חפש צמח:

Valeriana officinalis

שם עברי: ולריאן רפואי

שם עממי: Valerian

הוולריאן נפוץ ברחבי אירופה ובעיקר באנגליה, בהולנד ובבלגיה, כצמח בר וכגידול מסחרי. לצמח מיוחס שימוש מסורתי ארוך שנים ומתועד היטב לטיפול בבעיות מערכת העצבים, ובעיקר בהיסטריה, בחרדה, באי-שקט ובהפרעות שינה. הוא מכיל מספר רב של חומרים פעילים אשר פועלים באופן שונה על מערכת העצבים. חוקרים רבים מחזיקים בדעה שפעולתו הכוללת של הצמח תלויה בשילוב שבין ההשפעות של החומרים השונים, כך שבידוד ונטילת מרכיב פעיל אחד לא יביאו אותן התוצאות כמו בנטילת מוצר המכיל את כל מרכיבי הצמח. לוולריאן מיוחסת עוצמת פעילות בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

קנה שורש, שורש.

השפעה ידועה בספרות המקצועית

מוריד לחץ דם, מחזק/מזין מערכת העצבים, מעכב עצבי, מרגיע, מרומם, משכך כאבים, משרה שינה, נוגד חרדה, נוגד עווית, נוגד עווית (שרירים).

שימושים מקובלים עיקריים

אי-שקט, חרדה, נדודי שינה (אינסומניה).

שימושים מקובלים משניים

הלם (טראומה), חולשת מערכת העצבים, טיקים, כאבי בטן עוויתיים (Colic), לחץ דם גבוה, מגרנה, מתח מתמשך (סטרס), עוויתות שרירים, פלפיטציות.

בטיחות וזהירות

תופעות לוואי כתוצאה משימוש בצמח הינן נדירות ביותר. במחקר קליני מבוקר אשר בדק את השפעת הצמח על הפרעות שינה לטווח ארוך, נצפו פחות תופעות לוואי מאלו של תרופת הדמה. במחקר אחר אשר בו נבדקה השפעה של 600 מ"ג ליום של תמצית ולריאן לעומת 10 מ"ג ליום של תרופה ממשפחת הבנזודיאזיפינים בקרב 202 נבדקים לאורך ששה שבועות, נמצא כי שיעור תופעות הלוואי כתוצאה מנטילת תמצית הצמח עמד על 28.4% לעומת 36% בקרב נוטלי התרופה. כל תופעות הלוואי היו קלות. במחקר נוסף אשר בו נטלו חלק 19 משתתפים אשר נטלו תמצית של הצמח משך ששה שבועות, נצפו שלושה מקרים של "חלומות מוחשיים". אלו היו תופעות הלוואי היחידות שדווחו. כמו כן, דווח על מקרה בו נערה ניסתה להתאבד באמצעות בליעת כמות של כ-20 גרם של שורש הצמח (פי 20-10 מהמינון הרפואי המומלץ). התסמינים היחידים היו עייפות, כאבי בטן ורעידות בידיים וברגליים.
שימוש ארוך טווח במינונים גבוהים (5 גרם ליום) עלול לגרום לתסמיני גמילה במידה שהטיפול אינו מופסק באופן הדרגתי; יש לנקוט זהירות בנהיגה או בהפעלת מכונות כבדות במהלך 3 השעות שלאחר נטילת הצמח; בשל תכולת הטאנינים בצמח קיים חשש כי נטילתו עלולה לשבש ספיגת ברזל. למרות שהשפעה זו אינה משמעותית יש לנהוג זהירות בשימוש באנשים הסובלים מאנמיה. מומלץ ליטול הצמח בהפרש של שעתיים מנטילת תוספי ברזל; מניסויים שנערכו בבעלי חיים ומניסויי מבחנה עולה כי הצמח מגביר השפעה של תרופות הרגעה (ברביטוראטים ובנזודיאזיפינים) באופן שמאריך את זמן השינה המושרה. יש להימנע מנטילה משותפת של הצמח ותרופות אלו, למעט במקרים של גמילה מהתרופות בהם עשוי הצמח להקל על תסמיני הגמילה.
קיימים חששות תאורטיים לגבי שילוב הצמח עם אלכוהול, עם תרופות הרגעה כגון חוסמי אלפא, עם משככי כאבים, עם חוסמי בטא, עם תרופות נוגדות פרכוסים ועם תרופות משרות שינה. למרות ציטוט נרחב של חששות אלה, אין כל ממצאים קליניים התומכים בכך. מחקר שבדק השפעה מצטברת של נטילת הצמח בשילוב עם אלכוהול לא מצא ירידה בריכוז, בזמן התגובה או ביכולת הנהיגה; רצוי להפסיק את השימוש בצמח כשבוע לפני שימוש בחומרי הרדמה; מדד רעילות LD 50: בניסוי שנערך על עכברים, באמצעות הזרקה תוך ביטנית של תמצית בריכוז 9.5:1; 3.3 גרם לכל קילו משקל. בניסוי שנערך על חולדות, באמצעות בליעה של השמן הנדיף, 15גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו. שימוש מוגבל בנשים בתקופה זו לא הראה רעילות לעוברים. מחקרים שנערכו בבעלי חיים לא הצביעו על רעילות לעוברים.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש בתקופה זו, אולם יש לנקוט זהירות בשימוש.

