0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

Thuja occidentalis

Thuja occidentalis

שם עברי: תויה מערבית

שם עממי: tree of life

זהו עץ ממשפחת המחטיים הנפוץ בצפון אמריקה. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת התויה לאחד הצמחים היעילים ביותר לטיפול בזיהומים ויראליים כמו גם לטיפול בגידולים סרטניים. עוצמת פעילותה חזקה, ויש לנהוג זהירות בשימוש בה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

קצות הענפים (Twigs).

שימושים מקובלים משניים

בטיחות וזהירות

קיימים מספר דיווחים על התפתחותה של תגובה אלרגית כתוצאה מחשיפה מוגברת (תעסוקתית); מינונים גבוהים עלולים לגרום כאבי ראש; אין ליטול יותר מהמנה הרפואית המומלצת וזאת בשל פוטנציאל הרעילות של הרכיב הפעיל Thujone, אשר בא לידי ביטוי רק במינונים הגבוהים בהרבה מאלו הרפואיים. תסמיני הרעלה כוללים הקאות, שלשולים, תסמינים דמויי התקף אפילפטי, ואף מוות; יש לנקוט זהירות בשימוש בקרב הסובלים ממחלת הנפילה (אפילפסיה); יש להימנע משימוש בצמח במשך תקופות זמן ארוכות; מדד רעילות LD 50: בניסוי שנערך על עכברים; תמצית כוהלית בריכוז 1:10, 0.44 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.

אופני שימוש ומינונים

טינקטורה: 1:3, 60% אלכוהול, 2-0.5 מ"ל TID. 
חליטה: 2-1 גרם TID. 
כחלק מפורמולה: 15%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA 
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
 

  • במבט סיני מסורתי
  • רכיבים פעילים
  • מחקרים
  • References
איכויות
פיקנטי, מריר, קריר/חמים, יבש.

השפעה רפואית
מסלק ליחת לחות, מפסיק הפרשות ומטפל בגודש.
- חולשת צ'י הכליות\רחם עם לחות: הפרשות וגינליות, וסת מועטה או חסרה. 
- לחות קרה בראש: נזלת כרונית.
- ליחת לחות בריאות: שיעול עם כיח, ברונכיטיס כרוני.

מחזק את צ'י השלפוחית, מעלה את צ'י המרכז ומטפל בצניחת איברים.
-חולשת צ'י השלפוחית: דליפת שתן, הרטבת לילה.
- צניחת צ'י הטחול: תחושת כבדות בבטן תחתונה, צניחת מעיים\רחם\רקטום.

מסלק חום, לחות ורעילות.
חום, לחות ורעילות: זיהומים ויראליים, חיידקיים ופטרייתיים, גידולים שפירים וממאירים, מורסות ופרונקלים, אקנה, יבלות.
תרכובות פנוליות:
טאנינים (5.9%)
תרכובות פלבונואידיות: thujin
אנטוציאנידינים ואנטוציאנינים: catechin
תרכובות איזופרנואידיות:
מונוטרפנים
thujone, isothujone, fenchone, fenchene, borneol, limonene, pinene, camphor, myrcene, terpineol, camphene, sabinene
ססקוויטרפנים: caryophyllene
סטרולים: beta-sitosterol
שרפים ואולאורזינים: resin
חומרים מרירים: pinipicrin
חומרים מוצילגניים (רירה)
חומצות אורגניות:
formic acid, acetic acid, juniperic acid, isovaleric acid, oleic acid, thapsic acid
ויטמינים: ויטמין C

הצמח מכיל עד 1% שמן נדיף, הכולל בעיקר ,thujone וכן מגוון תרכובות פיטוכימיות.
נגזרות רב-סוכריות בעלות משקל מולקולרי גבוה (TPS) שבודדו מהצמח בתהליכי סרכוז הוכחו כבעלות פוטנציאל מיטוגני על לויקוציטים של דם היקפי. נגזרת זו גרמה להשראה של תאי T – במיוחד תאי +CD4, שנוכחותם קשורה לעלייה בייצור תאי אינטרלויקין-2. התוצאות המחקריות דנן מצביעות על אפשרות שימוש בנגזרת ה- TPSשל הצמח כחומר המסייע בטיפול במחלות כשל חיסוני ובסרטן.1במחקר בתנאי מעבדה הודגם כי הנגזרת הרב-סוכרית של הצמח (TPSg) גורמת להשראה של יחידת ה CD4+ של הזרוע התאית החיסונית, המתבטאת בייצור מוגבר של ציטוקינים שונים בלימפוציטים במחזור הדם ההיקפי ובתרביות של מונוציטים ומקרופאגים. יתר על כן, TPSg הינו מעכב רב עוצמה של התבטאות האנטיגן הספציפי של וירוס האיידס, HIV-1 - וכן של אנזים השעתוק .HIV-1-specific reverse transcriptase2יישום חיצוני של תמצית הצמח גרמה לעידוד ייצור נוגדנים כנגד תאי דם אדומים של כבש.3

בניסוי עדכני אחר, הצמח הדגים פעילות מעוררת חיסון מגוונת בתנאי מעבדה.4

מחקר קליני אקראי, כפול סמיות, מבוקר ותלוי מינון נערך בתמצית יבשה של תכשיר מסחרי המבוסס על בפטיסיה, אכינציאה וטוג'ה (SB-TOX), במטרה לבדוק את השפעתו על חולים בזיהומי מערכת הנשימה העליונה. התכשיר ניתן שלוש פעמים ביום ל-60 חולים במינונים שונים, כאשר 31 חולים היוו את קבוצת הביקורת. זמן השיפור בתסמינים היה 1.1 יום בקבוצת הביקורת, 0.76 יום בקבוצת המינון הנמוך ו-0.52 יום בקבוצת המינון הגבוה של התכשיר. לא נצפו כל תופעות לוואי. הניסוי אישר את יעילות ובטיחות התכשיר בטיפול בזיהומי מערכת הנשימה העליונה. המינון היעיל ביותר היה המינון הגבוה של התכשיר (19.2 מ"ג).5
1. Gohla SH et al. Leukemia. 1988 Aug;2(8):528-33.
2. Offergeld R et al. Leukemia. 1992;6 Suppl 3:189S-191S.
3. Bodinet C et al (1999) Planta Med. 65(8):695.
4. Wustenberg P et al (2000) Deutsche Apoth. Ztg. 140(19):101.
5. Naser B et al. Phytomedicine. 2005 Nov;12(10):715-22. 
 
- B.H.P (1983) p. 210-211.