0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

Asphalentum ponjabianum - Mumio

Asphalentum ponjabianum - Mumio

שם עברי: מומיו

שם עממי: Shilajit

מומיו הינו חומר המצוי בשימוש האנושות למעלה מ- 3000 שנה. צבעו שחור\חום מזוגג ומראהו כזפת, לכן גם מכונה "הזהב השחור". המומיו נוצר על תקרות מערות, או בסדקים שבין סלעים, כטיפות. מקורו בשיירים של בעלי חיים וצמחים אשר במשך מאות שנים קשרו מינרלים מהסלעים. מומיו גולמי מכיל תערובת של חומרים אורגניים ואנאורגאניים הכוללים מינרלים, אנזימים, ויטמינים, תרכובות שומניות שונות, חלבונים, שרפים, אלקטרוליטים, ורכיב ייחודי המכונה חומצה פולבית לה מיוחסות רבות מסגולותיו הרפואיות. את המומיו המקורי מזהים ומגדירים על ידי שורה של בדיקות; אנליזה כימית, טמפרטורת המסה, צבע, מרקם, ניחוח, טעם ואזור האיסוף. המומיו נאסף ממערות באזורים הרריים שגובהם מעל 2800 מטר בעיקר במרכז ומזרח אסיה; הודו, טיבט, סין, פקיסטן, קירגיסטן והקווקז. ניתן למוצאו גם בטורקיה ובהרי האלפים, ויש הטוענים כי חומר הנאסף מהרי האנדים עונה אף הוא לקריטריונים הדרושים עבורו. המומיו נוצר ונשמר הודות לטמפרטורה הנמוכה השוררת כל ימות השנה בגבהים אלה, הודות לקרינה הסולארית האופיינית לאזורים ההרריים והודות לסביבה הנקייה מכל מפגע אקולוגי סביבתי. מומיו אשר מקורו בהרי אלטאי שברוסיה, בקירגיסטן ובפמיר נחשב למשובח ביותר. מקור השם מומיו ביוון העתיקה ופירושו 'החומר המשמר, מתחזק ומטהר את הגוף'. במהלך השנים יצא שמו של המומיו למרחקים, ובארצות המזרח הוא נפוץ בשימוש ומוכר בעשרות כינויים שונים. בהודו הוא מכונה "Shilajit",  בטיבט "Brogshaun", ובארצות  ערב "זיעת ההרים". הוא הוזכר כבר אצל אריסטו ואלכסנדר הגדול שחיו במאה הרביעית לפני הספירה, בספרות האיורוודה ההודית, בספרות הרפואית הסינית המסורתית וכן אצל גדולי הרופאים היוונים והרומאים. רופאי ימי-הביניים הידועים, דוגמת איבן-סינא ופאראצלזוס, כמו גם כמרי הכנסייה הנוצרית, מדווחים ומאזכרים שימוש במומיו. המידע אודות החומר היה תמיד אפוף סודיות ועבר מאב לבן במשפחות שהתמחו באיסופו. ברוסיה המומיו מכונה "דמעות הסלעים" ונחשב לאוצר לאומי מוגן - במשך שנים נאסר להוציאו מגבולות המדינה. הרוסים עושים בו שימוש רב בתחומי הספורט והחלל כחומר מחזק\אנאבולי\אדפטוגני. המומיו נחשב לתרופה המורכבת ביותר שנוצרה אי פעם על ידי הטבע – הוא מכיל כ- 50 אלמנטים מרפאים מוכרים ולכן מכנים אותו "מרפא הכל". המומיו נחשב כבעל השפעה מאזנת רחבה ביותר, מעלה חדירות תאית, מסייע לשמור על הומיאוסטזיס, מאזן את חומציות הדם, ממריץ ייצור ופעילות של אנזימים וחומצות גרעין, משפר הרגשה כללית, מחזק כללי ומגביר רמת אנרגיה, מאט תהליכי הזדקנות, מזין ומחזק את מערכת העצבים, תומך בלב ובמערכת החיסון, מחדש ומשקם תאים ורקמות ועוד היד נטויה. המומיו נטול תופעות לוואי ורעילות ומתאים לשימוש ממושך.


חלקי הצמח בשימוש רפואי

שרף שהנו תערובת חומרים אורגניים ואנאורגניים שמקורם בשיירי בעלי חיים וצמחים.

