Arnica montana - ראן בוטניקס

אינדקס צמחי מרפא

הצמח שייך למשפחת המורכבים ומוצאו באירופה ובמערב אסיה.
ברפואת הצמחים המודרנית נמנעים על פי רוב משימוש פנימי בצמח, הנחשב לרעיל ולפעיל ביותר. אך בשימוש חיצוני, כקומפרס, כמשחה או כג'ל הצמח נפוץ ביותר בשימוש, והוא נחשב ליעיל ביותר בהקלה במקרים של חבלות ושטפי דם.
הרבליסטים מעטים, המיומנים בשימוש בצמח, נוהגים לעשות בו גם שימוש פנימי במינונים ובריכוזים נמוכים ביותר. בהומיאופתיה נפוצה מאד בשימוש פנימי התמצית במיהולים הומיאופטיים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
פרחים

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחזק כלי-דם (חיצוני), מטפל בחבורות ובשטפי דם (חיצוני), נוגד דיכאון.

שימושים מקובלים עיקריים
הלם (טראומה), חבורות (חיצוני).

שימושים מקובלים משניים
דיכאון, ורידי רגליים תפוחים וכואבים (חיצוני), כאבי מפרקים/שרירים (חיצוני), נקעים (חיצוני), שטפי דם (חיצוני).

בטיחות וזהירות
יש לנהוג זהירות מרבית בשימוש פנימי, ורק ע"י בעל מקצוע מיומן ומנוסה; הצמח אסור בשימוש חיצוני על רקמה רירית או פגועה (עיניים, פה, חתכים, פצעים וכו'); מדד רעילות LD 50: בניסוי עם חולדות; 5 גרם לכל קילו משקל. בניסוי עם עכברים; 0.12 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההיריון.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההנקה.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:5, 45% אלכוהול. 10–3 טיפות במעט מים TID.
כחלק מפורמולה: 5%-15%.
בשימוש חיצוני: 10%-20% בבסיס מתאים.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מתקתק, מריר, ניטרלי עם אפקט מקרר.

השפעה רפואית
מחזק את צ'י הלב ומניע את דם הלב:
- חולשת צ'י הלב: פלפיטציות, מועקה בחזה, קוצר נשימה, עייפות וחולשה.
- תקיעות צ'י ודם בלב: כאבים בחזה, חרדות.

מחזק את יאנג הלב, ממריץ זרימה ומסלק קור:
- חוסר יאנג בלב: צמרמורות, גפיים קרות, שפתיים סגלגלות, שתן מועט, נשימה חלושה, דיכאון, חולשת שריר הלב.
- חסימת פתחי הלב בליחה: אדישות, דיכאון, בלבול, ירידה בפעילות הקוגניטיבית, פרפלגיה, המיפלגיה לאחר השלב החריף של השבץ.
- התמוטטות היאנג: קור בגוף, איבוד הכרה, שלשול.

תרכובות פנוליות:
- תרכובות פלבונואידיות: eupafolin, quercetin, luteoiln.
- קומרינים: scopoletin, umbelliferone.
תרכובות איזופרנואידיות:
- ססקוויטרפנים: helenalin.
- סטרולים.
אלקלואידים: פירוליזידינים.
שרפים ואולאורזינים.
תרכובות פוליסכרידיות: inulin.

הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

מחקרים הראו כי למרכיבים ססקוויטרפנים לקטוניים שבצמח פעילות נוגדת דלקת, המתחוללת באמצעות מנגנונים אימונולוגיים. אחד הפעילים שבחומרים אלו הוא הלנלין.1

מחקר מודרני עדכני מצביע כל כך שהססקוויטרפנים לקטוניים המהווים את המרכיב העיקרי בפרחי הארניקה, יעילים בטיפול במחלות מפרקים. השפעתם זו נעשית על ידי עיכוב "התרגום" (שלב בשכפול חומר גנטי) של הגורמים האימונולוגיים NF-kappa B and NF-AT.2

תמצית מתנולית של פרחי ארניקה הדגימה פעילות אנטי בקטריאלית כנגד 8 מיני חיידקים אנארוביים, וכן כנגד מספר מיני חיידקים אירוביים פקולטטיביים, האופייניים לזיהומי ניתוחים דנטליים.3

במחקר קליני פתוח שנערך במשך שש שבועות בהשתתפות 79 חולי דלקת מפרקים ניוונית (OA) של הברך, נבדקה השפעת יישום חיצוני של ג'ל ארניקה במקרים קלים עד בינוניים בחומרתם. התכשיר הוכח כבטוח לשימוש, יעיל ועם מיעוט תופעות לוואי. 87% מבין משתתפי הניסוי דירגו את התכשיר כ'טוב' או 'די טוב'. 5 חולים דיווחו על תופעות מקומיות, כולל מקרה בודד של תגובה אלרגית לחומר.4

במחקר קליני אקראי, מבוקר וכפול סמיות בו נטלו חלק 89 חולים הסובלים מאי-ספיקת ורידים כרונית משמעותית, נבדקה יעילות הטיפול של ג'ל ארניקה (המכיל 20% תמצית ארניקה) ביישום חיצוני. לאחר 3 שבועות של שימוש בג'ל חל שיפור משמעותי בקבוצת הניסוי באופן יחסי לקבוצת הביקורת במדדים של: "תחושת רגל כבדה", בצקת וטונוס הוורידים. יעילות הצמח בטיפול בתסמיני דליות מוסברת בהשפעתו המיטיבה כנגד בצקות.5

1. Hall, H. et Al. (1979) J. Pharm. Sci. , 68.537
2. Merfort I. Forsch Komplemen. Klass Naturheilkd. 2003 Apr;10 Suppl 1:45-8.
3. Iauk I. et al. Phytother Res. 2003 Jun;17(6):599-604.
4. Kneusel O et al. Adv Ther. 2002 Sep-Oct;19(5):209-18.
5. Quarz P et al. 6th Phytotherapy Congress, Berlin, Oct 5-7 1995.

B.H.P (1983) p. 30-31
Merck Index 9th Edn. (1976) p. 815
P 217- Martindale 27th Edn.