הצמח גדל באירופה, באסיה ובארה"ב.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הצמח לבעל עוצמת פעילות בינונית, והוא מותווה בעיקר לשימוש קצר מועד בזיהומים אקוטיים של דרכי השתן.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלים

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחטא (דרכי השתן), מצמת.

שימושים מקובלים עיקריים
זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי).

שימושים מקובלים משניים
דלקת הערמונית, שלשול (אקוטי).

בטיחות וזהירות
תופעות לוואי אפשריות הן גירוי של דרכי העיכול, תחושת אי נוחות בבטן, התכווצויות ועצירות; מינון גבוה עלול לגרום לבחילות ולהקאות. באופן כללי הצמח אינו מיועד לשימוש ארוך טווח. בשל תכולת הטאנינים הגבוהה, עדיף להימנע משימוש במקרים של עצירות, אנמיה (כתוצאה מחוסר ברזל) ותת תזונה; יש לנקוט זהירות בשימוש בצמח במצבים דלקתיים או כיביים בדרכי העיכול. יש ליטול את הצמח בנפרד מתוספי ברזל, ויטמין B1 ותרופות/צמחים המכילים אלקלואידים דוגמת תרופות המכילות אפדרין, אטרופין או קודאין, תרופות להרחבת סימפונות, טיילנול, אקמול; אין להשתמש בצמח במשלב עם תרופות משתנות; הצמח אסור לשימוש בזמן מחלת כליות אורגנית ובילדים מתחת לגיל 12.
הריון: הצמח אסור לשימוש בתקופת ההיריון.
הנקה: הצמח אסור לשימוש בתקופת ההנקה.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
תמצית יבשה תקנית: 20% ארבוטין, 150-300 מ"ג TID.
חליטה: 2-4 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
קר, יבש.

השפעה רפואית
מסלק לחות חמה, מפסיק הפרשות:
- לחות חמה בכליות ובשלפוחית: השתנה דחופה, תכופה וכואבת, זיהומים בדרכי השתן.
- לחות חמה במעי הגס: יציאה כואבת, דחופה עם דם או מוגלה, דיזנטריה, קוליטיס, אנטריטיס.
- לחות חמה במחמם התחתון: הפרשות וגינליות צהובות עם ריח חריף, השתנה דחופה כואבת, זיהומים באיברי המין עם הפרשות.

סופח ומפסיק הפרשות ודימומים:
- דימום בשתן, בצואה, בכיח ומטחורים.
- שלשולים.
- הפרשות מאיברי המין.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: הגליקוזידים (3%-5%) arbutin, methylarbutin.
- טאנינים (6%-20%).
ניסוי קליני שנערך ברוסיה (2006) בדק את ההשפעה של תמצית מעלי הצמח על 42 מתנדבים שאובחנו כחולי סוכרת מסוג II. במהלך ארבעת שבועות הניסוי, נטלו המטופלים 250 מ"ג מהתמצית שלוש פעמים ביום כ-15-30 דקות לפני הארוחה עם 100 מ"ל מים. לפי תוצאות הניסוי ירדו רמות הגלוקוז בדם לאחר צום בממוצע מ- 143 מ"ג/ליטר ל-104 בלבד (27.3%), כאשר בקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו לא נצפה שינוי בעל חשיבות סטטיסטית (ירידה מ- 138 מ"ג/ליטר ל- 126, 8.7%). בנוסף, גרמה התמצית לירידה ברמות אנזימי הכבד ALT, AST ו-GGT, נתון שעל פי החוקרים מעיד על פעילותה האנטי-דלקתית של התמצית בנוסף לפעילות האנטי-דיאבטית.1

ניסוי קליני שנערך בגרמניה (2003) בארבעה בני אדם מצא כי Arbutin, מרכיב פעיל מהצמח, גורם לשחרור של Hydroquinone בשתן. Hydroquinone הוא חומר בעל פעילות אנטי-ספטית.2

תמצית מימית של הצמח הציגה פעילות משתנת (Diuretic) בחולדות. הבדיקות הפרמקולוגיות הראו שחלה עלייה בכמות השתן בחולדות שקיבלו את התמצית.3

מחקר יפני (2001) מצא כי תמצית של הצמח שיפרה את הביצועים של האנטיביוטיקה Oxacillin בפעילותה כנגד החיידק Staphylococcus aureus שנמצא עמיד בפני האנטיביוטיקה Methicillin. המרכיב הפעיל מהתמצית, Corilagin, פעל בסינרגיה עם Oxacillin כאשר הוסף לתרבית החיידקים. עם זאת הוא לא נמצא יעיל כנגד חיידקים נוספים שנבדקו.4

בניסוי בבעלי חיים שנערך ביפן (1992) נמצא כי תמצית מימית של הצמח שיפרה את הפעילות של משחת Dexamethasone כנגד קונטאקט דרמטיטיס (Contact Dermatitis) שנגרם כתוצאה מחשיפה ל- Picryl chloride, חומר נפיץ הידוע כרעיל ומסוכן ומשמש בדרך כלל בניסויי רגישות העור על עכברים - וזאת מבלי להחמיר את תופעות הלוואי. עם זאת, למשחה שהכילה 2% מתמצית הצמח בלבד לא הייתה השפעה על התגובה האלרגית-דלקתית.5
1. Georgian Med News. 2006 Dec;(141):66-72.
2. Phytomedicine. 2003;10 Suppl 4:58-60.
3. Phytother Res. 1999 May;13(3):222-5.
4. Antimicrob Agents Chemother. 2001 Nov;45(11):3198-201.
5. Yakugaku Zasshi. 1992 Sep;112(9):673-7.

B.H.P. (1983) p. 29-30