Sophora flavescens

תרכובות פנוליות: 
- תרכובות פלבונואידיות: kushenin
אלקלואידים: קוינוליזידיניים דוגמת matrine, oxymatrine, aloprine

על פי מקור סיני משנת 1990 נמצאו הצמח ואלקלואידים המופקים ממנו כיעילים בטיפול בסרפדת, אקזמה אקוטית ומחלות עור דלקתיות נוספות.1

אלקלואיד אשר בודד מהצמח הדגים השפעה מעכבת על נפיחות מקומית.2

מחקר יפני משנת 2003, אשר נערך במטרה לזהות חומרים מעכבי גרד, בחן תמציות כוהליות של שבעה צמחים שונים הידועים כמשמשים לטיפול במחלות עור. בניסוי שנערך בעכברים עם מודלים מושרים של גרד אקוטי וכרוני, התמצית אשר הופקה מצמח הסופורה נמצאה כיעילה ביותר מבין התמציות שנבדקו, וזאת במינון של 200 מ"ג\ק"ג בנטילה פומית. נמצא כי במינון זה עיכבה תמצית הצמח תגובת גירוד תלוית סרוטונין במודל מחקרי של דלקת עור אטופית. לא נצפתה השפעה שלילית על ביטויים תנועתיים של העכברים, וצוות החוקרים מציע כי תמצית הצמח עשויה לשמש כחומר נוגד גרד במצבים אקוטיים וכרוניים.3

השפעתו של הצמח נבדקה במחקר פתוח שכלל מעקב במשך 3 שנים אחר 14 חולים אסטמתיים כרוניים בגילים 22-70 שטופלו בתמצית הצמח. נמצא שיפור משמעותי באיכות החיים, בתסמינים הקליניים ובתפקוד ריאתי לאורך כל תקופת הניסוי. בנוסף נמצאה הפחתה משמעותית בשימוש בתרופות סטרואידיאליות סינטטיות ובמרחיבי סימפונות, עד כדי הפסקה מוחלטת בשימוש בהם בחלק מהמקרים. לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות משימוש בצמח, ומתקבל הרושם שהתמצית יעילה ובטוחה בטיפול באסטמה הכרונית.4,5

במחקר שנערך בביה"ח "הר סיני" בניו-יורק דווח כי הרכב צמחי הכולל תמציות של הצמחים סופורה, גנודרמה ושוש סיני נמצא יעיל כמו תרופות סטראידיאליות סינטטיות, אך ללא תופעות לוואי של עיכוב של רמות הקורטיזול בסרום והתפקוד החיסוני.

במחקר נטלו חלק 89 חולי אסטמה לא תלויי סטרואידים, שחולקו לשתי קבוצות ניסוי. הקבוצה הראשונה מנתה 45 חולים, שחלקם טופלו בכמוסות המכילות את הרכב הצמחים והיתר בפלצבו. קבוצת ניסוי שניה מנתה 46 חולים שקיבלו, חלקם, טבליות המכילות 20 מ"ג פרדניזון ויתרתם כמוסות פלצבו כביקורת. רמות הסרום של קורטיזול, ציטוקינים ונוגדני IgE עברו הערכה לפני ואחרי הטיפול, כמו גם הערכת תסמינים סובייקטיביים, תופעות לוואי ובדיקה ספירומטרית. התסמינים אשר נבדקו כללו תכיפות של שיעול, קוצר נשימה, צפצופי נשימה, יקיצה לילית ויקיצה עם שחר הנובעות מקוצר נשימה, אפיזודות של ריניטיס אלרגית ומידת הצורך בשימוש בתרופות מרחיבות סימפונות בשאיפה. כמו כן, נבדקו רמות של אאוזינופילים בדם והציטוקינים אינטרלוקין-5, אינטרלוקין-13 ואינטרפרון-Y.

בתום ארבעה שבועות הראו חברי שתי הקבוצות שיפור בתסמינים, בתפקוד הריאתי וברמות האאוזינופילים באופן שווה. יש לציין, כי בשתי הקבוצות רמות הקורטיזול שלפני הטיפול היו מעט נמוכות מהנורמה, דבר שכיח בקרב הלוקים באסטמה. עם זאת, לאחר הטיפול הראתה הקבוצה אשר קיבלה תרופות סטרואידיאליות סינטטיות עיכוב בציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל, אשר התבטא בירידה תלולה יותר ברמות הקורטיזול. לעומתה, הראתה קבוצת המטופלים אשר קיבלו את הטיפול הצמחי חזרה לרמות נורמליות של קורטיזול בסרום. בנוסף, בתום 4 שבועות נצפתה בקרב חברי הקבוצה שקיבלה פרדניזון עלייה משמעותית במשקל, בעוד הקבוצה שטופלה בצמחים לא הראתה עלייה שכזו. כמו כן נמצא כי בקבוצה אשר קיבלה את הטיפול הצמחי הייתה הפחתה משמעותית של רמות אינטרלוקין-3 ואינטרלוקין-5, וכן עלייה בערכי אינטרפרון-Y (חומר אנדוגני בעל פעילות אנטי-ויראלית ומשפעלת חיסונית משמעותית), בעוד בקבוצת הפרדניזון היה עיכוב של אינטרפרון-Y. החוקרים סבורים כי ממצאים אלה מצביעים על השפעה משמעותית של ההרכב הצמחי על התגובה החיסונית בחולי אסטמה.6

הסופורה (Sophora flavescens) הינו צמח מקובל מאוד בשימוש ברפואה הסינית המסורתית כמסלק חום ולחות, בעוד שברפואת הצמחים המערבית המודרנית מוגדרת השפעה זו כנוגדת דלקת. בניסוי הנוכחי הצליחו לזהות פעילות נוגדת דלקת מובהקת, ובמסקנות המחקר נקבע כי ראוי להמשיך ולחקור את הנושא.7