מוצאו של מין זה של אכילאה באירופה והוא מתאפיין במגוון גדול של חומרים פעילים, המקנה לו השפעה רפואית על טווח רחב של בעיות רפואיות במערכות שונות בגוף. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת האכילאה לצמח עדין, המתאים גם לטיפול בילדים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

עלווה, פרחים

השפעה ידועה בספרות המקצועית

מוריד חום, מוריד לחץ דם, מחטא (חיצוני), מוריד רמות שומנים/כולסטרול בדם, מחזק שלפוחית השתן, מטפל בפציעות (חיצוני), מייזע, ממריץ מרה, ממריץ/מניע, מריר/ארומתי, מעודד התחדשות רקמות, מפחית ליחה, מצמת, נוגד דלקת, נוגד עווית, נוגד קרישה, נוגד שלשול, סופח, עוצר דימום.

שימושים מקובלים עיקריים

זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, חום גבוה, לחץ דם גבוה.

שימושים מקובלים משניים

דימומים ודלקות בחניכיים (חיצוני), דימומים לא תקינים מהרחם, דימומים מהאף, דליות, דליפת שתן, דלקת הערמונית, הפרשות וגינליות, הרטבת לילה, השתנה תכופה/דחופה, וסת שופעת, ורידי רגליים תפוחים וכואבים, זיהומים ודלקות במערכת הרבייה, טחורים, טחורים (חיצוני), יתר כולסטרול, יתר קרישות הדם, כיבים בחלל הפה (אפטות), מחלות כליה, מחלות לב וכלי דם (מניעה וטיפול), עוויתות שרירים, פציעות (חיצוני), שלשול (אקוטי), תסמונת קדם וסתית (PMS), תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס), תסמונת המעי הרגיז (IBS).

בטיחות וזהירות

הצמח שייך למשפחת המורכבים. יש לנקוט זהירות בטיפול באנשים בעלי רגישות ידועה; לא נצפתה רעילות כלשהי בשימוש בצמח במינונים הרפואיים המקובלים.

הריון: אסור לשימוש. מניסויים שנערכו בבעלי חיים עולה חשש לפגיעה בעוברים, אם כי לא ברורה מידת הרלוונטיות לבני אדם. תכולת הטויון במינים שונים של אכילאה מחייבת משנה זהירות בשימוש בזמן ההריון.

הנקה: אפשר להשתמש בצמח בתקופה זו, אולם יש לעשות כן במשנה זהירות ותחת פיקוח מקצועי.

אופני שימוש ומינונים

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
חליטה: 2-4 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר.

איכויות
מעט מריר, ארומטי, קריר, יבש.

השפעה רפואית
מניע דם, מסלק גודש וממתן את המחזור, סופח, מסלק ליחת לחות ומפסיק הפרשות ודימומים:
- תקיעות דם בוורידים: דליות, רגליים כבדות או כאבי רגליים לאחר עמידה מושכת, התכווצויות של שרירי הרגליים בלילה, טחורים.
- תקיעות דם ברחם: תחושת כובד באגן וכאב עמום תמידי, וסת ארוכה עם דימום רב (מנורגיה), כאבי מחזור.
- דימומים פסיביים פנימיים וחיצוניים: פה, אף, מעיים, שתן, רחם.
- הפרשות וגינליות, שלשול.

מניע ומחזק את צ'י השלפוחית והכליה:
- חולשת צ'י הכליות: השתנה תכופה, כאבי גב תחתון, מחזור לא סדיר, דליפת שתן, אבנים בדרכי השתן.
- תקיעות צ'י הכליות עם רעילות כללית: כאבי ראש, שתן עם ריח חריף, כאבים כלליים.

מניע את הצ'י, מקל על מתח, כאבים והתכווצויות:
- תקיעות צ'י הלב (עליית יאנג הכבד): קוצר נשימה, סחרחורות, כאבי ראש, תעוקת חזה, יתר לחץ דם.
- תקיעות צ'י המעיים: כאבי בטן, גזים.
- תקיעות צ'י השלפוחית: שתן מועט, השתנה תכופה, הרטבת לילה.
- תקיעות צ'י הרחם: תסמונת קדם וסתית, כאבי מחזור.
- תקיעות צ'י הקיבה, הכבד וכיס המרה: הפרעות עיכול, כאבים עוויתיים, חוסר תיאבון.

