זהו צמח חד שנתי ממשפחת הסוככיים, הנפוץ במזרח התיכון ובצפון אפריקה. הוא נאסף למטרות רפואיות בין אוגוסט לנובמבר.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת האמיתה הקיצית לצמח בעל עוצמת פעילות חזקה. על הלב השפעתו אינה מיידית, אלא נבנית בהדרגה, והוא מותווה לנטילה בין התקפים של תעוקת חזה בכוונה למנוע אותם. לא ידוע על סבילות כלשהי שמפתח הגוף כלפי הצמח.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
זרעים
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחזק לב, מכייח אקטיבי, ממריץ/מניע, מרחיב עורקים כליליים, משתן אנטיליתי, נוגד עווית.
שימושים מקובלים עיקריים
אבנים בדרכי השתן, אסטמה, תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס).
שימושים מקובלים משניים
אבנים בכליה, ברונכיטיס (אקוטי), ברונכיטיס (כרוני), חולשת שריר הלב, מחלות לב וכלי דם (מניעה וטיפול).
בטיחות וזהירות
הצמח מגביר רגישות לקרינה (פוטוטוקסי). יש לנקוט משנה זהירות עם אנשים בהירי עור או בעלי עור רגיש בעת חשיפה לשמש או לקרינת UV; מינון יתר עלול לגרום לבחילות, כאבי ראש, נדודי שינה ועלייה באנזימי הכבד; הצמח עלול להפריע לפעילות תרופות לטיפול בהפרעות קצב לב המכילות דיגוקסין, באופן שסימפטומים אשר נעלמו בעקבות השימוש בתרופה עלולים לחזור. במקרה כזה יש להפסיק השימוש ולפנות לרופא; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; 2 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך ההיריון.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך ההנקה.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול. 1-0.5 מ"ל TID.
חליטה/מרתח : 2-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 15%-20%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר