1999 Feb;64(2):161-6.
3. Int J Immunopharmacol. 1996 Oct;18(10):553-61.