0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

Cinnamomum zeylanicum

Cinnamomum zeylanicum

שם עברי: קינמון

שם עממי: Cinnamon

הקינמון מופק מעץ בינוני בגודלו, ירוק עד, הצומח בסרי-לנקה ובציילון. הוא משמש למטרות רפואיות מזה אלפי שנים. ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות מתונה, והוא משמש בעיקר להמרצה ולחימום.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

קליפת הגזע.

בטיחות וזהירות

הצמח עלול לעורר תגובה אלרגית (בשכיחות מאוד נמוכה) ולכן יש להתחיל הטיפול במינון נמוך ביותר ורק לאחר מכן להעלותו למינון הרצוי; הצמח אסור לשימוש באנשים הסובלים מכיבים במערכת העיכול ובמצבים של חום ממקור בלתי ידוע.
הריון: הצמח אסור לשימוש בהריון.
הנקה: אין מספיק מידע בנושא.

אופני שימוש ומינונים

טינקטורה: 1:3 45% אלכוהול 4-2 מ"ל TID. 
מרתח קצר: 4-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25% -20%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA 
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
 

  • במבט סיני מסורתי
  • רכיבים פעילים
  • מחקרים
  • References
איכויות
פיקנטי, מתוק, חם, יבש.

השפעה רפואית
מחזק יאנג, מחזק את צ'י הלב והריאות:
- חולשת צ'י הלב והריאות: עייפות, קוצר נשימה, פלפיטציות.
- חוסר יאנג בלב ובכליות: גפיים קרות, תשישות, תת חום, קהות חושים, סחרחורת.

מייזע, מסלק רוח-לחות-קור ומקל על כאבים:
- רוח קור: צמרמורות, כאבים בגוף.
- רוח-לחות-קור: כאב שרירים, כאבי מפרקים וכאבי עצבים.

ממריץ ומחמם את הטחול, הכליות והרחם: 
- חוסר יאנג בטחול: חוסר תיאבון, שלשול, כאב בטן, גזים, עייפות, בחילות.
- חוסר יאנג בטחול ובכליות: כאבי גב תחתון, שלשול מוקדם בבוקר, אין אונות, חוסר חשק מיני, השתנה תכופה, הפרשות וגינאליות לבנות.
- קור ברחם: כאב עוויתי בזמן המחזור, מחזור מאחר, אל וסת.

סופח, מייבש לחות ומפסיק הפרשות ודימומים:
- דימומים פסיביים מהריאות, אף, שתן, רחם.
- שלשול כרוני.
- פנולים פשוטים: eugenolcinnamic acid, cinnamaldehyde.
- טאנינים.
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: limonene, alpha-terpineol.
- דיטרפנים: cinncassiol, cinncassiols, cincassiol D1.
- ססקוויטרפנים: pinene.
שרפים ואולאורזינים.
גומי.
חומרים מוצילגניים (רירה).
מינרלים: סידן, מגנזיום, זרחן, אשלגן.

הצמח מכיל שמן נדיף (0.5%-4%) הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
ניסוי קליני שנערך בפקיסטן (2003) היה הראשון להציג תוצאות על פיהן לצמח יכולת להפחית את רמות הגלוקוז בדם של חולי סוכרת מסוג II. הניסוי כלל 30 גברים ו-30 נשים, אשר חולקו לשש קבוצות. שלוש קבוצות קיבלו מינונים שונים של אבקת קינמון (1, 3, ו- 6 גרם ליום), ושלוש הקבוצות האחרות קיבלו פלסבו בכמות כמוסות המקבילה לאלו שניתנו למטופלים בשלוש קבוצות המחקר. לאחר 40 ימי הטיפול נמצא שבשלושת קבוצות המחקר חלה ירידה ברמת הגלוקוז בדם לאחר צום (18%-29%), ירידה ברמות הטריגליצרידים (23-30%), ירידה בשיעור 7%-27% ברמות כולסטרול מסוג LDL וכן ירידה בכולסטרול הכללי (12%-26%). לעומת זאת לא חלו שינויים משמעותיים בקבוצות הביקורת שקיבלו פלסבו.

בעקבות ניסוי זה, שזכה להד תקשורתי, נערך ניסוי קליני חשוב נוסף בגרמניה (2006). הניסוי היה אקראי, בסמיון כפול, ובדק את השפעת תמצית הצמח על 79 בני אדם שאובחנו כחולי סוכרת מסוג II ואשר טופלו בתרופות קונבנציונליות או בתזונה, אך לא נזקקו לטיפולי אינסולין. קבוצת המחקר קיבלה תמצית מימית של הצמח, שוות ערך ל-3 גרם אבקת קינמון למשך 4 חודשים ואילו קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. מהתוצאות עולה, כי הירידה ברמות הגלוקוז בדם לאחר צום היתה גבוהה במידה משמעותית בקבוצת המחקר (10.3%) לעומת קבוצת הביקורת (3.4%). לא נצפו הבדלים משמעותיים בנתונים שהתקבלו בתוך הקבוצות. נמצא כי מטופלים שרמות הגלוקוז בדמם היו גבוהות יותר בתחילת הניסוי עשויים להגיב טוב יותר לטיפול בקינמון. לא נרשמו תופעות לוואי חריגות במהלך הניסוי.2

מחקר הודי (2003) מצא כי לתמצית מקליפת הגזע שניתנה לחולדות באופן אוראלי, במינונים של 250 ו 500 מ"ג/ק"ג הייתה יכולת מקדמת החלמה של פצעים.3

מחקר הודי (1999) מצא כי הוספת הצמח לתזונה עשירה בשומנים של חולדות גרמה פעילות נוגדת חמצון. נמצא כי רמות האנזימים נוגדי החמצון עלו באופן משמעותי בתגובה להוספת הצמח לתזונה. כמו כן, רמות הגלוטטיון שוקמו באופן משמעותי. בנוסף מנע הצמח באופן חלקי את העלייה בחמצון השומנים. החוקרים הסיקו כי הפעילות נוגדת החמצון של הצמח נובעת מיכולתו להפעיל את האנזימים נוגדי החמצון בגוף.4

מחקר ישראלי (1999) מצא כי לתמצית מתילן כלורידית (Methylene chloride) של הצמח יכולת עיכוב על קצב ההתרבות של החיידק הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) בתנאי מעבדה. עיכוב מוחלט הושג בריכוז של 50 מק"ג/מ"ל במדיום מוצק ו 15 מק"ג/מ"ל במדיום נוזלי. עוד נמצא כי לתמצית אלכוהולית (Ethanol) של הצמח יכולת למנוע את הפעילות האוראזית (Urease) של החיידק.5
1. Diabetes Care. 2003 Dec;26(12):3215-8.
2. Eur J Clin Invest. 2006 May;36(5):340-4.
3. Phytother Res. 2003 Sep;17(8):970-2.
4. Indian J Exp Biol. 1999 Mar;37(3):238-42.
5. J Ethnopharmacol. 1999 Nov 30;67(3):269-77.