הצמח מוכר במסורות הרפואיות העתיקות של ארצות שונות באירופה, באסיה ובאמריקה.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת לענת האסינת לבעלת עוצמת פעילות בינונית, והוא מקובל במיוחד לטיפול בהפרעות בתפקודי כיס המרה המשולבות בהפרעות עיכול (Biliary Dyskinesia). הלענה היא אחד מצמחי הבחירה החשובים גם לטיפול בתולעי מעיים. החומרים הפעילים בהקשר זה הם קרוב לוודאי ה-Sesquiterpene Lactones.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלים ופרחים.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מגביר תיאבון, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, ממריץ מרה, ממריץ/מניע, מפיג גזים, מרומם, משלשל עדין, קוטל תולעי מעיים.
שימושים מקובלים עיקריים
חוסר תיאבון (אנורקסיה), קשיי עיכול (דיספפסיה), תולעי מעיים.
שימושים מקובלים משניים
אבני מרה, אי-סדירות מחזור חודשי, אל-וסת (אמנוריאה), אנורקסיה נרווזה, בחילות, דיכאון, כבד שומני, עצירות, קשיי עיכול עם גזים, תשישות וחולשה, תת-חומציות בקיבה.
בטיחות וזהירות
הצמח שייך למשפחת המורכבים. יש לנקוט זהירות בטיפול באנשים בעלי רגישות ידועה; הצמח לא מתאים לשימוש במצבים של חומציות יתר או כיבים פפטיים; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; 2.5 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההיריון.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההנקה.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 4-2 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 200-100 מ"ג TID.
חליטה: 1-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-15%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