אופני שימוש ומינונים

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 4-2 מ"ל TID או בשעת הצורך.
תמצית יבשה תקנית: 4% חומצה ולריאנית, 100-200 מ"ג TID או בשעת הצורך.
מרתח: 2-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-20%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

במבט סיני מסורתי
רכיבים פעילים
מחקרים
References

איכויות
מתקתק, מריר, פיקנטי, חמים\קריר, ניטרלי.

השפעה רפואית
מניע צ'י.
- תקיעות צ'י בלב: חרדה, דאגה, פלפיטציות, הפרעות שינה, כאב ראש עקב מתח נפשי.
- תקיעות צ'י בריאות: קוצר נשימה, שיעול יבש או עוויתי, אסטמה.
- תקיעות צ'י בכבד\כליות: דיכאון עצבני.
- תקיעות צ'י ברחם: כאבי מחזור, אי סדירות הוסת.
- תקיעות צ'י בשלפוחית: שתן מועט, קשיים בהשתנה, שלפוחית רגיזה.

מעצים את צ'י ויאנג הלב.
- חוסר צ'י ויאנג בלב: פלפיטציות, קוצר נשימה, קור בגפיים, דיכאון.

מזין יין, מסלק חום ריק.
- חוסר יין בכליות ובלב: אי שקט, חרדות, גלי חום, הפרעות שינה.

תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים:
caffeic acid, chlorogenic acid
- טאנינים
- ליגנאנים: hydroxypinoresinol
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: אירידואידים של (0.5%-2%) valepotriates , הכוללים:
valtrate, isovaltrate, didrovaltrate, acevaltrate, acetoxyvalerenic acid, isovaleroxy-hydroxydidrovaltrate, valerosidate
וכן:
pinenes, camphene, bornyl acetate, borneol, limonene, camphor, alpha-fenchene
- ססקוויטרפנים:
beta-caryophyllene, valerone, valerenic acid (and its derivatives), beta-bisabolene, valerenal, valeranone, azulene
- סטרולים: sitosterol-beta
חומצות אורגניות: אסטרים של
acetic acid, butyric acid, palmitic acid, valerianic acid, isovalerianic acid, valeric acid, isovaleric acid, baldrianic acid
אלקלואידים (0.01 – 0.05%):
actinidine, chatinine, skyanthine, valerianine, valerine, alpha-methyl pyrrylketone, naphthyridyl-methylketone
שרפים ואולאורזינים
גומי
חומצות אמינו: חומצה גלוטמית, טירוזין, ארגינין, GABA
ויטמינים: B1, B2, B3, C, כולין
מינרלים: סידן (4.2%), אשלגן, מגנזיום, סלניום, אבץ ומינרלי קורט נוספים

הצמח מכיל 0.5-1% שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

מסקירה ספרותית של 18 מחקרים קליניים שבדקו השפעת הצמח על איכות השינה עולות תוצאות חיוביות בהתייחס למדדי שינה סובייקטיביים של המטופלים. במקביל, היה גם דיווח על מיעוט תופעות לוואי.1

מחקר קליני מבוקר על 128 מטופלים מצא כי 400 מ"ג תמצית ולריאנה שיפרה את השינה, בפרט במטופלים שדיווחו על עצמם מלכתחילה כבעלי שינה גרועה.2

מחקר קליני אקראי, כפול-סמיות ומבוקר שנערך בהשתתפות מתנדבים בריאים הדגים כי קבוצת הניסוי שקיבלה שילוב של ולריאנה ומליסה שיפרה את איכות השינה בשיעור 33% בהשוואה לשיפור בשיעור 9% בלבד שחל בקבוצת הביקורת.3