מיזע, מסלק רוח חום ורוח קור, מוריד חום:
- רוח חום\קור: חום גבוה, כאבים, חוסר שקט.

עוזר לאיחוי רקמות ומטיב עם העור:
- פצעים מוגלתיים, כיבים, פיסטולות, דלקות עיניים.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: eugenol ,salicylic acid, ונוספים.
- תרכובות פלבונואידיות: rutin ,apigenin ,luteolin ,artemetin ונוספים.
- טאנינים

תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: azulenes ,camphor ,thujone ונוספים.
- ססקוויטרפנים: borneol ,achillin ,millifolide ונוספים.
- סטרולים
אלקלואידים: achilleine ,stachydrine ,achiceine ונוספים.

הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
מחקר אוסטרי חדש (2007) מצא כי לתמצית הצמח פעילות מפחיתת חום ודלקת (Anti-phlogistic) בתנאי מעבדה (in vitro). החוקרים קבעו, כי יש לייחס חלק מפעילות זו לעיכוב היווצרותם של חלבונים שונים הקשורים בתהליך הדלקתי.1 קבוצת המחקר האוסטרית (2006) מצאה גם כי למקטע הפלבונואידי של הצמח השפעה נוגדת עווית על המעי העקום (Ileum) של בעלי חיים (קביות).2

מחקר שנערך בברזיל (2006) בדק את ההשפעה של תמצית מימית של חלקי הצמח העיליים על חולדות לאחר שהולעטו בחומרים הגורמים לכיבים עיכוליים. נמצא כי התמצית מגנה על רירית המעי מפני פגיעה אקוטית, ומסייעת בריפוי נזקים כרוניים. במקביל לממצאים אלו לא נצפו סימני רעילות כלשהי של תמצית הצמח גם בתום טיפול ממושך.3

מחקר שנערך בפקיסטן (2006) בסוגים אחדים של בעלי חיים מצא כי לתמצית הצמח פעילות מגנה על הכבד (Hepato-protective). מתן של התמצית (300 מ"ג/ק"ג) לפני חשיפת עכברים לרעלים הפחיתה את אחוז התמותה שלהם מ-100% ל-40%. בבדיקות נוספות של הכבד נמצא כי התמצית מנעה פגיעות מבניות ותפקודיות באיבר. החוקרים משערים, כי חלק מפעילות זו של הצמח היא תוצאה של חסימת תעלות סידן.4

מחקר קנדי (2006) בדק את מנגנון הפעולה נוגד הגידולים של פלבונואיד שבודד מן הצמח בשם Casticin. נמצא כי פלבנואיד זה פועל בכמה מנגנונים על מנת לגרום לעיכוב בגדילת התאים ולעידוד תהליך של אפופטוזיס (מוות תאי). החוקרים משערים כי Casticin עשוי לשמש בעתיד לטיפול במצבים סרטניים.5

מחקר טורקי (2003) בתנאי מעבדה (in vitro) מצא כי לשמן האתרי של הצמח פעילות נוגדת-חמצון כנגד מספר רעלנים ידועים, כמו גם פעילות אנטי-בקטריאלית כנגד מספר חיידקים נפוצים.6
1. J Ethnopharmacol. 2007 Sep 5;113(2):312-317. Epub 2007 Jul 3.
2. Arzneimittelforschung. 2006;56(8):582-8.
3. J Ethnopharmacol. 2006 Sep 19;107(2):277-84. Epub 2006 Mar 22.
4. Phytother Res. 2006 Jul;20(7):546-51.
5. Cancer Lett. 2006 Oct 28;242(2):180-90. Epub 2006 Jan 4.
6. J Ethnopharmacol. 2003 Aug;87(2-3):215-20.