השפעה ידועה בספרות המקצועית

שימושים מקובלים משניים

בטיחות וזהירות

המומיו בטוח לשימוש, אינו רעיל וללא תופעות לוואי.
על המשתמש בתרופת המרשם Eufillin להיוועץ ברופא טרם השימוש
במומיו.
היריון: בשל מחסור במידע מהימן בנושא מוטב להימנע משימוש בתקופה זו.  
הנקה: לא ידוע על בעייתיות כלשהי, אך אין בנמצא מידע בטיחותי מהימן בנושא.  

אופני שימוש ומינונים

תמיסה נוזלית: 1:10, 50 טיפות (2 מ"ל) ליום.
מומיו גולמי:
מבוגרים- 200 מ"ג ליום.
ילדים- 100 מ"ג ליום.
במקרים אקוטיים- עד 400 מ"ג ליום.
מקובל ליטול במשך חודש ימים ברציפות לפחות. 

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA 
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
 

  • במבט סיני מסורתי
  • רכיבים פעילים
  • מחקרים
  • References
איכויות
מריר, מעט פיקנטי, חמים, יבש.

השפעה רפואית
תומך בכליות ומחזק את היאנג.
- חוסר יאנג הכליות: אימפוטנציה, שפיכה מוקדמת, כאבי גב תחתון וברכיים, חולשה של הגפיים התחתונות.

מחזק את הכבד והכליות ומזין את הדם והתמצית.
-לטיפול בתסמונות של חוסר יין ודם עם תסמינים דוגמת אנמיה, סחרחורות, הפרעות ראייה, שיבה בטרם עת, דלדול העצם, חולשה וכאב בגב התחתון והברכיים, הפרעות שינה.

מחזק, תומך בצ'י המגן ומונע חדירה של פתוגנים.
- חולשת צ'י המגן: חולשה כללית, סחרחורות, הזעה ספונטנית, זיהומים תכופים. 

תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: חומצה בנזואית
- קומרינים: נגזרות אוקסי-קומריניות
- תרכובות פלבונואידיות

