חפש צמח:

Stevia rebaudiana

שם עברי: סטיביה

שם עממי: Candy leaf

זהו צמח ממשפחת המורכבים, שמקורו בדרום אמריקה. עליו שימשו במשך מאות שנים את הילידים בפרגוואי, בברזיל, בארגנטינה ובמדינות נוספות, כממתיק למשקאות המסווה את טעמם המר של צמחים אחרים בתערובות תה.
בשנות ה-70 של המאה ה-20 התירו ביפן את ייצורן של תמציות סטיביה ושל מוצרים המבוססים על הגליקוזיד הטהור. לקראת סוף שנות ה-80 היוו מוצרי סטיביה כ-50 אחוז משוק הממתיקים בארץ זו.
ל- Stevioside , הגליקוסיד המתוק העיקרי בסטיביה, תכונות פיסיקו-כימיות שלא ניתן למצוא בתחליפי סוכר ובממתיקים מלאכותיים אחרים, דוגמת עמידות בחום ובחומציות וכן אי גרימת תסיסה. כמו כן, החומר אינו מאבד את צבעו בעת חימום. מחקרים שונים הראו שצמח הסטיביה ומוצרים המופקים ממנו מתאימים לשימוש לסובלים מסוכרת וכי הערך הקלורי שלהם שואף לאפס.
גם לאחר שנים של שימוש בסטיביה במערב, לא נצפו כל השפעות בלתי רצויות. מחקרי בטיחות שנערכו בצמח העלו מסקנה חד-משמעית, לפיה לצמח ולמוצריו אין השפעה רעלנית כרונית או אקוטית כלשהי, וכי הוא מתאים לשמש כממתיק לבני-אדם. גם מבדקים לאיתור השפעה מוטוגנית של הצמח שללו כל השפעה כזאת. בנוסף לשימוש כממתיק, מחקרים שונים הראו כי הסטיביה מוריד לחץ דם ורמות סוכר בדם. לתמצית הצמח המרוכזת מתיקות הגבוהה פי 300 משל הסוכר והיא מעוטת טעם לוואי ומסיסה במים.

ברפואת הצמחים המודרנית נהוג לשלב את תמצית הצמח בפורמולות הכוללות תמציות צמחים בעלות טעם חזק במיוחד, או בפורמולות המיועדות לילדים, על מנת לשפר את טעמו של התכשיר.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

עלים

השפעה ידועה בספרות המקצועית

מוריד לחץ דם, מוריד רמות סוכר בדם.

שימושים מקובלים עיקריים

יתר סוכר בדם, לחץ דם גבוה, סוכרת.

שימושים מקובלים משניים

בטיחות וזהירות

אופני שימוש ומינונים

תמיסה מימית: 7-5 טיפות מקבילות ל- 1 כפית סוכר מבחינת דרגת המתיקות.
תמצית יבשה אבקתית המכילה 67% של הגליקוסידים המתוקים. להמתקת 100 מ"ל נוזל, יש צורך בכ- 25-50 מ"ג של חומר זה.
חליטה: 3-1 גרם.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

במבט סיני מסורתי
רכיבים פעילים
מחקרים
References

תרכובות איזופרנואידיות:
- דיטרפנים: גליקוזידים של נגזרת דיטרפנית המכונה steviol . עד כה זוהו 8 גליקוזידים של steviol, שני החשובים שבהם:
(stevioside (triglucosylated steviol
tetraglucosylated steviol - rebaudioside A
וכן: rebaudioside C, dulcoside A
- קרוטנואידים: beta-carotene
ויטמינים: פרו- ויטמין A, ויטמין B1, B2, B3, C
מינרלים: אשלגן, סידן, מגנזיום, זרחן,כרום, קובלט, מנגן,סלניום, צורן, אבץ.

במחקרים שנערכו בחולדות הודגם כי מרכיבי הצמח: Steviol, isosteviol, glucosilsteviol הפחיתו רמות ייצור הגלוקוז בחלקים הקורטיקליים של הכליה.1

במחקר קליני שנערך ב-16 מתנדבים בריאים עם תמציות מימיות של הצמח הודגם כי הן מגבירים את הסבילות לגלוקוז, ובו זמנית מורידות במידה משמעותית את רמות הסוכרבדמם.2

במחקר קליני מבוקר ומוצלב בו נטלו חלק 12 חולי סוכרת מסוג 2, הודגם כי מתן Stevioside גרם להפחתה של רמות הסוכר הפוסט-פרנדיאליות (שלאחר ארוחה) בדמם של החולים, ובכך תרם לשיפור משק הסוכר בחולים.3 החוקרים קובעים כי הגליקוזיד עשוי להיות בעל ערך לטיפול בסוכרת מסוג II.

ישנם דיווחים רבים על הצמח כמשפיע על לחץ הדם, בעיקר בבעלי חיים. בניסוי שנערך בחולדות הודגם כי הצמח יצר השפעה מרחיבת כלי דם בחולדות בריאות ובחולדות עם לחץ דם גבוה.4

מחקרים נוספים של אותה קבוצת מחקר בחולדות הצביעו על כך שהצמח הפחית לחץ דם והגביר את ההשתנה ואת הפרשת נתרן בשתן החיות.5,6

מחקר ברזילאי קובע כי סטיביה אינה מוטגנית ואינה גנוטוקסית. המחקר מוצא כי המרכיב stevioside אינו רעיל, כפי שהוכח במבחני רעילות אקוטיים שנערכו בבעלי חיים.7

בדיקות מוטגניות וכרומוזומליות מצביעות על כך שהרכיבים stevioside , steviol אינם מוטגניים במבדקי מבחנה.8

