Tanacetum parthenium

תרכובות פנוליות:
- טאנינים
- תרכובות פלבונואידיות: 
luteolin, tanetin, apigenin, diosmetin, quercetin, jaceidin, jaceosidin
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים:
thujone, camphor, borneol, 1,8-cineole, pinenes, sabinene, umbellulone
- ססקוויטרפנים:
parthenolides, canin, artecanin, santamarin, chrysanthemolide, magnoliolide, chrysantemonin, reynosin, farnesene, germacrene
חומרים נוספים: pyrethrin, melatonin, polyacetylenes 

הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

מחקרים פרמקולוגיים שנערכו במטרה לפענח אופן הפעולה של הצמח, הראו שהוא מעכב ייצור פרוסטאגלנדינים.1

תמצית הצמח נמצאה גם כמעכבת הפרשה של סרוטונין מטסיות ומחלבונים שונים מתאים לבנים. לסרוטונין תפקיד עיקרי באטיולוגיה של מגרנה והפרשה מוגברת של חומרים מתאי דם לבנים קיימת בדלקת מפרקים שגרונית, דבר המצביע על אפשרויות הטיפול במצבים אלו עם הצמח.2

תכשיר מסחרי המתבסס על מיצוי בן-חרצית וזנגביל ומיועד לטיפול במגרנות, נבדק במחקר קליני על 29 אנשים הלוקים במגרנה. כולם קיבלו את התכשיר בשלב ההתחלתי של המגרנה. שעתיים לאחר הטיפול דיווחו 48% מהם על העלמות המיגרנה, 34% דיווחו על הקלה בכאב ואילו-29% דיווחו על חזרת המיגרנה בתוך יממה אחת. תופעות הלוואי שדווחו היו מינימליות. מסקנות הניסוי קובעות כי התכשיר יעיל כאשר משתמשים בו כקו הגנה ראשון, ומיד עם תחילת כאבי הראש.3

במחקר קליני אקראי, מבוקר וכפול סמיות לבדיקת יעילות וסבילות תכשירים למניעת מגרנה שנערך על 170 איש (89 בקבוצת הניסוי, 81 בקבוצת הביקורת) נבדק תכשיר מסחרי המבוסס על תמצית יבשה של הצמח (MIG-99, 6.25 mg t.i.d.). הניסוי נערך במשך 16 שבועות. תדירות המיגרנות ירדה במהלכו בממוצע מ-4.76 התקפים לחודש בקבוצת הניסוי ל-1.9 התקפים וב-1.3 התקפים בממוצע בקבוצת הביקורת. התכשיר נמצא כיעיל והדגים מדד תרומה\סיכון חיובי.4

סקירת ספרות מקצועית על פעילות נוגדת מיגרנה של הצמח, שכללה מחקרים אקראיים, מבוקרים וכפולי סמיות שנערכו עד 1998, הביאה להכללה במטא-אנליזה של חמישה מחקרים בלבד שענו על הקריטריונים. מרבית המחקרים הראו יתרון לשימוש בצמח על-פני הפלצבו. אולם, מסקנות החוקרים היו כי "יעילות הצמח במניעת מגרנה לא הודגמה מעבר לכל ספק הגיוני".5