תוצאות מחקר שבו השתמשו (בנפרד) בוולריאנה ובקווה-קווה, כדי לאמוד את השפעתם על מצבי דחק והפרעות שינה הצביעה על הקלה משמעותית זהה (p < 0.01) שחלה הן בקבוצת מקבלי הקווה-קווה והן בקבוצת מקבלי הוולריאנה בהשוואה לקבוצות הביקורת. חברי קבוצת הניסוי של מקבלי הוולריאנה דיווחו על חלומות מלאי חיות4 (vivid dreaming)

.במחקר נוסף על קווה-קווה וולריאנה הודגם כי כל אחד משני צמחים אלו היה יעיל בהפחתת תגובות פיסיולוגיות במצבי דחק.5

מיצויי ולריאנה במינון יומי של 81.3 מ"ג ומתן של התרופה דיאזיפם במינון יומי של 6.5 מ"ג שנבדקו על 36 מטופלים עם הפרעת חרדה מפושטת (generalized anxiety disorder) הראו הפחתה בסקאלת החרדה של מדד המילטון בשתי הקבוצות, וכן נמצאו כבעלי פוטנציאל מפחית חרדה (anxiolytic) בהתייחס לתסמינים נפשיים של חרדה בקבוצות אלו.6

למרות העדויות המרשימות בכל המחקרים שלעיל, אין להתעלם ממחקרים לא מעטים (רובם מהעשור האחרון) המטילים ספק ביעילות ולריאנה כצמח היפנוטי (משרה שינה), למשל: סקירה סיסטמתית של מגוון מחקרים בנושא, תוך ניפוי מחקרים שלא עמדו בסטנדרטים גבוהים שהציבו מבצעי המחקר שלהלן הותירה תשעה מחקרים שעמדו בקריטריונים. ממצאי מחקרים אילו שנויים במחלוקת ואין בהם עדויות משכנעות מבחינת המטופלים, תבנית הניסויים ומהלכם, וכן איכותם המתודולוגית בהתייחס ליעילות הצמח בהשפעה על הפרעות שינה. בסיכום תשעת המחקרים קובעים המחברים כי יש להמשיך ולחקור את העדויות התומכות בכך שוולריאנה יעילה בטיפול בהפרעות שינה.7

הספרות המקצועית משופעת במחקרים שבדקו שילוב של ולריאנה והיפריקום לטיפול בהפרעות דיכאון ו\או חרדה. מרבית המחקרים מדווחים על יעילות גבוהה של שילוב צמחי זה במקרים של דיכאון קל. למשל: במחקר קליני אקראי, מבוקר וכפול-סמיות שנערך בהשתתפות 147 מטופלים בגילאי 20-65 ניתנו לקבוצות הניסוי שילוב של ולריאנה (במינון יומי של 450-900 מ"ג) והיפריקום (במינון יומי שווה ערך של 0.45-0.9 מ"ג היפריצין), או 75-150 מ"ג תרופה טריציקלית מסוג Amitriptyline למשך ששה שבועות. ההפחתה במדד המילטון לדיכאון היתה משמעותית ביותר ודומה מאד בשתי הקבוצות, עם יתרון לקבוצה הצמחית בכל הנוגע להיעדר תופעות הלוואי שאפיינו את קבוצת מקבלי התרופה (יובש בפה ולטרגיה).8

1. Pallesen S et al. Tidsskr Nor Laegeforen. 2002 Dec 10;122(30):2857-9.

2. Leathwood PD et al. Pharmacol Biochem Behav. 1982 Jul;17(1):65-71.

3. Cerny A, Schmid K, 1999 Fitoterapia 70, pp 221-228.

4. Wheatley D,Hum Psychopharmacol. 2001 Jun;16(4):353-356.

5. Cropley M et al. Phytother Res. 2002 Feb;16(1):23-7.

6. Andreatini R et al. Phytother Res. 2002 Nov;16(7):650-4.

7. Stevinson C, Ernst E. Sleep Med. 2000 Apr 1;1(2):91-99.

8. Hiller KO et al. Forschende Komplem. 1995; 2: 123-132.

1. Pallesen S et al. Tidsskr Nor Laegeforen. 2002 Dec 10;122(30):2857-9.
2. Leathwood PD et al. Pharmacol Biochem Behav. 1982 Jul;17(1):65-71.
3. Cerny A, Schmid K, 1999 Fitoterapia 70, pp 221-228.
4. Wheatley D,Hum Psychopharmacol. 2001 Jun;16(4):353-356.
5. Cropley M et al. Phytother Res. 2002 Feb;16(1):23-7.
6. Andreatini R et al. Phytother Res. 2002 Nov;16(7):650-4.
7. Stevinson C, Ernst E. Sleep Med. 2000 Apr 1;1(2):91-99.
8. Hiller KO et al. Forschende Komplem. 1995; 2: 123-132.