תרכובות איזופרנואידיות:
- סטרולים
-קרוטנואידים: אלפא קרוטן, כלורופיל

תרכובות פוליסכרידיות
אלקלואידים
שרפים ואולאורזינים
חומצות אורגניות: חומצות שומניות הכרחיות
(adipic acid, succinic acid, citric acid, acetic acid, oxalic acid).                                                                                                    
חומצות אמינו: (9), פפטידים, חלבונים 
ויטמינים: B1, B5, B6, B12, C, E, P.
מינרלים: נחושת, ברזל, אבץ, קובלט, אשלגן, סידן, זרחן, מגנזיום, בדיל, אלומיניום, קדמיום, כרום, ביסמוט, ניקל, טיטניום, מוליבדן, צורן, נתרן, בורון, בריליום, גפרית, זרחן, סלניום, יוד, מנגן.   
חומרים נוספים: Fulvic Acid
על אף שמומיו ידוע ומוכר אלפי שנים, וחרף העובדה שהחומר נחקר מאז שנות החמישים של המאה שעברה, בעיקר ברוסיה ובהודו, מעטים הם המחקרים הקליניים שנערכו בבני אדם. רוב המידע אודותיו מקורו במודלים אנימליים\מעבדתיים.
ממידע זה עולה כי המומיו הינו חומר נוגד דלקת משמעותי כמו גם משכך כאב. הוא נמצא במודלים אנימליים כמתאים לטיפול בדלקות מפרקים על רקע ניווני ו\או ריאומטי (1). 
בסדרת מחקרים מקדימים שנערכו בהודו בשנת 2012 עם חולדות מעבדה שסבלו מכיב פפטי מושרה, הודגמה פעילות נוגדת דלקת, נוגדת חמצון, נוגדת כיבים, אנטי-בקטריאלית, נוגדת חרדה ומשקמת רקמות של המומיו (2).
פעילות נוגדת כיב, פעילות נוגדת חרדה וסטרס, כמו גם השפעה תומכת על תפקוד מערכת העצבים הודגמה ביחס למומיו בסדרת ניסויים שנערכו ע"י קבוצות מחקר שונות במהלך שנות התשעים. (3-6)  בשני מחקרים נפרדים שנערכו בשנת 1992 ובשנת 1997 עם חולדות, הודגמה הפעילות מעכבת ההזדקנות של המומיו שהתבטאה הן במדדים מנטליים והן במדדים גופניים. (6,7).
במחקר הודי משנת 2013 הוברר כי למתן המומיו במקרים של פציעות טראומטיות בחולדות השפעה מגינה\משקמת על מערכת העצבים המתבטאת בהפחתת בצקת מוחית ושמירת חדירות מחסום דם-מוח ולחץ תוך- גולגלתי תקין. (8)
עבודה הודית משנת 2011  שנערכה עם חולדות מעבדה מצביעה על בטיחות השימוש במומיו לטווח של מספר חודשים לצורך טיפול באנמיה שמקורה בחוסר ברזל. (9)
במאמר שהתפרסם בשנת 2011 במגזין לחקר מחלת האלצהיימר מציינים הכותבים כי עבודות קליניות קדם מחקריות מצטברות מעידות כי למומיו שלל פעילויות עם פוטנציאל שימוש נרחב. הפעילויות הנזכרות בפרסום כוללות; פעילות נוגדת חמצון, השפעה משפרת זיכרון וקוגניציה, פעילות נוגדת כיב, פעילות נוגדת דלקת ומשככת כאבים, השפעה מגנה מפני מחלת גבהים והשפעה מגנה ומשקמת על מערכת העצבים כנגד הפרעות קוגניטיביות. (10) 
1. Acharya, SB; Frotan, MH; Goel, RK; Tripathi, SK; Das, PK (1988). "Pharmacological actions of Shilajit". Indian journal of experimental biology 26 (10): 775–7.PMID 3248832.
2.  Anti-Microbial, Anti-Oxidant and Anti-Ulcerogenic Effects of Shilajit on Gastric Ulcer in  Rats.  Mohamed-I. Kotb El-Sayed, 1Hatem-K. Amin and 2Ali-G. Al-Kaf (2012).
 American Journal of Biochemistry and Biotechnology, 8 (1), p. 26-39.                                                 
3. Goel, R.K.; Banerjee, R.S.; Acharya, S.B. (1990). "Antiulcerogenic and antiinflammatory studies with shilajit". Journal of Ethnopharmacology 29 (1): 95–103.doi:10.1016/0378-8741(90)90102-Y. PMID 2345464.
4. Ghosal, Shibnath; Singh, Sushil K.; Kumar, Yatendra; Srivastava, Radheyshyam; Goel, Raj K.; Dey, Radharaman; Bhattacharya, Salil K. (1988). "Anti-ulcerogenic activity of fulvic acids and 4′-methoxy-6-carbomethoxybiphenyl isolated from shilajit". Phytotherapy Research 2 (4): 187. doi:10.1002/ptr.2650020408.
5. Jaiswal, AK; Bhattacharya, SK (1992). "Effects of Shilajit on memory, anxiety and brain monoamines in rats". Indian Journal of Pharmacology 24 (1): 12–7.
6. Mukherjee, Biswapati (1992). Traditional Medicine, Proceedings of an International Seminar. Nov. 7-9 1992. Hotel Taj Bengal, Calcutta India: Oxford & IBH Publishing, New Delhi. pp. 308–19. ISBN 81-204-0817-9.
7. Schliebs, R; Liebmann, A; Bhattacharya, S; Kumar, A; Ghosal, S; Bigl, V (1997). "Systemic administration of defined extracts from Withania somnifera (Indian ginseng) and Shilajit differentially affects cholinergic but not glutamatergic and GABAergic markers in rat brain". Neurochemistry International 30 (2): 181–90.doi:10.1016/S0197-0186(96)00025-3. PMID 9017665
8. The Effects of Shilajit on Brain Edema, Intracranial Pressure and Neurologic Outcomes   following the Traumatic Brain Injury in Rat. Khaksari M., Mahmmodi R., Shahrokhi N., Shabani M.,Joukar S.,Aqapou M. (2013).
Iranian Journal of Basic Medical Sciences, 16(7).  
9. Evaluation of safety profile of black shilajit after 91 days repeated administration in rats.   Velmurugan C.,Vivek B., Wilson E., Bharathi T., Sundaram T. (2011).
Asian PacificJournal of Tropical Biomedicine,p. 210-214. 
10. Shilajit: A Natural Phytocomplex with Potential Procognitive Activity.    Carlos Carrasco-Gallardo, Leonardo Guzm´an, and Ricardo B.Maccioni (2011).
International Journal of Alzheimer's Disease, p. 1-4.