מתן הצמח לזכרי חולדות במשך חודשיים לא השפיע על רמת הורמוני התירואיד, על הערמונית ועל הלבלב של הזכרים, ולמעט ירידה במשקל בלוטת הזרע לא נצפתה השפעה כלשהי על פוריות החולדות.9

במחקר מעבדה שנערך באוגרים משני המינים (זכרים ונקבות) נמצא כי stevioside במינון גבוה (2.5 גרם\ק"ג משקל) לא השפיע על התפתחות האוגרים וגם לא על פוריותם.10

במחקר יפני מ-1995 נמצא כי מתן stevioside במינון 1 גרם\ ק"ג משקל\יום מהיום השישי ועד היום החמישה עשר להיריון של חולדות לא גרם אצלן לסימני רעילות כלשהם.11

ממצאי מחקר רוסי קובעים שמתן כרוני של תמצית סטיביה ברמת מתיקות השווה לסוכר, במשך חודשיים עד 10 חודשים, לא גרם לשינוי מטבולי או לשינוי מורפולוגי אורגני פנימי בבעלי החיים בניסוי. יצוין, כי מתן תמציות ברמות גבוהות עד כדי פי-50 מאלו גרם עיכוב ברמת הפעילות של הזרחון החמצוני בכבד של בעלי החיים שנבדקו.12

מתן Stevioside ברמות עולות של עד 15 גרם לק"ג משקל גוף לא גרם למוות של עכברים, חולדות ואוגרים. ה- LD50 של Steviol היה 6 גרם לק"ג באוגרים, בהם הוא התבטא בשינויים ניווניים בכליות, בשינוי ערכי קריאטינין וערכי חנקן בשתן ובדם.13

מחקר מ-1998 קובע כי מתן Steviol ברמות של 0.75 ו-1 גרם\ ק"ג\יום, הנחשבות לגבוהות ביותר, במשך 5 ימים לאוגרים בהריון, היה רעיל הן לאם והן לעובריה. מאידך, מתן Steviol ברמות של 0.25 גרם \ק"ג\יום, הגבוה פי 80 מהצריכה הנורמטיבית של בני אדם, לא היה בעל השפעה על מדדים הריוניים כלשהם. המחקר מסיק כי בהתייחס לרעילות בהריון, הן לאם והן לעובר, מתן מינון של 0.25 גרם steviol לק"ג משקל\יום נחשב לבטוח. עוד יצוין, כי מינון זה של Steviol נגזר מ-625 מ"ג של stevioside\ ק"ג משקל גוף\ יום, שהוא, כאמור לעיל, גבוה פי 80 מהמינון הנורמטיבי המומלץ לבני אדם (השווה ל- 7.938 מ"ג stevioside\ ק"ג משקל גוף\ יום).14

1. Yamamoto N, et al. Effect of steviol and its structural analogues on glucose production and oxygen uptake in rat renal tubules. Experientia 1985; 41(1):55–57.

2. Curi R, et al. Effect of Stevia rebaudiana on glucose tolerance in normal adult humans. Braz J Med Biol Res 1986; 19(6):771–74.

3. Gregersen S. et al. Metabolism. 2004 Jan;53(1):73-6.

4. . Melis MS. A crude extract of Stevia rebaudiana increases the renal plasma flow of normal and hypertensive rats. Braz J Med Biol Res 1996; 29(5):669–75.

5. Melis MS, et al. Effect of calcium and verapamil on renal function of rats during treatment with stevioside. J Ethnopharmacol 1991; 33(3):257–62.

6. Melis MS. Chronic administration of aqueous extract of Stevia rebaudiana in rats: renal effects. J Ethnopharmacol 1995; 47(3):129–34

7. Sousa M. Constituintes Quimicos Ativos De Planta Medicinais Brasileiras . Fortaleza, Brasil: Laboratorio de Produtos Naturais.

8. Suttajit M, et al. Mutagenicity and human chromosomal effect of stevioside, a sweetener from Stevia rebaudiana Bertoni. Environ Health Perspect 1993; 101 Suppl 3:53–56.

9. Oliveira-Filho RM, et al. Chronic administration of aqueous extract of Stevia rebaudiana (Bert.) Bertoni in rats: endocrine effects. Gen Pharmacol 1989; 20(2):187–91.

10. Yodyingyuad V, et al. Effect of stevioside on growth and reproduction. Hum Reprod 1991; 6(1):158–65.

11. Usami M et al. Eisei Shikenjo Hokoku. 1995;(113):31-5.

12. Smoliar VI et al. Vopr Pitan. 1992 Jan-Feb;(1):60-3.

13. Toskulkao C et al. Drug Chem Toxicol. 1997 Feb-May;20(1-2):31-44.

14. Wasuntarawat C et al. Drug Chem Toxicol. 1998 May;21(2):207-22.

- Kinghorn, A. D., Ph.D, Professor of Pharmacognosy, College of Pharmacy, Univ. of Illinois, Chicago (1992) - in "Food Ingredient Safety Review of Stevia. Rebaudiana Leaves".

- Kinghorn, A. D. & Soejarto, D. D. (1985) Economic & Medicinal Plant Research Vol. 1, 1-52.

- Phillips, K. C. (1987) Developments in Sweeteners, Vol. 3, p. 1-43.

- Planas, G. M. & Kuc, J. (1968) Science 162, p. 1007.

- Oliviera-Filho, R. M. at Al. (1989) Genearl Pharmacology, 20, p. 187-191.

- Procinska, E. at Al. (1984)Mutagenesis, 6, p. 165-167.

- Ishidate, M. at Al. (1984) Food Chemical Toxicology, 22, p. 623-6.